פרשת ויגש
עץ יוסף ועץ יהודה פרשתנו מסיימת ומסכמת בעצם מהלך שהתחיל לפני שלוש פרשיות ובה מתגלה יוסף לאחים ונפגש מחדש עם אביו היורד עם כל משפחתו למצרים. שאלות רבות עולות מעיון בפרשה אך הבולטות מכולן הן: מדוע דוקא לאחר שניגש יהודה ואומר מה שהוא אומר לא יכול יוסף להתאפק יותר ומבקש ``הוציאו כל איש מעלי`` על מנת שיוכל להתגלות לאחים. דבר נוסף שזועק לאורך כל מהלך הפרשיות הינה השאלה מדוע לא שלח יוסף במהלך שבע עשרה השנה שבהן שהה במצרים שליח לאביו לומר לו `אבא אני חי`? וכפי שאומר הרמב``ן ז``ל ``שלאחר שנהיה שר גדול במצרים איך שלא שלח כתב אחד לאביו להודיעו ולנחמו כי מצרים קרוב לברון כששה ימים ואלו היה מהלך שנה היה ראוי להודיעו לכבוד אביו``. ותירץ ז``ל שעשה זאת למען יתקיימו חלומותיו. ואולם קשה שאלת בעל העקידה על תירוצו של הרמב``ן שהרי ממתי מותר לעבור על מצות כיבוד אב בכדי לקיים חלומות והרי ``הנותן חלומות הוא יגיש פתרונם``. אלא בהבנת המהלך כולו (ולכך צריכים לראות את שלושת הפרשיות כמכלול אחד ולהשוות בין הנאמר בכולן) נראה שלאורך כל הדרך מנסה יוסף ללמד קוד אחד את האחים, ניתן לסכמו בפסוק שאומר יוסף לאחים לאחר שמתגלה אליהם ``לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלקים`` למרות שנראה לכם שאתם האחראים לכך אתם רק הגורם אך הקב``ה סיבב כך. זהו מה שיוסף אומר לאחים לאורך כל הדרך הוא נמצא בשליחות ועד שלא יסיים את שליחותו אינו יכול להתגלות. יוסף נשלח בהסכמתו לשליחות מסוכנת ע``י אביו: עליו למצא את האחוה שאבדה בין האחים; כל עוד לא יראה שתוקן חטא השנאה שבין אח לאח אין הוא יכול להתגלות. לכן רק בראותו את הערבות הקיימת בין יהודה שהוא בכיר האחים לבין בנימין אחיו הקטן בין אמו, יכול יוסף להתגלות לאחים. זאת הסיבה העמוקה שבדברי הרמב``ן כל שדר שהיה שולח יוסף לפני מילוי משימתו, היתה בעצם הודעה לאביו שהוא נכשל בשליחותו. רק בצורה שבה נעשו הדברים יכול יוסף לשלוח לבסוף בקיום שליחותו אבא אני חי והצלחתי בשליחותי. אמנם זה לקח שבע עשרה שנה אך לבסוף קיימת האחוה בין כלל בית ישראל; וברוך השם כבר אין אח שנדחה מפני אחיו כפי שהיה עד כאן. לאחר ששומע יוסף את יהודה אומר ``כי עבדך ערב את הנער`` ישנה ערבות ביננו, יכול יוסף להתגלות לאחים מפני שישנם שני סוגי שותפויות שמתגלות בשני חלומותיו של יוסף: שותפות וערבות שבגלות שהיא קלה; שם ישנן סכנות משותפות וצריך האחד לשני, הקושי הוא כאשר חוזרים לארץ ישראל והכל בסדר ויושבים תחת גפן ותאנה, אזי מתחילות המחלוקות והמלחמות הפנימיות, אזי תבדק הערבות האמיתית בין האחים. וזהו שבכניסה לארץ ישראל לאחר קבורתו של יוסף בשכם כדבר ראשון שיעשו בכניסה לארץ, יהפכו את הערבות למושג הלכתי מחייב במעמד הר גריזים והר עיבל משם יתגלה כי ``כל ישראל ערבים זה בזה``. בתחילה מתגלה יוסף ``אני יוסף`` מפני שיהודה גילה שהוא הבין את המהלך. אך האחים עדיין לא הראו זאת לכן מבקש יוסף ``גשו נא אלי`` יהודה כבר ניגש עכשיו מה איתכם? ולאחר שהם ניגשים יכול יוסף להתגלות כ`` אני יוסף אחיכם``. עכשיו הבנתם שאנחנו בעצם עם אחד וישנה אחדות וערבות בין שנים עשר עבדיך אחים ולא רק בני איש אחד נחנו. כל ההפטרה תעסוק בדיוק בזה; היא מדברת על שני עצים שצריך לקחת ולקרב אחד אל אחד עץ יהודה ועץ יוסף והיו לאחדים בידיך. ואולם ההפטרה באה מיד לאחר חזון העצמות היבשות לאחר שחוזרים מהגלות ויפתחו קברותינו ונשב במנוחה, אז צריך את הנבואה שבהפטרה משום שמתחיל הסיכון הגדול שהעצים יפרדו האחד מהשני ויחזרו שוב כי לא יכולים להיות יחד מה יחבר אותנו אלומה כי אנחנו רעבים או הבנה יסודית שאנחנו עץ אחד. ואזי לאחר שמבינים כי עץ יהודה ועץ יוסף ואפרים הינו אחד בידי יכול להתגלות כי ``עבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכלם``, אזי ``במשפטי ילכו וחקתי שמרו ועשו אותם`` או אז יכול להיות ``משכני עליהם והייתי להם לאלקים והמה יהיו לי לעם``.
עץ יוסף ועץ יהודה פרשתנו מסיימת ומסכמת בעצם מהלך שהתחיל לפני שלוש פרשיות ובה מתגלה יוסף לאחים ונפגש מחדש עם אביו היורד עם כל משפחתו למצרים. שאלות רבות עולות מעיון בפרשה אך הבולטות מכולן הן: מדוע דוקא לאחר שניגש יהודה ואומר מה שהוא אומר לא יכול יוסף להתאפק יותר ומבקש ``הוציאו כל איש מעלי`` על מנת שיוכל להתגלות לאחים. דבר נוסף שזועק לאורך כל מהלך הפרשיות הינה השאלה מדוע לא שלח יוסף במהלך שבע עשרה השנה שבהן שהה במצרים שליח לאביו לומר לו `אבא אני חי`? וכפי שאומר הרמב``ן ז``ל ``שלאחר שנהיה שר גדול במצרים איך שלא שלח כתב אחד לאביו להודיעו ולנחמו כי מצרים קרוב לברון כששה ימים ואלו היה מהלך שנה היה ראוי להודיעו לכבוד אביו``. ותירץ ז``ל שעשה זאת למען יתקיימו חלומותיו. ואולם קשה שאלת בעל העקידה על תירוצו של הרמב``ן שהרי ממתי מותר לעבור על מצות כיבוד אב בכדי לקיים חלומות והרי ``הנותן חלומות הוא יגיש פתרונם``. אלא בהבנת המהלך כולו (ולכך צריכים לראות את שלושת הפרשיות כמכלול אחד ולהשוות בין הנאמר בכולן) נראה שלאורך כל הדרך מנסה יוסף ללמד קוד אחד את האחים, ניתן לסכמו בפסוק שאומר יוסף לאחים לאחר שמתגלה אליהם ``לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלקים`` למרות שנראה לכם שאתם האחראים לכך אתם רק הגורם אך הקב``ה סיבב כך. זהו מה שיוסף אומר לאחים לאורך כל הדרך הוא נמצא בשליחות ועד שלא יסיים את שליחותו אינו יכול להתגלות. יוסף נשלח בהסכמתו לשליחות מסוכנת ע``י אביו: עליו למצא את האחוה שאבדה בין האחים; כל עוד לא יראה שתוקן חטא השנאה שבין אח לאח אין הוא יכול להתגלות. לכן רק בראותו את הערבות הקיימת בין יהודה שהוא בכיר האחים לבין בנימין אחיו הקטן בין אמו, יכול יוסף להתגלות לאחים. זאת הסיבה העמוקה שבדברי הרמב``ן כל שדר שהיה שולח יוסף לפני מילוי משימתו, היתה בעצם הודעה לאביו שהוא נכשל בשליחותו. רק בצורה שבה נעשו הדברים יכול יוסף לשלוח לבסוף בקיום שליחותו אבא אני חי והצלחתי בשליחותי. אמנם זה לקח שבע עשרה שנה אך לבסוף קיימת האחוה בין כלל בית ישראל; וברוך השם כבר אין אח שנדחה מפני אחיו כפי שהיה עד כאן. לאחר ששומע יוסף את יהודה אומר ``כי עבדך ערב את הנער`` ישנה ערבות ביננו, יכול יוסף להתגלות לאחים מפני שישנם שני סוגי שותפויות שמתגלות בשני חלומותיו של יוסף: שותפות וערבות שבגלות שהיא קלה; שם ישנן סכנות משותפות וצריך האחד לשני, הקושי הוא כאשר חוזרים לארץ ישראל והכל בסדר ויושבים תחת גפן ותאנה, אזי מתחילות המחלוקות והמלחמות הפנימיות, אזי תבדק הערבות האמיתית בין האחים. וזהו שבכניסה לארץ ישראל לאחר קבורתו של יוסף בשכם כדבר ראשון שיעשו בכניסה לארץ, יהפכו את הערבות למושג הלכתי מחייב במעמד הר גריזים והר עיבל משם יתגלה כי ``כל ישראל ערבים זה בזה``. בתחילה מתגלה יוסף ``אני יוסף`` מפני שיהודה גילה שהוא הבין את המהלך. אך האחים עדיין לא הראו זאת לכן מבקש יוסף ``גשו נא אלי`` יהודה כבר ניגש עכשיו מה איתכם? ולאחר שהם ניגשים יכול יוסף להתגלות כ`` אני יוסף אחיכם``. עכשיו הבנתם שאנחנו בעצם עם אחד וישנה אחדות וערבות בין שנים עשר עבדיך אחים ולא רק בני איש אחד נחנו. כל ההפטרה תעסוק בדיוק בזה; היא מדברת על שני עצים שצריך לקחת ולקרב אחד אל אחד עץ יהודה ועץ יוסף והיו לאחדים בידיך. ואולם ההפטרה באה מיד לאחר חזון העצמות היבשות לאחר שחוזרים מהגלות ויפתחו קברותינו ונשב במנוחה, אז צריך את הנבואה שבהפטרה משום שמתחיל הסיכון הגדול שהעצים יפרדו האחד מהשני ויחזרו שוב כי לא יכולים להיות יחד מה יחבר אותנו אלומה כי אנחנו רעבים או הבנה יסודית שאנחנו עץ אחד. ואזי לאחר שמבינים כי עץ יהודה ועץ יוסף ואפרים הינו אחד בידי יכול להתגלות כי ``עבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכלם``, אזי ``במשפטי ילכו וחקתי שמרו ועשו אותם`` או אז יכול להיות ``משכני עליהם והייתי להם לאלקים והמה יהיו לי לעם``.