פרשת השבוע-סוף שנה חקת
פרשת השבוע חקת ספר במדבר פרקים יט-כא הפטרה בספר שופטים פרק יא שלום לכולם, השבוע במדינתנו הקטנה חווינו ועדיין חווים ימים של סערות נפש, ושוב פעם מתחדדות וצפות שאלות של שלום ומלחמה, מיהו איש השלום? מתי הוא יגיע? בפרשת חקת נושאים רבים, ברצוני להתמקד הפעם במותו של אהרון , לנסות לשרטט את קווי דמותו ואת תכלית חייו. אך לפני זה, מה יש לנו בפרשת השבוע: דיני טהרה ופרה אדומה. תלונת העם אודות המחסור במים, נס הוצאת המים מן הסלע, חטאם ועונשם של משה ואהרן, המסע מקדש ברנע למואב וסירוב מלך אדום לתת להם זכות מעבר בארצו. לאחר מות אהרן בהר ההר נלחם העם ומביס את הכנענים בערד ובחרמה. משה מציל את העם ממגפה באמצעות נחש הנחושת. כיבוש ארץ האמורי מידי סיחון מלך מואב. חז"ל ראו באהרן דמות אידאילת של מנהיג רוחני, למרות מעידותיו כמו פרשת עגל הזהב, מנהיג אשר לא מרוחק וחמור סבר כמשה, אלא מקורב לבני העם, מיישב את המחלוקות ביניהם ומשיב שלום בית, הם ציירו את דמותו של אהרן כמופת לכוהנים, השקפה ששימשה מקור לאימרתו של הלל: מסכת אבות פרק א א,יב " הלל ושמאי קיבלו מהם. הלל אומר, הוי כתלמידיו של אהרון--אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הברייות ומקרבן לתורה. [יג] הוא היה אומר, נגד שמא אבד שמא, דילא מוסיף יסוף, ודילא יליף קטלא חייב, ודישתמש בתגא חלף." על סמך מסורת אחרת, מיסטית, מופיע אהרן בין שבעת האושפיזין, האורחים הלא-נראים, המוזמנים לבקר בסוכה בחג הסוכות. במזמור התהילים הבא, באה לידי ביטוי דמות השלום ומהותה בעולם: תהילים פרק לד יב " לְכוּ-בָנִים, שִׁמְעוּ-לִי; יִרְאַת יְהוָה, אֲלַמֶּדְכֶם. יג מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים; אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב. יד נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע; וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה. טו סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב; בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ." בקש שלום ורדפהו בקשת השלום ורדיפתו אינה עצה טובה אלא מצווה, ממש כמו החובה להתרחק מן הרוע ולעשות את הטוב. ברכת השלום מרובה, אך המניע העיקרי לחיפוש השלום ולמאמצים להשיגו אינו צריך להיות תועלתי, אלא מוסרי. אריכות החיים ואיכותם הטובה אינה מוצבת במזמור זה כמטרה, אלא כתוצאה מבורכת של עזיבת הרע ועשיית הטוב. הוא הדין בעניין רדיפת השלום. הצמצום המקווה של ריב ומדון, הרס ומוות אינו אלא פריו הגדול של השלום, אך לא תכליתו, שהנה מוסרית, נפשית ורוחנית. שלום הבריות מתחיל בהכרה שאל לנו להיבנות מן הפגיעה בזולת (בדיבור רע ובמעשה רע), אלא לחתור לשתף אתו פעולה, ושאין לבסס את החברה על הכוחנות (כל דאלים גבר), אלא על האחרות (ואהבת לרעך כמוך). ולפי שהדובר במזמור הוא אדם מקראי, הוא מלמדנו, כלמד אב ואם את בניהם ובנותיהם, שכיבוד הזולת , עשיית הטוב ורדיפת השלום הם הביטוי האמיתי של יראת שמיים. במעשיו של אהרן, בקשר שלו עם משה ועם ישראל ניתן לקשור את דמותו כרודף שלום. שבת שלום ומבורך בהצלחה במחנה חוויה לכולנו אוהב אתכם מאד ניר
פרשת השבוע חקת ספר במדבר פרקים יט-כא הפטרה בספר שופטים פרק יא שלום לכולם, השבוע במדינתנו הקטנה חווינו ועדיין חווים ימים של סערות נפש, ושוב פעם מתחדדות וצפות שאלות של שלום ומלחמה, מיהו איש השלום? מתי הוא יגיע? בפרשת חקת נושאים רבים, ברצוני להתמקד הפעם במותו של אהרון , לנסות לשרטט את קווי דמותו ואת תכלית חייו. אך לפני זה, מה יש לנו בפרשת השבוע: דיני טהרה ופרה אדומה. תלונת העם אודות המחסור במים, נס הוצאת המים מן הסלע, חטאם ועונשם של משה ואהרן, המסע מקדש ברנע למואב וסירוב מלך אדום לתת להם זכות מעבר בארצו. לאחר מות אהרן בהר ההר נלחם העם ומביס את הכנענים בערד ובחרמה. משה מציל את העם ממגפה באמצעות נחש הנחושת. כיבוש ארץ האמורי מידי סיחון מלך מואב. חז"ל ראו באהרן דמות אידאילת של מנהיג רוחני, למרות מעידותיו כמו פרשת עגל הזהב, מנהיג אשר לא מרוחק וחמור סבר כמשה, אלא מקורב לבני העם, מיישב את המחלוקות ביניהם ומשיב שלום בית, הם ציירו את דמותו של אהרן כמופת לכוהנים, השקפה ששימשה מקור לאימרתו של הלל: מסכת אבות פרק א א,יב " הלל ושמאי קיבלו מהם. הלל אומר, הוי כתלמידיו של אהרון--אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הברייות ומקרבן לתורה. [יג] הוא היה אומר, נגד שמא אבד שמא, דילא מוסיף יסוף, ודילא יליף קטלא חייב, ודישתמש בתגא חלף." על סמך מסורת אחרת, מיסטית, מופיע אהרן בין שבעת האושפיזין, האורחים הלא-נראים, המוזמנים לבקר בסוכה בחג הסוכות. במזמור התהילים הבא, באה לידי ביטוי דמות השלום ומהותה בעולם: תהילים פרק לד יב " לְכוּ-בָנִים, שִׁמְעוּ-לִי; יִרְאַת יְהוָה, אֲלַמֶּדְכֶם. יג מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים; אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב. יד נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע; וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה. טו סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב; בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ." בקש שלום ורדפהו בקשת השלום ורדיפתו אינה עצה טובה אלא מצווה, ממש כמו החובה להתרחק מן הרוע ולעשות את הטוב. ברכת השלום מרובה, אך המניע העיקרי לחיפוש השלום ולמאמצים להשיגו אינו צריך להיות תועלתי, אלא מוסרי. אריכות החיים ואיכותם הטובה אינה מוצבת במזמור זה כמטרה, אלא כתוצאה מבורכת של עזיבת הרע ועשיית הטוב. הוא הדין בעניין רדיפת השלום. הצמצום המקווה של ריב ומדון, הרס ומוות אינו אלא פריו הגדול של השלום, אך לא תכליתו, שהנה מוסרית, נפשית ורוחנית. שלום הבריות מתחיל בהכרה שאל לנו להיבנות מן הפגיעה בזולת (בדיבור רע ובמעשה רע), אלא לחתור לשתף אתו פעולה, ושאין לבסס את החברה על הכוחנות (כל דאלים גבר), אלא על האחרות (ואהבת לרעך כמוך). ולפי שהדובר במזמור הוא אדם מקראי, הוא מלמדנו, כלמד אב ואם את בניהם ובנותיהם, שכיבוד הזולת , עשיית הטוב ורדיפת השלום הם הביטוי האמיתי של יראת שמיים. במעשיו של אהרן, בקשר שלו עם משה ועם ישראל ניתן לקשור את דמותו כרודף שלום. שבת שלום ומבורך בהצלחה במחנה חוויה לכולנו אוהב אתכם מאד ניר