פרשת השבוע- תולדות
פרשת השבוע מתחילה בעתירת רבקה העקרה אל ה' בבקשה שתוכל ללדת, ומממשיכה בהולדתם של עשיו ויעקב, ובסיפור המשפחתי שלהם. על יעקב ועשיו מנובא, שיתפרדו ויהיו ל2 עמים שונים. כבר בהתחלה, כשיעקב נולד, הוא אוחז בעקב אחיו (ועל כן שמו יעקב). ומנסה ללכת אחריו. על יצחק האב מסופר שאהב יותר את בנו עשו, -הצייד, איש המעשה.ועל רבקה, שהעדיפה את בנה יעקב- איש תם, יושב אהלים יעקב המקנא באחיו הבכור, האהוב יותר על אביו, מנצל רגע של חולשה של עשו, החוזר מן השדה עייף, ונותן לו נזיד בתמורה לבכורה (עליה מוותר עשו בקלות). ברצון של יעקב לקבל את בכורת אחיו, ולהית כמוהו.כאן ניתן לראות שוב סימן להיותו "אוחז בעקב אחיו". בהמשך הפרשה מסופר על נדודיה של המשפחה לארץ פלישתים (בעקבות בצורת) ועל התחזקותה והתעשרותה, הקמת בארות ומזבח לה' בארץ כנען כהמשך לעבודת אברהם, שבעצם מסמלת השארת זכר מסויים בארץ . לקראת סוף ימיו של יצחק, הווא מתעוור ומבקש מבנו עשו להביא לו מטעמים מבשר שיצוד, וכתמורה לכך הוא יברך אותו ואת זרעו- הברכה המשפחתית העוברת מדור לדור, מה' לאברהם, מאברהם ליצחק ומיצחק לבנו וכן הלאה. רבקה, האם התחמנית, שומעת את דבריו של יצחק לעשו, והיא, שמעדיפה את בנה יעקב על עשו, מבקשת מיעקב לצוד לה 2 גדיי עיזים והיא תכין מהם מטעמים, אותם יביא יעקב לאביו ויתחזה לאחי-כך יקבל את הברכה במקומו. ליעקב חששות שמא ימשש אותו אביו ויראה כי עורו חלק ולא שעיר כמו אחיו וכך יגלה את התרמית. משום כך, רבקה שמה על יעקב את עורות הגדיים השעירים ומלבישה אותו בבגדי עשו. כאן ניתן לראות פעם נוספת את הליכת יעקב אחר אחיו- הוא מתחזה אליו במטרה לקבל את ברכתו. יעקב אכן מקדים את עשו. הוא הולך לאביו, שבתחילה חושד בזהות הבן ("הקול קול יעקב והידיים ידי עשו"( פסוק 22)), אך בעקבות התעקשות יעקב באומרו שהוא אכן עשו אחיו, ובהריחת יצחק את בגדי עשו, אותם לבש יעקב, יצחק מתרצה ומברך את יעקב בשפע גדול,בזרע רב וסגולה: " ויתן לך האלוהים מטל השמיים ומשמני הארץ ורב דגן ותירוש: יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך"( פס' 28-29). עשו חוזר לאביו עם המטעמים שהכין לו במטרה לקבל את הברכה שהובטחה לו. יצחק, שמבין כי האדם אותו ברך קודם אינו עשו נחרד מאד ושואל "מי אפוא הוא הצד-ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם-ברוך יהיה" (פס' 33). עשו מבין כי נלקחה ממנו הברכה והוא צועק צעקה גדולה וכועס מאד על אחיו "ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמיים את בכורתי לקח והנה עתה לקח ברכתי"(פס' 36). עשו מבקש לקבל גם ברכה, למרות שברכתו של יעקב בעצם מעמידה אותו תחתיו. יצחק נענה לבקשתו ומברך אותו "הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמיים מעל: ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבוד והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צוארך" (פס' 39). עשו הזועם והמושפל מבטיח לעצמו שכאשר ימות אביו יהרוג את אחיו. רבקה שומעת זאת ושולחת את יעקב לאחיה לבן בן בתואל בשביל לברוח מחמתו של עשו. אך ליצחק היא מתרצת את עזיבתו של יעקב במטרה למצוא כלה אצל משפחתה, כי היא לא מוכנה שינשא יעקב לבנות הארץ.ואכן כך מצווה יצחק על יעקב. כאשר מגלה עשו על ציווי זה, הוא מבין כי בנות אלה רעות בעיני אביו ומחליט להנשא לבנות ישמעאל (שהן לא מבנות הארץ). כאן ניתן לראות את המהפך הגדול ביחס בין עשו ליעקב. עד עכשיו, ראינו שיעקב הולך בשיטטיות אחר אחיו, ופתאום לאחר הברכה, הולך עשו אחר יעקב ומחליט להנשא לבנות ישמעאל. פתאום, חשובה דרכו של יעקב לאביו שכן הצווי מופנה אליו ולא אל אחיו, ואחיו נאלץ להבין בעצמו מה לעשות ומה נכון בעיני אביו. דמותו המחנכת של יצחק בעצם מופנת ליעקב, כמעין העדפה וזהו המהפך. מה אתם חושבים? עם מי הצדק? יצחק
- קיבל עליו להעביר את ברכת ה' לאחד מבניו. הוא היה נתון למצב בו היה עליו להכריע מי מבניו יקבל גורל של שפע והצלחה ומי מבניו יקבל גורל של מלחמות. יצחק היה בסך הכל אנושי והעדיף את בנו הבכור עשו הצייד, האמיץ על פני יעקב איש האהלים. הוא בא בכוונה טובה לתת את ברכתו לבנו, לעת זקנה, אך רומה בידי בנו ואשתו אשר ניצלו את היותו עיוור וזקן. רבקה
- היא גם, כמו יצחק,חטאה באופן אנושי והעדיפה את בנה יעקב על פני עשו. היא חתרה תחת עיניו העוורות ובחירתו של יצחק בעשו , הניעה את בנה לשקר לאביו ולהתחזות לאחיו. היא בעצם ערערה את המאזן המשפחתי, יצרה מריבות דמים בין בניה (וכתוצאה מכך, אלפי שנים קדימה, יריבות בלתי פוסקת בין העם היהודי לערבי). עשו
- האח הבכור, ילד של אבא. הוא מכר את בכורתו כשהיה עייף תמורת נזיד עדשים מפתה לאחיו הקנאי ולאחר מכן נעשה קרבן למעשה המרמה של אמו ואחיו. הוא היה כולו ציפיות והתרגשות לקראת הברכה שהובטחה לו מאביו, אך במקום זאת קיבל את הגורל המר, להיות עבד לאחיו ולחיות במלחמה. יעקב
- מאז שנולד הלך אחר אחיו וקינא בו, הן בשל העדפת אביו את עשו והן בשל בכורתו של עשו והצלחתו. הוא ניצל את עייפותו של עשו וקנה ממנו את הבכורה (די בקלות...). אמו שהעדיפה שהוא יקבל את ברכת אביו, צוותה עליו להתחזות לעשו והוא נענה לה בלי להסתייג כלל (למרות שיכל לעשות כן). וכך,הוא שיקר לאביו וגרם לאחיו לקבל את גורלו שלו. לאורך כל הפרשה העדפת ההורים, כל אחד ילד אחר, הייתה מוקד לבעיות, תככים ושקרים. הברכה הייתה צריכה להגיע לאחד הבנים בהכרעת האב יצחק. אילו אהבתו של יצחק לבניו הייתה שווה, למי היה מעניק את הברכה? לעשו הבכור?, ליעקב שקנה את הבכורה?, לשניהם? הרי אם תנתן הברכה לשניהם יתערערו כל יסודות המונותיאיזם- ה' אחד, בריאת אדם אחד ובחירת עם סגולה אחד. ואילו הייתה אהבתה של רבקה שווה, האם היא היא הייתה מתערבת בהכרעת יצחק בעלה? ואו אולי עצם המצב אליו נקלע יצחק בבחירת הבן הייתה מוכתבת משניים? הרי ה' נענה לבקשת רבקה והעניק לה תאומים. נשמח לתגובות! שבת שלום ומבורך! שרי שלזינגר ונועם דביר.
פרשת השבוע מתחילה בעתירת רבקה העקרה אל ה' בבקשה שתוכל ללדת, ומממשיכה בהולדתם של עשיו ויעקב, ובסיפור המשפחתי שלהם. על יעקב ועשיו מנובא, שיתפרדו ויהיו ל2 עמים שונים. כבר בהתחלה, כשיעקב נולד, הוא אוחז בעקב אחיו (ועל כן שמו יעקב). ומנסה ללכת אחריו. על יצחק האב מסופר שאהב יותר את בנו עשו, -הצייד, איש המעשה.ועל רבקה, שהעדיפה את בנה יעקב- איש תם, יושב אהלים יעקב המקנא באחיו הבכור, האהוב יותר על אביו, מנצל רגע של חולשה של עשו, החוזר מן השדה עייף, ונותן לו נזיד בתמורה לבכורה (עליה מוותר עשו בקלות). ברצון של יעקב לקבל את בכורת אחיו, ולהית כמוהו.כאן ניתן לראות שוב סימן להיותו "אוחז בעקב אחיו". בהמשך הפרשה מסופר על נדודיה של המשפחה לארץ פלישתים (בעקבות בצורת) ועל התחזקותה והתעשרותה, הקמת בארות ומזבח לה' בארץ כנען כהמשך לעבודת אברהם, שבעצם מסמלת השארת זכר מסויים בארץ . לקראת סוף ימיו של יצחק, הווא מתעוור ומבקש מבנו עשו להביא לו מטעמים מבשר שיצוד, וכתמורה לכך הוא יברך אותו ואת זרעו- הברכה המשפחתית העוברת מדור לדור, מה' לאברהם, מאברהם ליצחק ומיצחק לבנו וכן הלאה. רבקה, האם התחמנית, שומעת את דבריו של יצחק לעשו, והיא, שמעדיפה את בנה יעקב על עשו, מבקשת מיעקב לצוד לה 2 גדיי עיזים והיא תכין מהם מטעמים, אותם יביא יעקב לאביו ויתחזה לאחי-כך יקבל את הברכה במקומו. ליעקב חששות שמא ימשש אותו אביו ויראה כי עורו חלק ולא שעיר כמו אחיו וכך יגלה את התרמית. משום כך, רבקה שמה על יעקב את עורות הגדיים השעירים ומלבישה אותו בבגדי עשו. כאן ניתן לראות פעם נוספת את הליכת יעקב אחר אחיו- הוא מתחזה אליו במטרה לקבל את ברכתו. יעקב אכן מקדים את עשו. הוא הולך לאביו, שבתחילה חושד בזהות הבן ("הקול קול יעקב והידיים ידי עשו"( פסוק 22)), אך בעקבות התעקשות יעקב באומרו שהוא אכן עשו אחיו, ובהריחת יצחק את בגדי עשו, אותם לבש יעקב, יצחק מתרצה ומברך את יעקב בשפע גדול,בזרע רב וסגולה: " ויתן לך האלוהים מטל השמיים ומשמני הארץ ורב דגן ותירוש: יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך"( פס' 28-29). עשו חוזר לאביו עם המטעמים שהכין לו במטרה לקבל את הברכה שהובטחה לו. יצחק, שמבין כי האדם אותו ברך קודם אינו עשו נחרד מאד ושואל "מי אפוא הוא הצד-ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם-ברוך יהיה" (פס' 33). עשו מבין כי נלקחה ממנו הברכה והוא צועק צעקה גדולה וכועס מאד על אחיו "ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמיים את בכורתי לקח והנה עתה לקח ברכתי"(פס' 36). עשו מבקש לקבל גם ברכה, למרות שברכתו של יעקב בעצם מעמידה אותו תחתיו. יצחק נענה לבקשתו ומברך אותו "הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמיים מעל: ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבוד והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צוארך" (פס' 39). עשו הזועם והמושפל מבטיח לעצמו שכאשר ימות אביו יהרוג את אחיו. רבקה שומעת זאת ושולחת את יעקב לאחיה לבן בן בתואל בשביל לברוח מחמתו של עשו. אך ליצחק היא מתרצת את עזיבתו של יעקב במטרה למצוא כלה אצל משפחתה, כי היא לא מוכנה שינשא יעקב לבנות הארץ.ואכן כך מצווה יצחק על יעקב. כאשר מגלה עשו על ציווי זה, הוא מבין כי בנות אלה רעות בעיני אביו ומחליט להנשא לבנות ישמעאל (שהן לא מבנות הארץ). כאן ניתן לראות את המהפך הגדול ביחס בין עשו ליעקב. עד עכשיו, ראינו שיעקב הולך בשיטטיות אחר אחיו, ופתאום לאחר הברכה, הולך עשו אחר יעקב ומחליט להנשא לבנות ישמעאל. פתאום, חשובה דרכו של יעקב לאביו שכן הצווי מופנה אליו ולא אל אחיו, ואחיו נאלץ להבין בעצמו מה לעשות ומה נכון בעיני אביו. דמותו המחנכת של יצחק בעצם מופנת ליעקב, כמעין העדפה וזהו המהפך. מה אתם חושבים? עם מי הצדק? יצחק