יצחק וולסטר
New member
פרשת מטות
פרשת מטות האקטואליה לא נפסקת. המלחמה נמשכת. פנחס השיב את תמיכת האל, ואת ההבנה הבינלאומית, אבל אין בכך די. צו השעה: " נקם נקמת בני ישראל מאת המדימים.." כל המטות מוכנות ופועלות ללא חת. " ויצבאו על מדין כאשר ציוה ה' את משה.." לפני הכול, ובמיוחד בשעת מלחמה, ניתנת חשיבות עליונה שהאדם יהיה שלם עם עצמו, עם מצפונו ושבועתו. אחראי על מעשיו. " איש כי-ידור נדר לה' או- השבע שבעה.. ככל היוצא מפיו יעשה.." האחריות היא משותפת לכל המשפחה, לכל מי שמעורב. בעשייה או מחדל אין להתעלם בשתיקה או בהבלגה. " ואם-הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה.." משה אף דואג לחלוקת השלל אחרי המלחמה. ראשית יש לנקות: " כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש.. וכל דבר אשר לא- יבוא באש תעבירו במים.." שנית הוא מחלק את המלקוח בין הצבא לבין העדה. אסור שאלופי הצבא יתעשרו מן השלל. חלק לצבא, חלק לעדה וחלק למקדש. בני שבט ראובן וגד מבקשים נחלה מעבר הירדן. " ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן וחצי שבט מנשה.." * בימים טרופים אלה אנחנו מחוץ לביתנו. מתארחים אצל הילדים במרכז הארץ. זו לא הפעם הראשונה שהצפון מופגז. בפעמים הקודמות נשארנו במקום, כי היו לנו תפקידים למלא. אשתי עבדה כמרכזנית במועצה האזורית וקיום הקשר עם כל הגורמים הייתה משימה חשובה. גם אני עסקתי בתפקידים שונים. הפעם כאשר נפתחה האש הייתה לנו התלבטות , מצד אחד כתוב: " ושמרתם על נפשותיכם" ומצד השני רגש הסולידריות. בעבר הייתה איזו נימה של גינוי כלפי אנשים שברחו מקו האש אל מקומות בטוחים יותר. אני חושב שהבחינה צריכה להיות : באיזו צורה אתה מועיל יותר או מכביד פחות על המאמץ המלחמתי. לכן בחרנו לצאת. בתקווה שבקרוב תמוגר החיזבאללה ונוכל לחזור הביתה ולנקות את ההריסות, ( במים ולא באש) ולהמשיך בחיי שגרה. אולי לא נחלק שלל, אבל נחזיר לנו את הנחלה. שבת שלום.
פרשת מטות האקטואליה לא נפסקת. המלחמה נמשכת. פנחס השיב את תמיכת האל, ואת ההבנה הבינלאומית, אבל אין בכך די. צו השעה: " נקם נקמת בני ישראל מאת המדימים.." כל המטות מוכנות ופועלות ללא חת. " ויצבאו על מדין כאשר ציוה ה' את משה.." לפני הכול, ובמיוחד בשעת מלחמה, ניתנת חשיבות עליונה שהאדם יהיה שלם עם עצמו, עם מצפונו ושבועתו. אחראי על מעשיו. " איש כי-ידור נדר לה' או- השבע שבעה.. ככל היוצא מפיו יעשה.." האחריות היא משותפת לכל המשפחה, לכל מי שמעורב. בעשייה או מחדל אין להתעלם בשתיקה או בהבלגה. " ואם-הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה.." משה אף דואג לחלוקת השלל אחרי המלחמה. ראשית יש לנקות: " כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש.. וכל דבר אשר לא- יבוא באש תעבירו במים.." שנית הוא מחלק את המלקוח בין הצבא לבין העדה. אסור שאלופי הצבא יתעשרו מן השלל. חלק לצבא, חלק לעדה וחלק למקדש. בני שבט ראובן וגד מבקשים נחלה מעבר הירדן. " ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן וחצי שבט מנשה.." * בימים טרופים אלה אנחנו מחוץ לביתנו. מתארחים אצל הילדים במרכז הארץ. זו לא הפעם הראשונה שהצפון מופגז. בפעמים הקודמות נשארנו במקום, כי היו לנו תפקידים למלא. אשתי עבדה כמרכזנית במועצה האזורית וקיום הקשר עם כל הגורמים הייתה משימה חשובה. גם אני עסקתי בתפקידים שונים. הפעם כאשר נפתחה האש הייתה לנו התלבטות , מצד אחד כתוב: " ושמרתם על נפשותיכם" ומצד השני רגש הסולידריות. בעבר הייתה איזו נימה של גינוי כלפי אנשים שברחו מקו האש אל מקומות בטוחים יותר. אני חושב שהבחינה צריכה להיות : באיזו צורה אתה מועיל יותר או מכביד פחות על המאמץ המלחמתי. לכן בחרנו לצאת. בתקווה שבקרוב תמוגר החיזבאללה ונוכל לחזור הביתה ולנקות את ההריסות, ( במים ולא באש) ולהמשיך בחיי שגרה. אולי לא נחלק שלל, אבל נחזיר לנו את הנחלה. שבת שלום.