פרשת "פנחס":
בס"ד
"השיב את חמתי מעל בני ישראל "
בשם הגר"א מובא כך: כידוע, בני ישראל תרמו מכספם במדבר "מחצית השקל". המילה "מחצית" בנויה כך שהאות צד"י באמצע, והאותיות הסמוכות לה (מימין ומשמאל) הן חי"ת ויו"ד (יחד- חי), והאותיות הרחוקות ממנה, בקצוות המילה, הן מ"ם ותי"ו (יחד- מת). בכך יש רמז, שהצדקה (המסומלת באות צד"י) מקרבת את החיים ומרחיקה את המיתה (ולכן האותיות "חי" קרובות אליה והאותיות "מת" רחוקות ממנה), כמו שנאמר "צדקה תציל ממוות".
והנה, במילה "חמתי" (המופיעה כאן בפסוק בפרשת פנחס), הסדר הוא הפוך: האותיות "חי" רחוקות זו מזו וממוקמות בקצוות המילה, ואילו האותיות "מת" קרובות וממוקמות באמצע המילה. שכן, החימה שהתעוררה נגד עם ישראל בגלל מעשיהם, הביאה למגיפה ולהיפוך המצב שלעיל (דהיינו, מצב ה"מחצית", שבו אותיות ה"חי" הן האותיות הקרובות).
כאשר פנחס עשה את מעשהו, פסקה המגיפה, וכך הביאה פעולתו לתוצאה של הרחקת המוות וקירוב החיים. ולכך רומז הפסוק כאן: "השיב (החזיר) את חמתי" - הוא החזיר כביכול את האותיות ("חמתי"), לסדרן הראוי - ממצב של "חמתי" למצב של "מחצית", כמתואר לעיל. כשם שצדקה מצילה ממוות, כך פנחס במעשהו הציל את בני ישראל ממוות.
על פי זה מבאר הגר"א את הפסוק בתהלים (מזמור קו, פס' ל-לא) "ויעמוד פנחס ויפלל, ותעצר המגפה, ותחשב לו לצדקה" - מעשהו של פנחס, פעל את אותה פעולה כפי שעושה הצדקה- מקרבת את החיים ומרחיקה את המיתה.
"וידבר ה' אל משה לאמר. פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם...לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום. והיתה לו ולזרעו אחריו..."
על אהרן נאמר "שהיה שלום ורודף שלום". אם כן, מדוע מכל בניו בחר הקב"ה למנות את הבן הקיצוני ביותר? נראה, שפחדו הגדול מכול – אחרי ארבעים שנה במדבר – היה חזרתו של העם אל עבודת האלילים. עבודה זרה הייתה אחת הדברים היחידים, שעליהם נאמר "ייהרג ובל יעבור", והמסר שרצה הקב"ה להעביר לעובדי האלילים שבינינו היה: "ייהרג ובל יעבור!" חלפו הימים, שאוהב שלום ורודף שלום כמו אהרן ישתף עצמו בבניית עגל זהב כדי לשמור על שלום בית. אם אהרן היה אוהב, פיחס היה רודף, ואין דין אוהב כדין רודף.
ופנחס היה מסר, כי אינו חס על מי, שתאוותו מושכת אותו לנשים נוכריות ודרכן – לעבודה זרה. בכך העביר הקב"ה את המסר, כי הוא מעדיף כוהנים חמומי מוח וקנאים, ומאז קיימת המוסכמה, שכוהן צפוי להיות רגזן ונוקמני...
למרות התדמית הבלתי מחמיאה הזאת, היו רבים שרצו לזכות בכבוד, שהכוהנים נחלו.
מסופר על אדם, שבא אל הרב וביקש, שיכריז עליו שהוא כוהן. הרב הסביר לו, שהדבר בלתי אפשרי, אך האיש התעקש ואמר, כי הוא מוכן לשלם לקהילה הון עתק כדי שיינתן לו התואר "כוהן" עם כל הכיבודים הנספחים לתואר. לבסוף לא עמד הרב בפיתוי וקיבל את הסכום העצום, שהיה דרוש לקהילה כאוויר לנשמה.
לאחר שהעסקה נחתמה, שאל הרב את האיש: "מדוע היה לך כל כך חשוב להיות כוהן?"
אמר האיש: "זה חשוב לי, כי אבא שלי היה כוהן, סבא שלי היה כוהן, סבא של סבא היה כוהן, ורציתי גם אני להיות כוהן."...
מתוך "שמחת תורה"
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
דוד יוסף בן רחל
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
יהודית בת ציונה סינייה
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
צבי בן חביבה
עינב בת רבקה
נילי בת שרה הניה
אייל ראובן בן אורנה נריה
חנה בת סלה SALA
גילה בת יקוטי
מלכה בת ציפורה
יוחאי בן שלומית
אסתר צירל בת לילי רייזל
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!!
בס"ד
"השיב את חמתי מעל בני ישראל "
בשם הגר"א מובא כך: כידוע, בני ישראל תרמו מכספם במדבר "מחצית השקל". המילה "מחצית" בנויה כך שהאות צד"י באמצע, והאותיות הסמוכות לה (מימין ומשמאל) הן חי"ת ויו"ד (יחד- חי), והאותיות הרחוקות ממנה, בקצוות המילה, הן מ"ם ותי"ו (יחד- מת). בכך יש רמז, שהצדקה (המסומלת באות צד"י) מקרבת את החיים ומרחיקה את המיתה (ולכן האותיות "חי" קרובות אליה והאותיות "מת" רחוקות ממנה), כמו שנאמר "צדקה תציל ממוות".
והנה, במילה "חמתי" (המופיעה כאן בפסוק בפרשת פנחס), הסדר הוא הפוך: האותיות "חי" רחוקות זו מזו וממוקמות בקצוות המילה, ואילו האותיות "מת" קרובות וממוקמות באמצע המילה. שכן, החימה שהתעוררה נגד עם ישראל בגלל מעשיהם, הביאה למגיפה ולהיפוך המצב שלעיל (דהיינו, מצב ה"מחצית", שבו אותיות ה"חי" הן האותיות הקרובות).
כאשר פנחס עשה את מעשהו, פסקה המגיפה, וכך הביאה פעולתו לתוצאה של הרחקת המוות וקירוב החיים. ולכך רומז הפסוק כאן: "השיב (החזיר) את חמתי" - הוא החזיר כביכול את האותיות ("חמתי"), לסדרן הראוי - ממצב של "חמתי" למצב של "מחצית", כמתואר לעיל. כשם שצדקה מצילה ממוות, כך פנחס במעשהו הציל את בני ישראל ממוות.
על פי זה מבאר הגר"א את הפסוק בתהלים (מזמור קו, פס' ל-לא) "ויעמוד פנחס ויפלל, ותעצר המגפה, ותחשב לו לצדקה" - מעשהו של פנחס, פעל את אותה פעולה כפי שעושה הצדקה- מקרבת את החיים ומרחיקה את המיתה.
"וידבר ה' אל משה לאמר. פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם...לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום. והיתה לו ולזרעו אחריו..."
על אהרן נאמר "שהיה שלום ורודף שלום". אם כן, מדוע מכל בניו בחר הקב"ה למנות את הבן הקיצוני ביותר? נראה, שפחדו הגדול מכול – אחרי ארבעים שנה במדבר – היה חזרתו של העם אל עבודת האלילים. עבודה זרה הייתה אחת הדברים היחידים, שעליהם נאמר "ייהרג ובל יעבור", והמסר שרצה הקב"ה להעביר לעובדי האלילים שבינינו היה: "ייהרג ובל יעבור!" חלפו הימים, שאוהב שלום ורודף שלום כמו אהרן ישתף עצמו בבניית עגל זהב כדי לשמור על שלום בית. אם אהרן היה אוהב, פיחס היה רודף, ואין דין אוהב כדין רודף.
ופנחס היה מסר, כי אינו חס על מי, שתאוותו מושכת אותו לנשים נוכריות ודרכן – לעבודה זרה. בכך העביר הקב"ה את המסר, כי הוא מעדיף כוהנים חמומי מוח וקנאים, ומאז קיימת המוסכמה, שכוהן צפוי להיות רגזן ונוקמני...
למרות התדמית הבלתי מחמיאה הזאת, היו רבים שרצו לזכות בכבוד, שהכוהנים נחלו.
מסופר על אדם, שבא אל הרב וביקש, שיכריז עליו שהוא כוהן. הרב הסביר לו, שהדבר בלתי אפשרי, אך האיש התעקש ואמר, כי הוא מוכן לשלם לקהילה הון עתק כדי שיינתן לו התואר "כוהן" עם כל הכיבודים הנספחים לתואר. לבסוף לא עמד הרב בפיתוי וקיבל את הסכום העצום, שהיה דרוש לקהילה כאוויר לנשמה.
לאחר שהעסקה נחתמה, שאל הרב את האיש: "מדוע היה לך כל כך חשוב להיות כוהן?"
אמר האיש: "זה חשוב לי, כי אבא שלי היה כוהן, סבא שלי היה כוהן, סבא של סבא היה כוהן, ורציתי גם אני להיות כוהן."...
מתוך "שמחת תורה"
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
דוד יוסף בן רחל
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
יהודית בת ציונה סינייה
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
צבי בן חביבה
עינב בת רבקה
נילי בת שרה הניה
אייל ראובן בן אורנה נריה
חנה בת סלה SALA
גילה בת יקוטי
מלכה בת ציפורה
יוחאי בן שלומית
אסתר צירל בת לילי רייזל
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!!