פרשת השבוע-וישלח

[יאיר בר צורי]

פרשת השבוע-וישלח

תנו לי קודם לומר איזו מילה, לגבי קריאה ותגובה לפרשת השבוע- אני מתאר לעצמי שכמה מכם טיפה נרתעים מלהגיב לנושאים גדולים שעולים מפרשת השבוע, אולי מדובר בנושא שקצת גדול... התורה הזו היא שלכם...קחו אותה, קראו אותה, לימדו אותה וממנה...אל תפחדו, אף אחד לא ישפוט, יבקר.... ואלינו- לעסק- פרשת וישלח היא אחת הפרשות המפורסמות, ובה מתואר המאבק המפורסם של יעקב ב"איש", שלאחריו נקרא יעקב ישראל "כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל". הסבר קצר לפני- יעקב מגלה שעשו נמצא באיזור בו יעקב נמצא בעצמו (אפילו שבחירת הדרך של יעקב די מוזרה- הוא יכל לבחור נתיב שממש מרוחק מעשו, אבל משום מה הוא בחר דווקא בדרך שתוביל אותו לאיזור שידע שעשו נמצא בו...צחרוף מקרים?!??!?!), והדבר מרתיע את יעקב לחלוטין- הוא שולח שליחים שירגיעו את עשו, אבל כנראה שהמשימה הזו פשוט נועדה ליעקב עצמו... תהיה ראשונה- יש דברים שפשוט אי אפשר שיעשו בשבילך...אין קיצורי דרך...אבל למה הם חייבים להיות כאלו מייסרים? המשך הסיפור- יעקב מנסה לקמבן קומבינה בה אם מישהו יפגוש את עשו הוא יארגן לו מנחה, ולמעשה, שוב "יקנה" את סליחתו של עשו ובכך לא יהרוג אותו (כי עשו נמצא עם עוד איזה גדוד של 400 חיילים...). יעקב לוקח עימו את נשותיו האמיצות וילדיו, ועובר את מעבר יבוק הידוע, ושם בלילה מתרחש המאבק המפורסם עם "איש", כינוי די מוזר, שאפשר לפרש במליון אופציות מי הוא היה באמת- אני מזמין אתכם לפרש במי למעשה יעקב נאבק.... לאחר המאבק, נפגש סוף סוף יעקב עם עשו, אך ראו איזה פלא- זה עשו שרץ אל יעקב בשמחה ובצהלה...יעקב נותר מובך...זה חי הנוראי?!?!?!זה מי שתכננתי את החנפנות שלי כלפיו כל כך טוב?!?!?!?!? מה נסגר איתי?!?!?!?! התהיה המרכזית שלי כאן היא, מה גורם כאן להיפוך הגדול הזה? למה זה דווקא עשו ששמח ומתחנף כל כך למראה אחיו, שכזכור לכולנו לא עשה לו יותר מידי טוב...? מה עשה יעקב שגרם לשינוי זה?או אולי זה עשו שעשה דבר מסויים...? עם ישראל, שנקרא על שמו של יעקב, זכה כאן בשם וכינוי מיוחד, ולדעתי הוא לא לחינם...ראשית- זהו עם שאין לו קיצורי דרך, זה עם שצריך להיאבק עם האל, ולא לנהל איתו מערכת יחסים פשוטה, עם ש"שרה עם אנשים ועם אלוהים" ויכול להם... מה המשמעות של "לשרות" עם אנשים ואלוהים...? מה זה נותן? איזה יתרון...? חברים שתהיה שבת של שלום, נטולת מאבקים, אבל אם כבר מאבק, אז מאבק שיביא למפגש עם הנפש... אוהב ים יאיר

 

[lasl]

המסע מיעקב לישראל...

יעקב המתכונן לפגוש את אחיו בעצם מכין את עצמו ל-3 אפשרויות: או למלחמה, או לנס מסויים (ולכן הוא מתפלל לה' שיציל אותו מיד עשו) או לפיוס (ולכן מכין מנחה לאחיו). לאחר המאבק עם ה"איש" אשר משנה את שמו של יעקב לישראל, על יעקב להגשים את החלק השני של המשפט, לשרות עם אנשים, וזהו המפגש עם עשו אחיו. במפגש עצמו שני האחים שהתבגרו והתרככו במהלך 20 השנים שלא התראו, מתחבקים ומתפייסים, כלומר האפשרות השלישית והעדיפה היא שנצחה. יעקב מקבל את "הצידוק הסופי" לשינוי שמו, כי לא רק ששרה עם ה', אלא גם עם אנשים. בפרק זה בעצם ניתן לראות את הקשר והחשיבות שבין היחס שבין אדם למקום לבין היחס שבין אדם לחברו. לא רק שיעקב שרה עם ה' (היחס שבין האדם למקום) אלא גם עם אנשים (היחס שבין האדם לחברו), ולא פלא שהאדם איתו נלחם נקרא "האיש", זהו בעצם התזכורת ליעקב שעליו להתפייס גם עם אחיו, הבנאדם . בכדי שהאדם יהיה שלם עם עצמו, עליו להיות שלם עם אלוהיו אך באותה מידה גם עם חבריו. וכך, מתפייס יעקב עם אחיו, וכאן , לדעתי, הוא הופך מהילד יעקב שקנה מאחיו את הבכורה וגנב לו את הברכה, לאיש,לגבר, ישראל, אדם עם תורה ודרך ארץ. שבוע טוב!

 

[noam tapuzy]

קודם כל ישר כוח!

האמת שבחרתי להתמקד דווקא בתהייה האחרונה שלך בגלל שהיא כ"כ נגעה לי בפעם הקודמת שהתמודדתי עם הפרשה המוכרת הזו. מה המשמעות של "לשרות" עם אנשים ועם אלוהים ולהיות יכול עליהם? לדעתי זה אומר שאין אפס- לשרות=להתמודד כלומר- התמודדת עם מאבק(לכאורה) באחיך ואחר"כ במאבק עם שליח ה' בכבודו ובעצמו! ובשניהם יצאת כשידך על העליונה. כי רק אז ורק אז ! אחרי שתסבול תופת אנושית שלאחריה תבוא גם שיאה של ה"אכזריות" האלוהית ועל שניהם תוכל- רק אז יקרא שימך ישראל.רק אז תוכל לשוות לזכות הזאת להיות עם הסגולה. וזה באמת הטבע המצער(או לאו דוקא) של העם שלנו. מאז ומתמיד "קמים עלינו לכלותינו" ומאז ומיתמיד נתמודד(נשרה) ונוכל. קצת באיחור אבל נתמודד שבוע טוב