פרשת השבוע מקץ

פרשת השבוע מקץ

היות חכם ונבון בעולם הזה ולנצל כל מצוה
יוסף מתבקש לפתור את החלומות של פרעה, ולאחר שפותרם הוא מוסיף עצה למלך:
"ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישתהו על ארץ מצרים" (מ"א ל"ג)
שיהיה אחראי לאסוף את כל התבואה בשבע שנות השובע.
מקשה הרב אליהו לופיאן זצ"ל לשם מה צריך איש חכם ונבון לתפקיד
זה של אגירת ואיסוף מזון? לצורך כך צריך איש ארגון ומחסנאי טוב?
תירץ הרב: באגירה במצב נורמלי באמת מספיק מחסנאי טוב אולם כאן
המצב שונה, כשיש שובע ושפע אנשים מזלזלים לא חוסכים ולא מקמצים,
ואילו בשנות הרעב כל גרגר חשוב. ולכן צריך איש חכם ונבון שיחשוב
כל משך שבע שנות השובע על שבע שנות הרעב הצפויות, בחינת חכם הרואה
את הנולד, ונבון שמבין דבר מתוך דבר ומתוך כך יחשוב בזמן השובע
שכאלו עכשיו רעב וצריך לצבור כל גרגר.
מוסר השכל גדול אפשר ללמוד לעניין חיי העולם הזה והעולם הבא -
העולם הזה דומה לשנות השבע שכן מצוות מתגלגלות כאן בכל עבר ובקלות
מרבית ניתן לצבור עוד ועוד מצוות, לעומת זאת העולם הבא דומה לשנות
הרעב שכן ברגע שאדם נפטר מן העולם אין ביכולתו לצבור יותר מצוות
ומעשים טובים ומה שצבר כאן בעולם הזה יהיה לו לעולם הבא.
אולם לצערנו הרב אנו נוטים לזלזל בהרבה מצוות קטנות ולא להחשיבם
ולחשוב שרק המצוות הגדולות הם החשובות ולא היא כל מצווה יש לה ערך
עצום בעולם העליון.
במדרש פליאה כתוב: "לעתיד לבוא כשישלם הקב"ה שכר לאדם על שהחליף
מנעלים של שבת יבכה האדם מאוד כמו שכתוב ביום ההוא יקרא ד' למספד
ולקרחה ולבכי(ישעיהו)". ולכאורה קשה אדם מקבל שכר ובוכה מה טעם בבכי?
אלא התשובה היא שכאן בעולם הזה אדם נוטה לזלזל במצוות קטנות אולם
כשיבוא לעולם העליון ויראה כמה שכר מקבלים עבור מצווה קטנה והיא
החלפת נעלי חול בנעלי שבת יבין כמה הפסיד כשלא קיים את כל המצוות
בעולם הזה ועל זה יהיה הבכי, אולם הוא יהיה חסר תקנה כיוון ששם
בעולם העליון אי אפשר כבר לצבור זכויות על המצוות.
הגאון מוילנא לפני פטירתו נטל ציציותיו בידו בכה ואמר: "כמה קשה
להיפרד מעולם המעשה שרק בו אפשר להגיע לדרגות גבוהות בדברים של מה בכך,
ציצית העולה רק 10 קופיקות מביאה את האדם לדרגות גבוהות עד קבלת
פני שכינה ואילו בעולם הבא אי אפשר למצוא כלום".
http://www.pinoydira.co.il/
 
למעלה