פרשת "וישב":
בס"ד
"וימצאהו איש והנה תועה בשדה... ויאמר, את אחי אנוכי מבקש"
הרשב"ם מפרש, שדברים אלה נכתבו כדי ללמד, שאף על פי שלא מצא יוסף את אחיו מיד, לא השתמש בכך כתירוץ לשוב אל אביו ריקם, אלא התאמץ לקיים את מצוות אביו ולהמשיך לחפש אחריהם (כך עולה גם מהרמב"ן).
ייתכן גם, שהכתוב בא להראות עד כמה יוסף לא היה מודע למזימותיו של אחיו נגדו, ולכן התאמץ כל כך לחפשם, כלשונו- "את אחי אנוכי מבקש". אך ייתכן גם שהכתוב בא להראות דווקא להיפך, שעל אף שהיה מודע לבעייתיות שביחסיו עמם, עשה הכול כדי למצאם. הסיבה הפשוטה למאמצים אלה עשויה להיות מצד כיבוד אב, אך נראה שיש כאן גם עניין נוסף ועמוק יותר: לשונו של יוסף, "את אחי אנוכי מבקש", רומזת לניסיונותיו הנואשים להתקרב אל אחיו ולהשיב את קרבתם. ומצוי הדבר, שאח הנמצא במצב כזה שבו כולם מאוחדים נגדו, פועל בשני כיוונים מנוגדים- מחד גיסא הוא מתריס ומקניט ומסתבך ברשת הסכסוך והקנאה, אך מאידך מבלי משים הוא פועל להתקרבות וצמא לקרבת אחיו.
"כי בן זקנים הוא לו"
בעל הטורים אומר, כי ראשי תיבות של "זקנים" הם ראשי התיבות של סדרי משנה: זרעים, קדשים, נשים, ישועות (נזיקין), מועד. כלומר, יוסף למד מפי אביו את סדרי המשנה הללו.
קשה, אפוא, והלוא ישנו עוד סדר משניות, הוא סדר טהרות, ולמה לא נזכר גם הוא?
ברם – אמר האדמו"ר רא"מ מגור ז"ל – על סדר טהרות צריך אדם לעמול ולטרוח בעצמו. זה אינו ניתן לידיעה על ידי לימוד מפי האב בלבד...
"וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש"
פעם אחת פנה הצדיק רבי חיים מצאנז אל אחד מחשובי עירו כדי שיצטרף אליו יחד לסובב על פתחי נדיבי העיר עבור אדם, שירד מנכסיו והגיע עד לפת לחם.
סירב אותו אדם להצטרף לדבר המצווה בטענה, שאין זמן בידו, כיוון שעליו ללמוד כעת מכסת שעות, שקבע לעצמו זה מכבר ללמוד בכל יום.
פנה רבי חיים אל האיש ואמר: "כתוב בפסוק: "וימצאהו איש והנה תועה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש", מבאר רש"י: "וימצאהו איש" – זה גבריאל.
ויש להקשות – אמר רבי חיים – שהרי לעיל בפרשת וישלח נאמר בפסוק: "ויאבק איש עמו", ושם מבאר רש"י, שאותו "איש" היה שרו של עשיו. מנין לו לרש"י. שה "איש" כאן הוא גבריאל המלאך, ואילו ה"איש" האמור שם הוא שרו של עשיו?
אלא – תירץ הרבי – כאשר יעקב נאבק עם המלאך כל הלילה וניצחו, ביקש יעקב לאחר מכן שיברכהו, ואילו המלאך השיב: "שלחני כי עלה השחר", אין זמני פנוי וצריך אני לומר שירה ביום.
זו תשובה של השתמטות – אמר רבי חיים – משום כך מבאר רש"י, שהיה זה שרו בשל עשיו.
לעומת זאת כאן בפסוק נאמר: "וימצאהו איש והנה תועה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש", המלאך כאן פונה מיוזמתו אל יוסף, כיוון שראה שהוא זקוק לעזרה.
משום כך מבאר רש"י כאן שה "איש" הזה הוא המלאך גבריאל.
האמן לי – סיים רבי חיים – שעל המלאך גבריאל מוטל החיוב לאמר שירה לא פחות משרו של עשיו, ובכל זאת כאשר ראה את יוסף הזקוק לעזרה, לא היסס לרגע!...
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
יהודית בת ציונה סינייה
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
צבי בן חביבה
עינב בת רבקה
נילי בת שרה הניה
אייל ראובן בן אורנה נריה
חנה בת סלה SALA
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!
בס"ד
"וימצאהו איש והנה תועה בשדה... ויאמר, את אחי אנוכי מבקש"
הרשב"ם מפרש, שדברים אלה נכתבו כדי ללמד, שאף על פי שלא מצא יוסף את אחיו מיד, לא השתמש בכך כתירוץ לשוב אל אביו ריקם, אלא התאמץ לקיים את מצוות אביו ולהמשיך לחפש אחריהם (כך עולה גם מהרמב"ן).
ייתכן גם, שהכתוב בא להראות עד כמה יוסף לא היה מודע למזימותיו של אחיו נגדו, ולכן התאמץ כל כך לחפשם, כלשונו- "את אחי אנוכי מבקש". אך ייתכן גם שהכתוב בא להראות דווקא להיפך, שעל אף שהיה מודע לבעייתיות שביחסיו עמם, עשה הכול כדי למצאם. הסיבה הפשוטה למאמצים אלה עשויה להיות מצד כיבוד אב, אך נראה שיש כאן גם עניין נוסף ועמוק יותר: לשונו של יוסף, "את אחי אנוכי מבקש", רומזת לניסיונותיו הנואשים להתקרב אל אחיו ולהשיב את קרבתם. ומצוי הדבר, שאח הנמצא במצב כזה שבו כולם מאוחדים נגדו, פועל בשני כיוונים מנוגדים- מחד גיסא הוא מתריס ומקניט ומסתבך ברשת הסכסוך והקנאה, אך מאידך מבלי משים הוא פועל להתקרבות וצמא לקרבת אחיו.
"כי בן זקנים הוא לו"
בעל הטורים אומר, כי ראשי תיבות של "זקנים" הם ראשי התיבות של סדרי משנה: זרעים, קדשים, נשים, ישועות (נזיקין), מועד. כלומר, יוסף למד מפי אביו את סדרי המשנה הללו.
קשה, אפוא, והלוא ישנו עוד סדר משניות, הוא סדר טהרות, ולמה לא נזכר גם הוא?
ברם – אמר האדמו"ר רא"מ מגור ז"ל – על סדר טהרות צריך אדם לעמול ולטרוח בעצמו. זה אינו ניתן לידיעה על ידי לימוד מפי האב בלבד...
"וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש"
פעם אחת פנה הצדיק רבי חיים מצאנז אל אחד מחשובי עירו כדי שיצטרף אליו יחד לסובב על פתחי נדיבי העיר עבור אדם, שירד מנכסיו והגיע עד לפת לחם.
סירב אותו אדם להצטרף לדבר המצווה בטענה, שאין זמן בידו, כיוון שעליו ללמוד כעת מכסת שעות, שקבע לעצמו זה מכבר ללמוד בכל יום.
פנה רבי חיים אל האיש ואמר: "כתוב בפסוק: "וימצאהו איש והנה תועה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש", מבאר רש"י: "וימצאהו איש" – זה גבריאל.
ויש להקשות – אמר רבי חיים – שהרי לעיל בפרשת וישלח נאמר בפסוק: "ויאבק איש עמו", ושם מבאר רש"י, שאותו "איש" היה שרו של עשיו. מנין לו לרש"י. שה "איש" כאן הוא גבריאל המלאך, ואילו ה"איש" האמור שם הוא שרו של עשיו?
אלא – תירץ הרבי – כאשר יעקב נאבק עם המלאך כל הלילה וניצחו, ביקש יעקב לאחר מכן שיברכהו, ואילו המלאך השיב: "שלחני כי עלה השחר", אין זמני פנוי וצריך אני לומר שירה ביום.
זו תשובה של השתמטות – אמר רבי חיים – משום כך מבאר רש"י, שהיה זה שרו בשל עשיו.
לעומת זאת כאן בפסוק נאמר: "וימצאהו איש והנה תועה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש", המלאך כאן פונה מיוזמתו אל יוסף, כיוון שראה שהוא זקוק לעזרה.
משום כך מבאר רש"י כאן שה "איש" הזה הוא המלאך גבריאל.
האמן לי – סיים רבי חיים – שעל המלאך גבריאל מוטל החיוב לאמר שירה לא פחות משרו של עשיו, ובכל זאת כאשר ראה את יוסף הזקוק לעזרה, לא היסס לרגע!...
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
יהודית בת ציונה סינייה
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
צבי בן חביבה
עינב בת רבקה
נילי בת שרה הניה
אייל ראובן בן אורנה נריה
חנה בת סלה SALA
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!
