פרשת השבוע

פרשת השבוע

בס"ד פרשת בא ג` שבט התשס"ט האתגר הגדול "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה`:" ארועי השבועות האחרונים עדיין עמנו. הלוחמים ששבו מעזה עודם תחת רישומם של חוויות עמוקות, חששות כבדים ומוצדקים של מחיר דמים גבוה שעלולה חלילה לגבות המלחמה בתוך בתים צפופים ואוכלוסיה טעונת שנאה עוינת, ועל כולן החשש המוצדק של מלכודות, מנהרות, חטיפות, מתאבדים ומתאבדות, הצטרפו יחד לחשש אמיתי מפני התוצאות הקשות. בחסדי שמים בפועל היה הכל שונה. ברור כי הצער על אובדן חיי כל חייל, סבל משפחתו וידידיו הוא גדול, ואין נחמה רק מבעל הנחמות. אבל לתוצאות כאלו לא ציפו אף האופטימיים ביותר. יד ה`. אין הגדרה אחרת. כל אלו שחוו את שאון הקרב וסביבם שרקו הכדורים, חוזרים ואומרים כי רק עזרת שמים החזירה אותם לביתם בשלום. מטענים, בתים ממולכדים, מתאבדים, מנהרות חטיפה, וכל אשר תעלה דעתם השטנית של אויבינו. מכולם ניצלו. שלא לדבר על מאות טילים ופצמ"רים בשטחים פתוחים! אך עתה האתגר הגדול הוא – היום שאחרי! האם התחושה הוודאית של השגחה ושמירה אלוקית תתפוגג ותשכח? סיפורי חוויות, קצת צ`יזבטים ותמונות וזהו? או שחוויה רוחנית זו תעביר אותם להשגה שונה, גבוהה ומוחשית שתשנה את מבטם מכאן ואילך? * * * עד כה ניתכו על פרעה ומצרים שבע מכות. מלבד הכנעתו של המלך היהיר והשחצן היו מכות אלו לימוד לדורות על יד ה` המנהלת את העולם ומכתיבה את מהלך הבריאה. חלילה לחוויות אלו, עמוקות ועזות ככל שיהיו, להתפוגג ולהשכח ברבות הימים. ועל כך מצוה התורה – "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך" – העבר הלאה לדורות הבאים. זו המטרה והשליחות, וכאמור גם בזמננו קיימת בחינה זו של "למען תספר... וידעתם כי אני ה`". אשרי היודע את ה`. שבת שלום הרב יוסף ברוק מבית "עת לחשוב" Http://www.hidabroot.org אם אהבת את הדברים, העבר אותם לחבריך << הלכה יומית המשך/הלכה...
 
הלכה יומית/המשך

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת ברוך בר עישה ע"ה הוקדש ע"י משפחתו ;הדפסת המאמר המשך דיני שינוי מקום בסעודה בהלכה הקודמת הסברנו את עיקרי דיני שינוי מקום בסעודה, וכתבנו שאם יצא אדם באמצע הסעודה לבית אחר, וכגון שהלך לבית חבירו הדר בבנין סמוך, נחשבת אותה היציאה להפסק באמצע סעודה, ולכן חייב לחזור ולברך שנית על מה שאוכל בבית חבירו. וכתבנו שמכל מקום, אם היה אוכל בחדר אחד ועבר לחדר אחר שבאותו הבית, אף שאין לעשות כן לכתחילה (ואפילו אם מתחילת הסעודה היה דעתו לעבור לחדר השני, אינו רשאי לעשות כן) מכל מקום בדיעבד אינו חוזר לברך על מה שאוכל. ויש להוסיף, שכתב הרה"ג דוד יוסף שליט"א, שאם היה בדעתו מתחילה לעבור לחדר אחר, וגם מהחדר האחד הוא רואה את מקומו שבחדר השני, כגון סלון המחובר עם פינת אוכל, רשאי אף לכתחילה לעבור בשעה שאוכל, מן החדר הראשון לחדר השני. והנה יש לבאר, שבכל הדינים הללו של שינוי מקום, נחלקו רבותינו הראשונים אם שייך דין שינוי מקום בכל אכילה, או שהדבר תלוי במה שאוכל. כי לדעת רבים מרבותינו הראשונים, אין שום חילוקים בזה ובין אם היה אוכל סעודה ממש עם פת, ובין אם היה אוכל פירות, כל ששינה ממקומו והלך לבית אחר, חייב לחזור ולברך. וכן פסק מרן השלחן ערוך בסימן קע"ח. אולם דעת רבינו הרא"ש ועוד מרבותינו מראשונים, שלא שייך דין זה של שינוי מקום בסעודה אלא באכילת פירות וכיוצא בזה, שמכיוון שאדם עוקר (עוזב) מן המקום שאוכל בו, נגמרה סעודתו וצריך לברך שוב. אבל כשאוכל אדם פת לחם שלפי הדין אף אם הוא עוזב את מקומו, הרי הוא חייב לחזור אחר כך למקומו הראשון כדי לברך שם ברכת המזון (כמו שביארנו בעבר), אם כן לא די בכך שעקר ממקומו הראשון בכדי שנאמר שנגמרה סעודתו, שהרי הוא מחויב לחזור למקומו הראשון. ולפיכך לדעת הרא"ש, לא שייך דין שינוי מקום אלא בדבר שאין חיוב לחזור ולברך עליו ברכה אחרונה במקום האכילה, כגון באכילת פירות, אבל בדבר שחי יבים לחזור ולברך במקומו, כגון באכילת פת, לא שייך כלל דין זה של שינוי מקום. ולהלכה, הואיל ואנו חוששים מספק לשיטת הרא"ש, שהרי "ספק ברכות להקל", לכן אם אדם אוכל סעודה עם פת, ועוקר ממקומו לבית אחר, מספק אינו חוזר לברך ברכת המוציא, שהרי עוד הוא מחוייב לחזור למקומו הראשון לברך ברכת המזון. אבל אם היה אוכל פירות, ועקר ממקומו לבית אחר, חוזר ומברך בורא פרי העץ או האדמה על מה שממשיך לאכול. ובהלכה הבאה נבאר בעזרת השם פרטי דינים בזה. הדפסת המאמר
 
למעלה