פרשת מקץ 2
ועוד אחד שפורסם בשנה שעברה. פרשתנו פותחת בחלומותיו של פרעה אותם אין פותר לפרעה. ונשאלת השאלה היאך דוקא פתרונו של יוסף מוצא לו מסילות ללבו של פרעה ועבדיו וכן היאך אוזר יוסף עז להציע הצעות מעשיות בנוסף לפתרון החלום? על מנת להבין זאת צריכים אנו להבין למה מתכוון יוסף באמרו לפרעה ``חלום פרעה אחד הוא את אשר האלקים עושה הראה את פרעה``. יוסף בא ואומר לפרעה שמה שהוא רואה כשני חלומות בעצם זהו חלום אחד. פרעה חי בעולם של פירוד. כלומר, אין הוא יכול לקלוט את כך שהרע והטוב באים מאותו המקור. בשבילו ישנו אלוה לרע ואלוה לטוב. ואולם מה שבא יוסף לגלות לו זה שבעצם ישנה אחדות בעולם וישנו אל שהוא בעל הכוחות כולם שממנו יוצאות הרעות והטוב. למי שחי בעולם שכזה שבו ישנו אלקים אחד ברגע שמסתיים החלום אין אני מסתפק בכך אלא מיד כחלק אינטגרלי לפתרון החלום צריך אני לשאול את עצמי מה התפקיד שלי עכשיו, מה אני צריך לעשות. זאת משום שהאלקים אינו מדבר `על` אלא `אל` האדם! הפטרת השבת באה לחזק ולהדגיש את השוני שבין שתי התפיסות. כאשר חולם פרעה וקץ משנתו נפעמת רוחו והוא קורא לכל חרטומיו ועבדיו ואין פותר אותם לפרעה. בעוד בהפטרה כאשר שלמה לאחר חלומו על שאלת האלקים לבקשתו לעושר או לעצמה בו הוא מבקש לב חכם, בו מופיע באותה הלשון כמו אצל פרעה ``ויקץ שלמה והנה חלום`` מיד הוא יודע מה עליו לעשות ``ויבא ירושלים ויעמד לפני ארון ברית ד```. באה ההפטרה להנגיד בין שתי התפיסות הסותרות הללו: אצל שלמה לאחר שנגלה אלי הקב``ה בחלום אני מבין מה עלי לעשות מחר בבוקר, הוא מבין שהדברים מחוברים אלו הוא צריך לפעול במציאות. העולם מאוחד, גם אם יש רע ישנו אחריו טוב, גם אם ישנה נפילה ישנה אחריה תקומה. בעוד פרעה רואה בחלומו שני חלומות כי בעולם של פירוד אין הוא יכל לרטאות את הטוב ואת הרע כחלום אחד הבא מאותו המקור. זה מה שבא יוסף לגלות לו ``חלם פרעה אחד הוא את אשר האלקים עושה הראה את פרעה`` אך כדי להגיע למדרגה זו צריך לעמוד לפני פרעה ולגלות ולחוש ``בלעדי אלקים יענה את שלום פרעה`` רק מתוך הבלעדי, ההתבטלות המוחלטת לקב``ה יכול יוסף לאזור אץ האומץ ולהגיד את מה שצריך לעשות. לכן נושא יוסף חן בעיני כולם משום שהוא נושא מסר חדש בעולם לא מסר של פירוד וכוחות סותרים המתנגדים שלא ניתן לחבר ביניהם, אלא מסר של איחוד כוחות במציאות כך שניתן לחבר שנות שבע כדי להתקיים בשנות הרעב, כאשר רואים את העולם בצורה מכלולית מאוחדת בו הדברים מתאחדים אחד עם השני. זהו גם המהלך של כל הבירורים שבין יוסף לאחים הנסיון לראות את כל ההפכים מאוחדים מקשה על האחים לקלוט את יוסף כמות שהוא הוא מצליח לאחד מצריות ועבריות קדש וחול רע וטוב גלות וגאולה כי הוא מגלה בכל מקום שם שמים לכן הוא יכל להגיע לבית פוטיפר ובמצרים שלא ידעה את ד` יראה אדניו כי ד` אתו וכל אשר הוא עושה ד` מצליח בידו מצרים תראה שם ד` במקום שיש מישהו שבטל לקב``ה. זהו נצחון החשמונאים על היונים. שגזרו היונים שלא יזכירו שם שמים על פיהם יון לא לחמה בהמצאות האל בצורה פילוסופית אך יון לא ידעה איך מאחדים את עולמות הרוח עם עולמות הגוף היא בקשה לראות דבר אחד ``כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל`` (קרן השור דוקא, משום שהשור הינה תכונתו של יוסף שהוא אנטיתיזה לתפיסה היונית הוא יוסף שיודע לחבר את כל ההפכים הלובש בגדי חול וחי חיי קודש. הנצחון הגדול הוא מכוחו של יוסף מי שיודעים לחבר הפכים של קודש לחול חזקה עליהם שידעו שרע וטוב הם דברים הבאים מאותו מקור ויכוליםלהאמין שהדברים מחוברים גם אם במציאות נראים הדברים כהפוכים למה שחשבנו שצריך להיות.) זה שיש אלקים בשמים לא מפריע אך אין אלקי ישראל. לכן כשנצחו קבעו ``שיהיו מזכירים שם שמים אפילו בשטרות``; גזרו על החודש על השבת על הטענה שזמן יכול להיות קדש וכשנצחו קבעו תקנה הקיימת רק בחנוכה: אם כל השנה אנו מאירים את האורות מבפנים כדי להקרין החוצה את האור אנו מדלקים בתוך המקדש כפי שמתוארת בהפטרה שנקרא השבת מדליקים את המנורה שתאיר ותקרין החוצה מתוך ביהמ``ק כך שלא יכנס החוץ פנימה, אך בחנוכה מאירים מבחוץ מגלים איך לא רק יש כח להאיר מבפנים ולגלות שפה בפנים יש אור אלא מגלים שגם לחוץ יש אור לכן מדליקים על פתח ביתו במחוץ משתחשך החמה. נצחון החשמונאים על היונים הוא שגם הגוף יכול להיות קודש אין רע בזה שמתעסקים בגוף אלא בניתוקו מכל הקשור לערך הפנימי שלו. עד לאיחוד ההפכים של עץ יהודה ועץ יוסף ואפרים שיהיו לאחדים בידיך אחדות זו שהיא הגאולה השלימה בסוף היא מה שיוסף רוצה לגלות למצרים ולאחים בבית בימים ההם בזמן הזה. שבת שלום מיקי
ועוד אחד שפורסם בשנה שעברה. פרשתנו פותחת בחלומותיו של פרעה אותם אין פותר לפרעה. ונשאלת השאלה היאך דוקא פתרונו של יוסף מוצא לו מסילות ללבו של פרעה ועבדיו וכן היאך אוזר יוסף עז להציע הצעות מעשיות בנוסף לפתרון החלום? על מנת להבין זאת צריכים אנו להבין למה מתכוון יוסף באמרו לפרעה ``חלום פרעה אחד הוא את אשר האלקים עושה הראה את פרעה``. יוסף בא ואומר לפרעה שמה שהוא רואה כשני חלומות בעצם זהו חלום אחד. פרעה חי בעולם של פירוד. כלומר, אין הוא יכול לקלוט את כך שהרע והטוב באים מאותו המקור. בשבילו ישנו אלוה לרע ואלוה לטוב. ואולם מה שבא יוסף לגלות לו זה שבעצם ישנה אחדות בעולם וישנו אל שהוא בעל הכוחות כולם שממנו יוצאות הרעות והטוב. למי שחי בעולם שכזה שבו ישנו אלקים אחד ברגע שמסתיים החלום אין אני מסתפק בכך אלא מיד כחלק אינטגרלי לפתרון החלום צריך אני לשאול את עצמי מה התפקיד שלי עכשיו, מה אני צריך לעשות. זאת משום שהאלקים אינו מדבר `על` אלא `אל` האדם! הפטרת השבת באה לחזק ולהדגיש את השוני שבין שתי התפיסות. כאשר חולם פרעה וקץ משנתו נפעמת רוחו והוא קורא לכל חרטומיו ועבדיו ואין פותר אותם לפרעה. בעוד בהפטרה כאשר שלמה לאחר חלומו על שאלת האלקים לבקשתו לעושר או לעצמה בו הוא מבקש לב חכם, בו מופיע באותה הלשון כמו אצל פרעה ``ויקץ שלמה והנה חלום`` מיד הוא יודע מה עליו לעשות ``ויבא ירושלים ויעמד לפני ארון ברית ד```. באה ההפטרה להנגיד בין שתי התפיסות הסותרות הללו: אצל שלמה לאחר שנגלה אלי הקב``ה בחלום אני מבין מה עלי לעשות מחר בבוקר, הוא מבין שהדברים מחוברים אלו הוא צריך לפעול במציאות. העולם מאוחד, גם אם יש רע ישנו אחריו טוב, גם אם ישנה נפילה ישנה אחריה תקומה. בעוד פרעה רואה בחלומו שני חלומות כי בעולם של פירוד אין הוא יכל לרטאות את הטוב ואת הרע כחלום אחד הבא מאותו המקור. זה מה שבא יוסף לגלות לו ``חלם פרעה אחד הוא את אשר האלקים עושה הראה את פרעה`` אך כדי להגיע למדרגה זו צריך לעמוד לפני פרעה ולגלות ולחוש ``בלעדי אלקים יענה את שלום פרעה`` רק מתוך הבלעדי, ההתבטלות המוחלטת לקב``ה יכול יוסף לאזור אץ האומץ ולהגיד את מה שצריך לעשות. לכן נושא יוסף חן בעיני כולם משום שהוא נושא מסר חדש בעולם לא מסר של פירוד וכוחות סותרים המתנגדים שלא ניתן לחבר ביניהם, אלא מסר של איחוד כוחות במציאות כך שניתן לחבר שנות שבע כדי להתקיים בשנות הרעב, כאשר רואים את העולם בצורה מכלולית מאוחדת בו הדברים מתאחדים אחד עם השני. זהו גם המהלך של כל הבירורים שבין יוסף לאחים הנסיון לראות את כל ההפכים מאוחדים מקשה על האחים לקלוט את יוסף כמות שהוא הוא מצליח לאחד מצריות ועבריות קדש וחול רע וטוב גלות וגאולה כי הוא מגלה בכל מקום שם שמים לכן הוא יכל להגיע לבית פוטיפר ובמצרים שלא ידעה את ד` יראה אדניו כי ד` אתו וכל אשר הוא עושה ד` מצליח בידו מצרים תראה שם ד` במקום שיש מישהו שבטל לקב``ה. זהו נצחון החשמונאים על היונים. שגזרו היונים שלא יזכירו שם שמים על פיהם יון לא לחמה בהמצאות האל בצורה פילוסופית אך יון לא ידעה איך מאחדים את עולמות הרוח עם עולמות הגוף היא בקשה לראות דבר אחד ``כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל`` (קרן השור דוקא, משום שהשור הינה תכונתו של יוסף שהוא אנטיתיזה לתפיסה היונית הוא יוסף שיודע לחבר את כל ההפכים הלובש בגדי חול וחי חיי קודש. הנצחון הגדול הוא מכוחו של יוסף מי שיודעים לחבר הפכים של קודש לחול חזקה עליהם שידעו שרע וטוב הם דברים הבאים מאותו מקור ויכוליםלהאמין שהדברים מחוברים גם אם במציאות נראים הדברים כהפוכים למה שחשבנו שצריך להיות.) זה שיש אלקים בשמים לא מפריע אך אין אלקי ישראל. לכן כשנצחו קבעו ``שיהיו מזכירים שם שמים אפילו בשטרות``; גזרו על החודש על השבת על הטענה שזמן יכול להיות קדש וכשנצחו קבעו תקנה הקיימת רק בחנוכה: אם כל השנה אנו מאירים את האורות מבפנים כדי להקרין החוצה את האור אנו מדלקים בתוך המקדש כפי שמתוארת בהפטרה שנקרא השבת מדליקים את המנורה שתאיר ותקרין החוצה מתוך ביהמ``ק כך שלא יכנס החוץ פנימה, אך בחנוכה מאירים מבחוץ מגלים איך לא רק יש כח להאיר מבפנים ולגלות שפה בפנים יש אור אלא מגלים שגם לחוץ יש אור לכן מדליקים על פתח ביתו במחוץ משתחשך החמה. נצחון החשמונאים על היונים הוא שגם הגוף יכול להיות קודש אין רע בזה שמתעסקים בגוף אלא בניתוקו מכל הקשור לערך הפנימי שלו. עד לאיחוד ההפכים של עץ יהודה ועץ יוסף ואפרים שיהיו לאחדים בידיך אחדות זו שהיא הגאולה השלימה בסוף היא מה שיוסף רוצה לגלות למצרים ולאחים בבית בימים ההם בזמן הזה. שבת שלום מיקי