פרשת "נשא":
"כה תברכו את בני ישראל אמור להם"
מדוע צריך שליח הציבור להקריא לכוהנים את ברכת הכוהנים תיבה בתיבה, וכי הכוהנים לא יודעים בעצמם לומר את שלושת הפסוקים הללו בעל פה?
והעניין הוא, שידוע, שאין הברכה שורה בדבר שהוא ריק. קודם כל צריך שהאדם בעצמו יברך בברכות ואחר כך יוכל הוא לברך אחרים, ועל כן בתחילה מקבל הכוהן את ברכת הקדוש ברוך הוא מהשליח ציבור, ולאחר שהכוהן מתברך, יכול הוא לברך את הציבור.
מסופר מעין זה, על הצדיק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, כי פעם אחת במוצאי יום הכיפורים שלח והזמין אליו את אחד הסרסורים שבעיר. כשבא אליו, שאל אותו רבי לוי יצחק אם הוא בקי בטיב הסרסרות. כן רבנו – השיב הלה – הלא הסרסרות, זאת אומנותי ופרנסתי מעודי ועד היום הזה.
האם נזדמן לך לסרסר באיזה עסק גדול, וקבלת דמי סרסרות ביד רחבה? - שאלהו רבי לוי יצחק. כן – החזיר הסרסור – בימי חיי באו לידי כמה עסקים גדולים, שדמי סרסרותי עלו לכמה מאות רובלים. אם כן – אמר לו רבי לוי יצחק – רצוני שאתה בתור בעל ניסיון, תפסוק לי את דמי סרסרותי, מה שמגיע לי מאת המקום ברוך הוא.
היום הייתי סרסור בינו כביכול ובין ישראל, ועסק גדול הבאתי לידי גמר. ידעתי כי פה בעולם התחתון מוצאים לפרקים בידי בני ישראל סחורות כאלה שאינן מצויות כלל שם בעולם העליון, ולעומת זאת ידעתי גם כן ששם ישנן סחורות כאלה הדרושות לנו פה.
התחלתי לסרסר, כי שני הצדדים יעשו חליפין בסחורותיהם. פניתי אל ה' יתברך ואמרתי לו: כאן, ישנם חטאים, עוונות ופשעים, שאינם שכיחים כלל בשמי מרום, וכנגד סחורות אלו שלנו, ישנן אצלך וברשותך סחורות כאלה, שאנחנו דרי מטה זקוקים להן, כמו: מחילה, סליחה וכפרה, ובכך נעשה חליפין – סחורה כנגד סחורה. ולאחר משא ומתן ארוך נגמר העסק בינינו, החליפין יצאו לפועל. עכשיו אני שואל אותך, בתור סרסור מנוסה: כמה, למשל, מגיע לי, לפי דעתך, דמי סרסרותי?
רבנו – השיב הסרסור – מבין אני כי הייתה לו עבודה מרובה וטרחה יתירה עד שהביא את החליפין לידי גמר, ובוודאי מגיע לו דמי סרסרות בעין יפה. אבל לדאבוני אינני בקי בעסקים כמו אלה ואיני יכול לקבוע את שכר הסרסרות כראוי.
אין אני אץ להתעשר – אמר לו רבי לוי יצחק – אני דורש דמי סרסרות: בני, חיי ומזוני. מה דעתך, בתור סרסור מומחה, האם אני מגדיש את הסאה בדרישתי זאת?
לפי דעתי – השיב הסרסור – אין רבנו דורש גדולות, ומן היושר והצדק למלא דרישתו.
פני רבי לוי יצחק קרנו משמחה, וענה ואמר: עכשיו אני נותן את דמי סרסרותי במתנה גמורה ומוחלטת לכלל ישראל...
מעין זה עושים הכוהנים: מקבלים תחילה את ברכתו של הקדוש ברוך הוא משליח הציבור, ולאחר שהם כבר התברכו, יכולים הם לברך את ישראל.
"וכפר עליו מאשר חטא על הנפש"
(בנזיר עסקינן כאן)
שאל אחד את רבי בונם מפשיסחא:
"מצינו בספרים שכל היושב בתענית ארבעים יום זוכה לגילוי אליהו. והנה כבר ישבתי אני ביותר מארבעים תעניות ולא זכיתי לגילוי אליהו?"
השיב לו הרבי ר' בונם:
"בעת שהייתה לו לבעש"ט ז"ל קפיצת הדרך במסעותיו, היו הסוסים רואים שהם חולפים אגב מרוצתם על פני המקומות שבהם היו רגילים תמיד לעצור ולקבל ארוחתם, ואילו עכשיו אינם באים כלל לכדי רעב – התחילו מדמים בנפשם שהם כבני אדם. משהוסיפו לרוץ ולא נתרעבו, התחילו סוברים שכבר הגיעו לדרגת מלאכים. ברם, משהגיעו למקומם ועטו על אבוסם ברעבתנות וזללו כסוסים, אזי נוכחו לראות שעדיין אינם אלא סוסים"...
"אף אתה – סיים הרבי ר' בונים – כשאתה יושב בתענית הרי אתה סבור שכבר הגעת למעלת מלאך, ברם מה מראה פנים לך בשעה שאתה ניגש לאכול אחרי התענית? אזי אתה חוזר להיות כמות שהיית. מתעניות כגון אלה אין זוכים לגילוי אליהו"...
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אביחי רודולף בן לאה
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
יוסף אליהו בן אסתר
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
דוד יצחק בן שרון
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
שרה (שרקה) בת רוזה
עמליה רחל בת כנרת אפרת ודרור יעקב
יהודית בת ציונה סינייה
נחמה רייזל בת קריינדל
חסיבה בת חנה
טוני בת מרי (Meri)
רחל בת חיה לאה
גד בן אסתר
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!
חודש טוב!!
"כה תברכו את בני ישראל אמור להם"
מדוע צריך שליח הציבור להקריא לכוהנים את ברכת הכוהנים תיבה בתיבה, וכי הכוהנים לא יודעים בעצמם לומר את שלושת הפסוקים הללו בעל פה?
והעניין הוא, שידוע, שאין הברכה שורה בדבר שהוא ריק. קודם כל צריך שהאדם בעצמו יברך בברכות ואחר כך יוכל הוא לברך אחרים, ועל כן בתחילה מקבל הכוהן את ברכת הקדוש ברוך הוא מהשליח ציבור, ולאחר שהכוהן מתברך, יכול הוא לברך את הציבור.
מסופר מעין זה, על הצדיק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, כי פעם אחת במוצאי יום הכיפורים שלח והזמין אליו את אחד הסרסורים שבעיר. כשבא אליו, שאל אותו רבי לוי יצחק אם הוא בקי בטיב הסרסרות. כן רבנו – השיב הלה – הלא הסרסרות, זאת אומנותי ופרנסתי מעודי ועד היום הזה.
האם נזדמן לך לסרסר באיזה עסק גדול, וקבלת דמי סרסרות ביד רחבה? - שאלהו רבי לוי יצחק. כן – החזיר הסרסור – בימי חיי באו לידי כמה עסקים גדולים, שדמי סרסרותי עלו לכמה מאות רובלים. אם כן – אמר לו רבי לוי יצחק – רצוני שאתה בתור בעל ניסיון, תפסוק לי את דמי סרסרותי, מה שמגיע לי מאת המקום ברוך הוא.
היום הייתי סרסור בינו כביכול ובין ישראל, ועסק גדול הבאתי לידי גמר. ידעתי כי פה בעולם התחתון מוצאים לפרקים בידי בני ישראל סחורות כאלה שאינן מצויות כלל שם בעולם העליון, ולעומת זאת ידעתי גם כן ששם ישנן סחורות כאלה הדרושות לנו פה.
התחלתי לסרסר, כי שני הצדדים יעשו חליפין בסחורותיהם. פניתי אל ה' יתברך ואמרתי לו: כאן, ישנם חטאים, עוונות ופשעים, שאינם שכיחים כלל בשמי מרום, וכנגד סחורות אלו שלנו, ישנן אצלך וברשותך סחורות כאלה, שאנחנו דרי מטה זקוקים להן, כמו: מחילה, סליחה וכפרה, ובכך נעשה חליפין – סחורה כנגד סחורה. ולאחר משא ומתן ארוך נגמר העסק בינינו, החליפין יצאו לפועל. עכשיו אני שואל אותך, בתור סרסור מנוסה: כמה, למשל, מגיע לי, לפי דעתך, דמי סרסרותי?
רבנו – השיב הסרסור – מבין אני כי הייתה לו עבודה מרובה וטרחה יתירה עד שהביא את החליפין לידי גמר, ובוודאי מגיע לו דמי סרסרות בעין יפה. אבל לדאבוני אינני בקי בעסקים כמו אלה ואיני יכול לקבוע את שכר הסרסרות כראוי.
אין אני אץ להתעשר – אמר לו רבי לוי יצחק – אני דורש דמי סרסרות: בני, חיי ומזוני. מה דעתך, בתור סרסור מומחה, האם אני מגדיש את הסאה בדרישתי זאת?
לפי דעתי – השיב הסרסור – אין רבנו דורש גדולות, ומן היושר והצדק למלא דרישתו.
פני רבי לוי יצחק קרנו משמחה, וענה ואמר: עכשיו אני נותן את דמי סרסרותי במתנה גמורה ומוחלטת לכלל ישראל...
מעין זה עושים הכוהנים: מקבלים תחילה את ברכתו של הקדוש ברוך הוא משליח הציבור, ולאחר שהם כבר התברכו, יכולים הם לברך את ישראל.
"וכפר עליו מאשר חטא על הנפש"
(בנזיר עסקינן כאן)
שאל אחד את רבי בונם מפשיסחא:
"מצינו בספרים שכל היושב בתענית ארבעים יום זוכה לגילוי אליהו. והנה כבר ישבתי אני ביותר מארבעים תעניות ולא זכיתי לגילוי אליהו?"
השיב לו הרבי ר' בונם:
"בעת שהייתה לו לבעש"ט ז"ל קפיצת הדרך במסעותיו, היו הסוסים רואים שהם חולפים אגב מרוצתם על פני המקומות שבהם היו רגילים תמיד לעצור ולקבל ארוחתם, ואילו עכשיו אינם באים כלל לכדי רעב – התחילו מדמים בנפשם שהם כבני אדם. משהוסיפו לרוץ ולא נתרעבו, התחילו סוברים שכבר הגיעו לדרגת מלאכים. ברם, משהגיעו למקומם ועטו על אבוסם ברעבתנות וזללו כסוסים, אזי נוכחו לראות שעדיין אינם אלא סוסים"...
"אף אתה – סיים הרבי ר' בונים – כשאתה יושב בתענית הרי אתה סבור שכבר הגעת למעלת מלאך, ברם מה מראה פנים לך בשעה שאתה ניגש לאכול אחרי התענית? אזי אתה חוזר להיות כמות שהיית. מתעניות כגון אלה אין זוכים לגילוי אליהו"...
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אביחי רודולף בן לאה
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
יוסף אליהו בן אסתר
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
דוד יצחק בן שרון
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
שרה (שרקה) בת רוזה
עמליה רחל בת כנרת אפרת ודרור יעקב
יהודית בת ציונה סינייה
נחמה רייזל בת קריינדל
חסיבה בת חנה
טוני בת מרי (Meri)
רחל בת חיה לאה
גד בן אסתר
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!
חודש טוב!!
