פרשת השבוע-חיי שרה

פרשת השבוע-חיי שרה

שכב"ג יקר ואהוב, דרך אגב-כתבתי את זה די מאוחר בלילה, אז לקחת בחשבון... כבר הרבה מאוד זמן לא עלתה כאן לפורום פרשת השבוע...תהינו לעצמנו מדוע, ולמען האמת לא מצאנו תשובה מספקת את הדעת. אי לכך ובהתאם לזאת, החלטתי לכתוב את פרשת השבוע הזאת, בתקווה מסויימת שנוכל להחזיר עטרה ליושנה, לקשקש לנו על עינייני דאורייתא (תורה), ומי יודע, אולי נחכים בדבר או שניים..? לעסק: פרשת חיי שרה נותנת סקירה נחמדה על הכל בערך חוץ מעל חייה של שרה. צירוף מקרים? לא נראה לי...(בהמשך...) מסופר שם על קנייתה של מערת המכפלה ע"י אברהם, מתוך רצון להבטיח את קבורת אשתו שרה. אחר כך מסופר על השבעתו של אברהם את עבדו על שייחפש אישה לבנו יצחק, שלא תהיה מארץ כנען (!!!). העבד יוצא למסע בעקבות ההשבעה, נתקל ברבקה יפת המראה אך חשוב מכך- טובת הלב- ונופל בקסמיה של הנערה. בהמשך יש חזרה על ההתפעלות מרבקה לפני אביה ואז יצחק נכנס לתמונה- ונופל גם הוא ברשתה... קטונתי מלנסות לגעת בשלל הסיפורים והשאלות שעולות מהפרשה, אבל רציתי להעלות שתי תהיות שעולות לי מהפרשה, שתי תהיות שאין בינהן שום קשר, פשוט תהיתי מה משתיהן תעניין אתכם יותר. האחת כוללת בתוכה סיפור קצרצר- מסופר בפרשה על הסיבה שבגללה התלהב כל כך העבד מרבקה, ואחת הסיבות הייתה מידת הכנסת האורחים, מידת הנכונות שלה לעזור ולפתוח את שערי ביתה מבלי לחשוב פעמיים. ועכשיו הסיפור- לפני כמה שבועות טיילתי בצפת החביבה והמיוחדת. טיילתי וטיילתי, ומשהו בקסם שלה הביא לדמיין איך היה כאן פעם- מי עלה לכאן ולמה? מה היה כאן, והכי חשוב ורלוונטי לנו- כיצד התקבלו אלו שבאו לכאן מבחוץ? איכשהו תמיד שמגיעים לעיר כמו צפת, שאפופה במין מיסטיות שכזאת שקשה להסביר, בטוחים שעוד רגע יוצא לו מהדלת אדון מכניס אורחים שייפתח את דלתו ויכניס אותך אליו מבלי לחשוב פעמיים. יותר מזה- אתה תיכנס בלי לחשוב פעמיים. ואנחנו בטח נחשוב: האם הוא משוגע?!הוא אולי רוצה לשדוד אותי, או חלילה להחזיר אותי בתשובה..????!!! התהייה שלי היא כזאת- מה קרה לנו שחדלנו לנו מיכולת התמימות שלנו בדרך שפיטת האנשים שלנו? האם נסגרנו כל כך וסגרנו את דלתותינו כך שלא יהיה ניתן להיחשף לחוויות אחרות מבלי פחד וחשש של תמהוניות או ביטחון עצמי..? התהייה השניה היא אולי לדעתי הסיבה שבגללה נקראת הפרשה- חיי שרה, וכפי שציינתי קודם, זה לא ממש צירוף מקרים ששרה כלל לא מופיעה כאן... בפרשת לך לך, שאתם וודאי מכירים, מסופר על התייחסותה הנבזית למדי של שרה אל הגר. הגר בורחת מפניה, וה' מבטיח להגר במדבר שירבה גם את זרעה. ואכן, נולד לה במזל טוב בנה- הלא הוא מיודענו ישמעאל... בסוף פרשתינו, חיי שרה, מתוארת שושלתו הענפה והרחבה של ישמעאל, כמעין סוג של התרסה, לעשות "דווקא" לשרה שגירשה את אימו של ישמעאל ( הקטע האירוני הוא, שלפי המסורת המוסלמית, גם ישמעאל קבור במערת המכפלה, לצד אימו החורגת, שרה....). התהייה היא- האם יש כאן נסיון להוכיח את שרה? מה משמעות הגדולה של ישמעאל, אחרי שראינו את מעשיה של רבקה החביבה והנחמדת מכניסת האורחים, ואיך אנחנו רואים את שרה...? האם אלו הם של חייה של שרה? זה כל מה שנזכור ממנה..? נראה לי קצת כמו עלבון...חייה של שרה, במבחן הזמן, מראים לנו דוגמא של סגירת מעגל- וכאן דווקא אני מחבב את המסורת המוסלמית שקוברת את ישמעאל עם אימו החורגת, ומחברת בינהם בחזרה... מה אנחנו לומדים מחייה של שרה- שהם הרבה יותר מסתם מרשעות כלפי הגר...? והכי חשוב- למה לעזאזל קוראים למשחק חיי שרה ככה? מה הקשר לשרה? לנצח נפגיז אותה בזריקות כדור אכזריות!?!?!?!?!?! אני מוחה, ומבקש לכבד את זכרה... נו סתם.... מה אתם אומרים על הפרשה,הא?! שתהיה שבת של דבש יאיר
 
למעלה