פרשת נח

[כופר עם שטריימל]

פרשת נח

לפי רש"י (ח,ד) התאדו 15 אמות של מים בשישים יום, כלומר מאחד בכסלו עד אב ירדו המים 15 אמה שהיו גבוהים מעל ראשי ההרים ואח"כ "בעשירי באחד לחודש נראו ראשי ההרים" (ח,ה) ואח"כ כתוב (ח,יג) ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחודש חרבו המים וכו´, כלומר בתוך חודשיים התאדו כל המים והשאלה איך יתכן שבתחילה היה צורך ב60 יום ל15 אמה ואח"כ תוך 60 יום הבאים התאדו כל המים ולפי רש"י הנ"ל היה צריך להתאדות רק 15 אמה, אז מה ההר הכי גבוה שהיה ידוע בימי המקרא היה בגובה של 15 אמה?

 

[אחר]

איזה קטע!!

אני זוכר שכשלמדתי את הפרשה בחיידר מישהו שאל את השאלה הזו . אני לא זוכר מה ענו לו בדיוק, אבל זכור לי איזשהו הסבר חלקי. אז ככה: ראשית, קח בחשבון שכיון שהעולם עגול ככל שאתה מתרחק מבסיס כדור הארץ נפח המים שיכול להיכנס גדל בהתאם. בנוסף, ההרים עצמם גם כן תופסים נפח, כך שב15 אמה הקרובים יותר למרכז יש הרבה פחות מים. כמובן שזה עדיין לא מסביר את השוני העצום בין 2 סבבי היבוש. אבל כשיש ניסים מי צריך הסברים?

 

[גל נעים]

ידוע שאחרי קטסטרופה ישנם תהליכים

גיאולוגיים. קטסטרופה מהסוג הזה יכלה לגרום מבחינה גיאולוגית לשברים עמוקים באדמה ולחלחול של המיים אל מתחת ללוח הארצי שעליו אנו ישובים, ומכאן "למי תהום", כך ש-"לאן נעלמו המיים" יש פתרון מוצע, השאלה היא האם מבחינה גיאולוגית היתה קטסטרופה בקנה מידה כלל עולמי או שמא במסופוטמיה בלבד כפי שהחוקרים מציגים זאת. ("בקעת שנער"). הייתי רוצה לנסות למצוא סיפורי עם אצטקים או של בני המאיה מהתקופה ההיא (או של כל עם בחצי הכדור המערבי) שמגולל את אותו הסיפור על שטפון גדול וגשם ללא הפסקה במשך שבועות.