chatenoire
New member
פרק 2 - רוע לב
(המשך מעללי צוות Syn במערכת BESM בהנחייתו של ננסק) ------------------------------ "צ'אק, החריקות המאיימות מאחורינו - אני רק מדמיינת אותן נכון?" "אני בכלל לא שומע שום חריקות. או מכסים של ארונות קבורה מחליקים למטה. או צעדים שמתקרבים אלינו." "...מצוין." גביהם של יאן צ'ייקובסקי ואירו היו מופנים לשום דבר בכלל שהתקדם לעברם בנחישות. חבל היה קשור למותניהם, והשתלשל דרך פתח עגול ברצפה, דרכו הגיח קצה של את חפירה גדולה, ומיד אחריה ראשו של בלס. זוג עיניים שחורות נפערו לרווחה ויד אחת הצביעה בהיסוס לעבר הכלום המוחלט שבהחלט לא היה מאחורי חבריו לצוות, אך לפני שהספיק לכנות את המאום בשמו, נחתה יד מרקיבה על כתפה של אירו, וזוג זרועות תפסו את צ'אק מאחור. את חפירה נוצצת הונפה באויר. *** מתיאס עמד בחדר בקומה מתחת, סיגריה בפיו ועיניו מכווצות, כאילו מנסה להחליט אם יהיה חכם להצית אש בחדר אטום שלא נפרץ שנים, ובו התפוצץ רק לפני רגע מטר נבגים עם איכויות לא פחות מקטלניות. נראה שהגיע למסקנה וקירב גפרור לפיו כשנשמעה צווחה נשית מלמעלה. הסיגריה והגפרור נשרו מבין שפתיו והוא קפץ אל הפיר, כמעט מפספס את החבל אך מצליח להיאחז בקירות הגסים. "צ'אק צורח ככה רק כשמשהו באמת לא בסדר", הוא חשב תוך טיפוס מאומץ, "או כשאירו מבקשת לנהוג קצת בטנק. או כשאובי משחקת לו עם אוסף המברגים. או כשבלס מתקרב אליו יותר מדי. או כש--לעזאזל, מומיה-ענקית-מתקיפה-אותו-צ'אק-/תתכופף!/" המילים התפרצו מפיו של האיש הגדול רק קצת לאט יותר מהכדור שטס מתוך הקנה שלו. כמעט כל גופו היה עדיין בתוך הפיר, שתי רגליים דוחפות את אחד הקירות בשביל לשמור על יציבות ושתי ידיים על רובה ארבע-קני גדול. הוא מתח את צווארו. "פגעתי? פגעתי בו?" "פגעת, וכמעט פגעת בי, ואני מבקש להמנע מביטויים כמו "צ'אק תתכופף"!" מתיאס הניף את עצמו אל הקומה העליונה, כדור נוסף בתוך אחת המומיות בישר את הצטרפותו לקרב, והוא זרק מבט מסביב בזריזות של לוחם-שטח ותיק. אירו לא היתה באזור, אבל ניד ראש מבלס הבהיר לו שהיא התחמקה דרך אחד מגרמי המדרגות שיצאו מהחדר. מול שישה זומבים ועוד כמה חלקים שעוד זזו עמדו שלושה גברים, את חפירה, רובה ומפתח ברגים. בלס חייך. *** אירו רצה במעלה המדרגות בקלילות, ממלמלת לעצמה בקול האוניברסלי בו משתמשים לחקות מישהו מרגיז, "לא אירו, לא ככה הורגים זומבים אירו, תפגעי בהם בראש, בראש, לעזאזל איתך, בראש! ובכן /סלחו לי/ שאני לא נהנית להתעסק עם גופות מרקיבות שבטח נושאות כל כך הרבה מחלות ש-אוווו." היא עצרה בפתאומיות בחדר גדול ועגול, ריק לחלוטין מריהוט או עיטורים. המקומות היחידים בהם הקיר החלק פינה מקום למשהו אחר היו חלון קטן וגבוה ובדיוק מולו, על הקיר הנגדי, עיגול מתכת כהה וגדול, טבוע באבן. כשפסקו הזעקות וקולות השיסוף מלמטה ושלושת אנשי Syn הנוספים הגיעו לחדר, הם מצאו אותה בוחנת את לוח המתכת על כל 360 מעלותיו (187 מעלות לפי הגאומטריה של שש הממלכות) ולבסוף מתיישבת על הרצפה ביאוש. מתיאס בהה בעיגול בעיני מדען. הוא נזכר בדבריו של פרופסור שם הכמעט-מנוח, שטען כי לכל בעיה, מורכבת ככל שהיא נראית, קיים פתרון; אם אינך מוצא אותו, כנראה נתקלת בו בעבר ופסלת אותו בטרם עת. כך לפחות פירש מתיאס את שברי המילים וההמהומים שפלט הפרופסור כשנרדם למחצה מעל דוכן המרצים. העיגול כמו הביט בו חזרה במבט עגל (הא!) וחידותיו נשארו סתומות. "נתקלנו בפתרון בעבר? לעיגול שטוח בלי אף כתב או רמז? למה לא הקשבתי לדבריו של דוקטור קרמר החי-למדי כשיעץ לי לקחת את דבריו של פרופסור שם בערבון מוגבל, במיוחד אלה הנאמרים כשהוא ער?..." בעוד מתיאס מהרהר ומקרב סיגריה לשפתיו מבלי משים, אלומת אור הכתה במתכת. הסוכן הרים את מבטו לצוהר העגול, שם נתלתה אירו מחוץ לבניין והחזיקה בידה את הקריסטל השבור שאספו בפגישה הקודמת שלהם עם יצורים שלא מהעידן הזה. מתיאס קילל בשקט כאשר העיגול נרעד, נדחף קלות לתוך הקיר, והחדר התחיל לרעוד. התקרה התנתקה ממקומה תוך שחרור שכבת אבק בת מאות שנים והחלה לרדת באטיות למטה, נתמכת על ידי מערכת סבוכה של גלגלים ושלשלאות, שריתקה את צ'אק שהיה נמוך מכדי לראות אותה כראוי ושעממה את אירו שהיתה בדיוק בגובה המתאים. על הפלטפורמה שהיתה עכשיו מעין במה מורמת מהרצפה היה ארון קבורה מפואר, מעוטר בסמלים עתיקים שניתן לפרשם רק כסמלים של כבוד ואצולה. הארון היה פתוח ובתוכו שכבה גופתו המשומרת להפליא ("ככל הנראה התקרה שימשה כסוג של מכסה," אמר בלס כבדרך אגב, "אחרת היינו מסתכלים על ערימת עצמות וקצת רקמה רקובה") של אביר מרשים, אוחז בחרב אימתנית והבעת השלמה קפואה על פניו. לראשו היה מונח קריסטל גדול-מימדים וכחול מאוד, שדומה ששיקף את השלווה הנצחית של בעליו. אירו הרימה מבט מהוסס לשאר חברי הצוות. "אנחנו חייבים לקחת אותו?..." *** צ'אק הכניס את הקריסטל לתא בטנק שתכנן במיוחד לנשיאת לבבות ונעל את הדלת בשביעות רצון. עם איבוד של 0 אנשי צוות ומציאה של 1 קריסטלים, המשימה הוגדרה מבחינתם כהצלחה וארבעת חברי Syn עלו על כלי הרכב שלהם והמשיכו אל הרמז הבא. הטנק התרחק במורד אחת מגבעותיה האפורות של בוגוביה, נעלם אל תוך ערפילי הביצות, ומאחד החלונות שלו ניתן היה לראות את שערה הסגול של אירו שהעיפה מבט אחרון אל המבצר הפרוץ שהשאירו מאחוריהם, שמונת שומריו בני האלמוות מבותרים ואביר אחד שלבו נשדד ממנו.
(המשך מעללי צוות Syn במערכת BESM בהנחייתו של ננסק) ------------------------------ "צ'אק, החריקות המאיימות מאחורינו - אני רק מדמיינת אותן נכון?" "אני בכלל לא שומע שום חריקות. או מכסים של ארונות קבורה מחליקים למטה. או צעדים שמתקרבים אלינו." "...מצוין." גביהם של יאן צ'ייקובסקי ואירו היו מופנים לשום דבר בכלל שהתקדם לעברם בנחישות. חבל היה קשור למותניהם, והשתלשל דרך פתח עגול ברצפה, דרכו הגיח קצה של את חפירה גדולה, ומיד אחריה ראשו של בלס. זוג עיניים שחורות נפערו לרווחה ויד אחת הצביעה בהיסוס לעבר הכלום המוחלט שבהחלט לא היה מאחורי חבריו לצוות, אך לפני שהספיק לכנות את המאום בשמו, נחתה יד מרקיבה על כתפה של אירו, וזוג זרועות תפסו את צ'אק מאחור. את חפירה נוצצת הונפה באויר. *** מתיאס עמד בחדר בקומה מתחת, סיגריה בפיו ועיניו מכווצות, כאילו מנסה להחליט אם יהיה חכם להצית אש בחדר אטום שלא נפרץ שנים, ובו התפוצץ רק לפני רגע מטר נבגים עם איכויות לא פחות מקטלניות. נראה שהגיע למסקנה וקירב גפרור לפיו כשנשמעה צווחה נשית מלמעלה. הסיגריה והגפרור נשרו מבין שפתיו והוא קפץ אל הפיר, כמעט מפספס את החבל אך מצליח להיאחז בקירות הגסים. "צ'אק צורח ככה רק כשמשהו באמת לא בסדר", הוא חשב תוך טיפוס מאומץ, "או כשאירו מבקשת לנהוג קצת בטנק. או כשאובי משחקת לו עם אוסף המברגים. או כשבלס מתקרב אליו יותר מדי. או כש--לעזאזל, מומיה-ענקית-מתקיפה-אותו-צ'אק-/תתכופף!/" המילים התפרצו מפיו של האיש הגדול רק קצת לאט יותר מהכדור שטס מתוך הקנה שלו. כמעט כל גופו היה עדיין בתוך הפיר, שתי רגליים דוחפות את אחד הקירות בשביל לשמור על יציבות ושתי ידיים על רובה ארבע-קני גדול. הוא מתח את צווארו. "פגעתי? פגעתי בו?" "פגעת, וכמעט פגעת בי, ואני מבקש להמנע מביטויים כמו "צ'אק תתכופף"!" מתיאס הניף את עצמו אל הקומה העליונה, כדור נוסף בתוך אחת המומיות בישר את הצטרפותו לקרב, והוא זרק מבט מסביב בזריזות של לוחם-שטח ותיק. אירו לא היתה באזור, אבל ניד ראש מבלס הבהיר לו שהיא התחמקה דרך אחד מגרמי המדרגות שיצאו מהחדר. מול שישה זומבים ועוד כמה חלקים שעוד זזו עמדו שלושה גברים, את חפירה, רובה ומפתח ברגים. בלס חייך. *** אירו רצה במעלה המדרגות בקלילות, ממלמלת לעצמה בקול האוניברסלי בו משתמשים לחקות מישהו מרגיז, "לא אירו, לא ככה הורגים זומבים אירו, תפגעי בהם בראש, בראש, לעזאזל איתך, בראש! ובכן /סלחו לי/ שאני לא נהנית להתעסק עם גופות מרקיבות שבטח נושאות כל כך הרבה מחלות ש-אוווו." היא עצרה בפתאומיות בחדר גדול ועגול, ריק לחלוטין מריהוט או עיטורים. המקומות היחידים בהם הקיר החלק פינה מקום למשהו אחר היו חלון קטן וגבוה ובדיוק מולו, על הקיר הנגדי, עיגול מתכת כהה וגדול, טבוע באבן. כשפסקו הזעקות וקולות השיסוף מלמטה ושלושת אנשי Syn הנוספים הגיעו לחדר, הם מצאו אותה בוחנת את לוח המתכת על כל 360 מעלותיו (187 מעלות לפי הגאומטריה של שש הממלכות) ולבסוף מתיישבת על הרצפה ביאוש. מתיאס בהה בעיגול בעיני מדען. הוא נזכר בדבריו של פרופסור שם הכמעט-מנוח, שטען כי לכל בעיה, מורכבת ככל שהיא נראית, קיים פתרון; אם אינך מוצא אותו, כנראה נתקלת בו בעבר ופסלת אותו בטרם עת. כך לפחות פירש מתיאס את שברי המילים וההמהומים שפלט הפרופסור כשנרדם למחצה מעל דוכן המרצים. העיגול כמו הביט בו חזרה במבט עגל (הא!) וחידותיו נשארו סתומות. "נתקלנו בפתרון בעבר? לעיגול שטוח בלי אף כתב או רמז? למה לא הקשבתי לדבריו של דוקטור קרמר החי-למדי כשיעץ לי לקחת את דבריו של פרופסור שם בערבון מוגבל, במיוחד אלה הנאמרים כשהוא ער?..." בעוד מתיאס מהרהר ומקרב סיגריה לשפתיו מבלי משים, אלומת אור הכתה במתכת. הסוכן הרים את מבטו לצוהר העגול, שם נתלתה אירו מחוץ לבניין והחזיקה בידה את הקריסטל השבור שאספו בפגישה הקודמת שלהם עם יצורים שלא מהעידן הזה. מתיאס קילל בשקט כאשר העיגול נרעד, נדחף קלות לתוך הקיר, והחדר התחיל לרעוד. התקרה התנתקה ממקומה תוך שחרור שכבת אבק בת מאות שנים והחלה לרדת באטיות למטה, נתמכת על ידי מערכת סבוכה של גלגלים ושלשלאות, שריתקה את צ'אק שהיה נמוך מכדי לראות אותה כראוי ושעממה את אירו שהיתה בדיוק בגובה המתאים. על הפלטפורמה שהיתה עכשיו מעין במה מורמת מהרצפה היה ארון קבורה מפואר, מעוטר בסמלים עתיקים שניתן לפרשם רק כסמלים של כבוד ואצולה. הארון היה פתוח ובתוכו שכבה גופתו המשומרת להפליא ("ככל הנראה התקרה שימשה כסוג של מכסה," אמר בלס כבדרך אגב, "אחרת היינו מסתכלים על ערימת עצמות וקצת רקמה רקובה") של אביר מרשים, אוחז בחרב אימתנית והבעת השלמה קפואה על פניו. לראשו היה מונח קריסטל גדול-מימדים וכחול מאוד, שדומה ששיקף את השלווה הנצחית של בעליו. אירו הרימה מבט מהוסס לשאר חברי הצוות. "אנחנו חייבים לקחת אותו?..." *** צ'אק הכניס את הקריסטל לתא בטנק שתכנן במיוחד לנשיאת לבבות ונעל את הדלת בשביעות רצון. עם איבוד של 0 אנשי צוות ומציאה של 1 קריסטלים, המשימה הוגדרה מבחינתם כהצלחה וארבעת חברי Syn עלו על כלי הרכב שלהם והמשיכו אל הרמז הבא. הטנק התרחק במורד אחת מגבעותיה האפורות של בוגוביה, נעלם אל תוך ערפילי הביצות, ומאחד החלונות שלו ניתן היה לראות את שערה הסגול של אירו שהעיפה מבט אחרון אל המבצר הפרוץ שהשאירו מאחוריהם, שמונת שומריו בני האלמוות מבותרים ואביר אחד שלבו נשדד ממנו.
