שבת שלום ומעט על פרשת שבוע
השבוע לא ניכנסתי הרבה לומר לכם שלום ובוקר טוב כי בין קיר לקיר ומיים לא היה ז\מן אבל סוף סוף סיימתי ופסח יכול לבוא אז שבת שלום לכולם , יהיו נא הדברים לע"נ רעות הי"ד בת יונתן חיים פלדממן הי"ו, שנרצחה ביםו חמישי שעבר יחד עם שקד לסקר ורפי והלנה הלוי הי"ד, כאשר מחבל שפל שהתחפש לחרדי, עלה עימם לטרמפ ופוצץ עצמו במכונית בכניסה לקדומים. זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְדֹוָד הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: אמירה שגורה בפיהם של רבים וטובים היא שהיהדות איננה דת, או לא סתם דת. ומשתמשים הם בנימוקים רבים בכדי לאושש את טענתם, רובם ידועים ואין צורך לחזור עליהם. ואף על פי שיש צד אמת בטענה זו שהיהדות איננה דת, אין זה מן הסיבה שיש תוקף כל שהוא לנימוקים השונים המובאים על ידם, שרובם גם מופרכים מיסודם, כאשר מטרתה של הטענה היא להוכיח שאפשר להיות "יהודי טוב" מבלי להיות "דתי" – זאת אומרת מבלי להתייחס לשולחן ערוך כאל קודקס מחייב. כדי לעמוד על משמעותם של הדברים, חייבים איפה לחזור ולהגדיר את שני המושגים המעורבים בטענה: מה היא דת ומה היא היהדות. אגב בירור זה, נעמוד גם על השאלה "מי הוא יהודי?", שמטבע הדברים קשורה היא לנושא. כמובן שמה שאפשר לומר במסגרת מצומצמת זו הוא בגדר של ראשי פרקים תמציתיים, אולם אין זו סיבה כדי להתחמק מהשאלות אלא להיפך, זו הזמנה להרחיב בהן את הדיבור ולהעמיק בהן את העיון. נתחיל במושג "יהדות". לאחר חורבן הבית הראשון, נשארו מישראל שבטי יהודה ובנימין, חצי שבט מנשה והלויים שהיו מאוגדים במלכות יהודה (בעוד שהשם "מלכות ישראל" היה שייך לעשרת השבטים). בגלל היותם שייכים למלכות יהודה, נקראו הם "יהודים" וכמובן שלשם זה היתה משמעות לאומית ולא דתית. לדוגמא, מגילת אסתר אומרת על מרדכי "איש יהודי" על אף היותו משבט בנימין כפי שמעידה עליו המגילה עצמה: "בן שמעי בן קיש – איש ימיני". אולם, המגילה עצמה מקנה לשם זה מימד מיוחד כשאומרת ש"רבים ... מתיהדים כי נפל פחד מרדכי עליהם". עם שיבת ציון והקמת הכנסת הגדולה היתה מוטלת על חכמי ישראל משימה קשה: השתתקותה של הנבואה היתה אחת מתופעות הלוואי של חורבן הבית, יחד עם התמעטותו של עם ישראל ממימדיו המקוריים, בנוסף לפיזורו הגיאוגרפי. הסכנה הכרוכה בהשתתקותה של הנבואה היא שכתבי הקודש היו עלולים הדרגתית להיות כספר החתום. איך להתגבר על מציאות כזו שסופה היה צפוי והוא העלמותו חלילה של עם ישראל? היה צורך בניסוח מחדש של התכנים הזהותיים של ישראל. הזהות העברית המקורית הינה קשורה קשר בל ינתק עם הנבואה. וכשאין נבואה, הזהות העברית דוהה. המשימה המוטלת על אנשי כנסת הגדולה היתה לשמר בשביל היהודים מה שהיתה הזהות של העברים. מבחינה זו, אפשר לומר שהיהדות הינה הזהות שמשתדלת להשאר נאמנה על ידי הלימוד למה שהיתה הזהות העברית. ואם כי המימד היסודי של היהדות לאומי הוא, מהותה של נאמנות זו הינה דתית. אלמלא המצאת הפתרון היהדותי של אנשי כנסת הגדולה, לא היה נשאר מהעבריות אלא הצד של הפולקלור וכמה מתכונים לארוחות חגיגיות... בפיסקה הקודמת, נהגנו שלא כשורה, היות והשתמשנו בה כאילו בלית ברירה באחד המושגים שאמרנו שעלינו להגדיר אותו, דהיינו המושג "דת". מילה זו באה גם כן מאוצר המילים של מגילת אסתר: "ודתֵי המלך אינם עושים". ברור איפה שלמילה זו בהקשר זה אין כל תוכן "דתי". "דתי המלך" בלשוננו הם חוקי המדינה. לכן, דת היא קודם כל מערכת חוקתית. להיות דתי, זה להכיר בעליונותה של מערכת מחייבת המכתיבה התנהגות מסויימת ואוסרת התנהגות מסויימת. לא חשוב, לכתחילה, מקור הסמכות המכתיבה את החוק, בעוד שקיימת הסכמה חברתית להכיר באותה סמכות. הדת היהודית, אם כן, היא המכלול המשפטי של העם היהודי אשר מטרתו היא השימור של הזהות העברית. היא יצירה קיומית של עם המסרב להכנע לתכתיבים ההיסתוריים שגרמו להסתלקותם מעל במת ההיסתוריה של עמים עתיקים וגדולים שהנחילו מתרבותם לבאים אחריהם אבל נעלמו וסתם עליהם הגולל. כך למשל אין שום קשר בין היוונים של ימינו לבין אבות אבותיהם – חוץ מכמה שרידים ארכיאולוגיים וספרותיים. וכן לפס ולרומא. יהודי הוא מי שחשובה לו נאמנות זו, לא רק לתכנים רוחניים או תרבותיים, אלא לזהות שטרם סיימה את תפקידה בעולם – היא הזהות העברית שיצאה לגלות עם חורבן הבית וכביכול ירדה למחתרת והתעוררותה מתרדמתה תלויה בנאמנותם של צאצאיה. שמה של התעוררות זו ושל היציאה מן המחתרת הגלותית, גאולה היא בלשון ישראל. ולכן עיקר התוכן האֱמוני של היהדות היא שגאולה זו אכן תתרחש. אמונה זו מתבססת בין השאר על כך שהיות והדבר כבר קרה בעבר, שהרי ישראל יצא ממצרים, הגאולה אפשרית היא, והיות ואפשרית היא הרי היא הכרחית. בימינו ובימי אבותינו כבר התחילה "ראשית צמיחת גאולתנו" ועל אפם וחמתם של המתנגדים לה מבחוץ ומבפנים בא תבוא הגאולה השלימה וכימי צאתנו ממצרים יראנו נפלאות. הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא אָמַר יְדֹוָד צְבָאוֹת: שבת שלום
