פרק 15!!!! שוב....
אין לי שם בשבילו אז תסתדרו... זה פרק אחד לפני שהסמל מופעל... מו-אה-הא! התמונה לא היה לי כוח לצייר תסתדרו עם דמיסוניקמון... קדימה לפרק: בינתיים כבר הגיע הלילה(אתם קולטים כמה הרפתקאות עם עברו ביום? ההגעה לעולם הדיגיטלי, הקרב הראשון, המבוך הבריחה מהשבי, מציאת הסמל... טוב קלטתם...) ושלושת הדיג'יגורלים הקימו מחנה(זה היה מחנה עלוב אבל מילא) והלכו לישון. בינתיים מישהו צפה בהם די מרחוק. זה היה דיג'ימון לטאתי שבצד השמאלי של הראש שלו היה מחובר מכשיר שממנו יצא מיקרופון לכיוון הפה שלו. "דיג'ימון תקשורת 353 מדווח... מצאתי אותם. עבור." הוא לחש למיקרופון שלו. "קיבלתי, עבור." ענה הקול מהצד השני. "מבקש אישור להיכנס" "אושר" ואחרי זה הוא נעלם. -------------------------------------------------------------------- בינתיים טאקאשי התעורר, ועשה את כל הדברים הרגילים של הבוקר(פיהק, בלה בלה בלה) וראה שקיקטריסמון עדיין ישן. "איך אני אעיר אותו?" חשב טאקאשי. ואז הוא קיבל רעיון. "תראו איזו מחברת טעימה יש לי!" הוא אמר בקול שיקטריסמון ישמע. פתאום האוזניים של קיקטריסמון זזו, ואז העיניים שלו נפתחו, הווא קפץ על טאקאשי והפיל אותו. "איפה מחברת? איפה? איפה?!?!" הוא קרא והסתכל ורחרח לכל עבר. "רק הערתי אותך ככה..." אמר לו טאקאשי. "טאקאקי איפה המחברת?" שאל קיקטריסמון. "אין מחברת! אכלת את כולן אתמול" אמר לו טאקאשי. הוא הכניס יד לתיק שלו והוציא משהו. "נסה את זה." הוא אמר והושיט את הדבר לקיקטריסמון. זה היה דבר בצורת קובייה והוא היה בצבע חום. קיקטריסמון ריחרח אותו. "מה זה?" הוא שאל. "זה שוקולד... יותר טעים ממחברת בכל אופן." קיקטריסמון רחרח שוב את הקובייה המוזרה, ואז נגס בה קלות. הוא לעס והתחיל לבלוע. "אני מעדיף מחברות..." הוא אמר. "טוב, לא צריך..." אמר טאקאשי ואכל את השוקולד. בינתיים גם השאר התעוררו. "הסמל!! הוא שלי!! אני חייבת להשתמש בו!! איפה יש דיג'ימונים? הא? הא??!?!" אמרה דיאנה. "תירגעי!" אמר ריי, "אין כאן שום דיג'ימונים בינתיים, ובכלל לא בטוח שהסמל שלך!" דיאנה התעלמה ממנו. "משהו לא בסדר..." היא אמרה. "מה קרה?" שאל טאקאשי והתקרב. "טאקאקי, איפה השוקולד האדום?" שאל קיקטריסמון. "שוקולד אדום?" שאל טאקאשי את קיקטירסמון. "אתה יודע הדבר הזה שמצפצף כל פעם שלוחצים לו על הסוכריות!" אמר קיקטירסמון. "זה לא שוקולד... זה דיג'יכלי..." אמר טאקאשי. "רגע, איפה הוא באמת?!?!" הוא התחיל להשתגע ולחפש בכל מקום. "גם שלי נעלם" אמר ריי. "גם שלי..." נאנחה דיאנה. "מה נעשה בלעדיהם? לא נוכל לעשות התפתחות נחושת!" אמר טאקאשי. "רגע, מה עם הסמל?!?!" שאלה דיאנה. "אל תדאגי הוא עדיין אצלי כנראה רק רצו את הדי-גריידים ושכחו מהסמל." הוא הרגיע את דיאנה. "אבל מי לקח את זה?" שאל ריי. פתאום נשמע צחוק. כולם הסתכלו אחורה וראו את דיג'ימון לטאתי עם מיקרופון. "מי אתה?" שאל טאקאשי. "זה לא משנה... אתם ממילא לא יכולים לעשות לי כלום, לא שאלה אצלי." הוא אמר והחזיק שלושה מכשירים ביד. "אנחנו יכולים לנצח אותך גם ככה!" אמר טאקאשי. "לא אתם לא... ואני לינקמון עם אתם מעוניינים לדעת." אמר הדיג'ימון. "קירטיסמון!" אמר טאקאשי וקירטיסמון הסתער לעבר לינקמון. קריסטלמון לעומת זאת קפצה ודמיסוניקמון דאה. "תקשורת... לקוייה!!!" לינקמון אמר ופתאום המיקרופון שלו זהר. זה שלח שלושה קרנות לבער שלושת הדיג'ימונים. שלושתם עצרו במקום. קיקטריסמון עצר במקום בלי לזוז. הוא נענע את הזנב שלו מצד לצד. קריסטלמון הלכה וכנראה בלי לדעת לאן. דמסיונקימון פתח את הפה וכנראה ניסה להגיד משהו, אבל לא הצליח. "מה... קרה כאן?" שאל ריי. דמיסוניקמון קפץ לעבר ריי וניסה להגיד משהו, אבל לא יצא צליל מפיו. "קירטיסמון?" שאל טאקאשי אבל הוא לא שמע. הוא התחיל להתקרב לעברו. "קריסטלמון!" אמרה דיאנה והלכה אל קריסטלמון. טאקאשי התגנב מאחרוי קיקטריסמון. "בו!!!" הוא צרח, אבל קיקטריסמון לא הגיב. "קריסטלמון, כמה אצבעות אני מחזיקה?" שאלה דיאנה והרימה שלושה אצבעות. "אני לא יכולה לראות" אמרה קריסטלמון. לינקמון צחק. "לא הבנתם? כל אחד מהם איבד חוש... השועלה עיוורת, העכבר אילם, והלטאה חירש(וטיפש)!" לינקמון אמר. "קירטיסמון!" אמר טאקאשי והלך מולו. "מה קרה טאקאשי!" הוא צרח. "אני לא שומע כלום!" טאקאשי הסתכל עליו ביאוש. "אנחנו צריכים תוכנית!" הוא אמר לכולם. "קריסטלמון, את חייבת להסתמך על השמיעה שלך!" אמרה דיאנה. "ואתה לא יכול לצרוח(למזלי הרב), אז תצטרך להתקיף בלי הקול שלך" הוא אמר לדמיסוניקמון. טאקאשי בעט בקיקטריסמון לעבר לינקמון. "זה לא היה קצת קשוח מידי?" שאל ריי. "הוא יסתדר עם זה..." אמר טאקאשי. "חבטת אש!!!" צרח קיקטריסמון והכה בלינקמון, אבל הוא הצליח להתחמק. קריסטלמון האזינה בזהירות מסביבה. דמיסוניקמון מהר נגח בלינקמון אבל הוא גם התחמק. ךינקמון קפץ לעבר קריסטלמון. ברגע האחרון, היא התקיפה: "ברד קריסטלי!!!" ולינהקמון עף אחורה. "חבטת אש!" אמר קירטריסמון ופגע בלינקמון. דמיסוניקמון דחף אותו והוא התנגש בסלע. הוא התחיל להבהב בין חיים ומוות. "אתם חושבים שניצחתם מה??" הוא אמר וקם. הוא התחיל להתרכז ואז הוא הפסיק להבהב. "זה עוד לא נגמר..." הוא אמר. וזא הוא התחיל ממש צלהתאמץ ולהתרכז, הווא התחיל לזהור ולגדול. "לינקמון! דיג'יגדל ל..."
אין לי שם בשבילו אז תסתדרו... זה פרק אחד לפני שהסמל מופעל... מו-אה-הא! התמונה לא היה לי כוח לצייר תסתדרו עם דמיסוניקמון... קדימה לפרק: בינתיים כבר הגיע הלילה(אתם קולטים כמה הרפתקאות עם עברו ביום? ההגעה לעולם הדיגיטלי, הקרב הראשון, המבוך הבריחה מהשבי, מציאת הסמל... טוב קלטתם...) ושלושת הדיג'יגורלים הקימו מחנה(זה היה מחנה עלוב אבל מילא) והלכו לישון. בינתיים מישהו צפה בהם די מרחוק. זה היה דיג'ימון לטאתי שבצד השמאלי של הראש שלו היה מחובר מכשיר שממנו יצא מיקרופון לכיוון הפה שלו. "דיג'ימון תקשורת 353 מדווח... מצאתי אותם. עבור." הוא לחש למיקרופון שלו. "קיבלתי, עבור." ענה הקול מהצד השני. "מבקש אישור להיכנס" "אושר" ואחרי זה הוא נעלם. -------------------------------------------------------------------- בינתיים טאקאשי התעורר, ועשה את כל הדברים הרגילים של הבוקר(פיהק, בלה בלה בלה) וראה שקיקטריסמון עדיין ישן. "איך אני אעיר אותו?" חשב טאקאשי. ואז הוא קיבל רעיון. "תראו איזו מחברת טעימה יש לי!" הוא אמר בקול שיקטריסמון ישמע. פתאום האוזניים של קיקטריסמון זזו, ואז העיניים שלו נפתחו, הווא קפץ על טאקאשי והפיל אותו. "איפה מחברת? איפה? איפה?!?!" הוא קרא והסתכל ורחרח לכל עבר. "רק הערתי אותך ככה..." אמר לו טאקאשי. "טאקאקי איפה המחברת?" שאל קיקטריסמון. "אין מחברת! אכלת את כולן אתמול" אמר לו טאקאשי. הוא הכניס יד לתיק שלו והוציא משהו. "נסה את זה." הוא אמר והושיט את הדבר לקיקטריסמון. זה היה דבר בצורת קובייה והוא היה בצבע חום. קיקטריסמון ריחרח אותו. "מה זה?" הוא שאל. "זה שוקולד... יותר טעים ממחברת בכל אופן." קיקטריסמון רחרח שוב את הקובייה המוזרה, ואז נגס בה קלות. הוא לעס והתחיל לבלוע. "אני מעדיף מחברות..." הוא אמר. "טוב, לא צריך..." אמר טאקאשי ואכל את השוקולד. בינתיים גם השאר התעוררו. "הסמל!! הוא שלי!! אני חייבת להשתמש בו!! איפה יש דיג'ימונים? הא? הא??!?!" אמרה דיאנה. "תירגעי!" אמר ריי, "אין כאן שום דיג'ימונים בינתיים, ובכלל לא בטוח שהסמל שלך!" דיאנה התעלמה ממנו. "משהו לא בסדר..." היא אמרה. "מה קרה?" שאל טאקאשי והתקרב. "טאקאקי, איפה השוקולד האדום?" שאל קיקטריסמון. "שוקולד אדום?" שאל טאקאשי את קיקטירסמון. "אתה יודע הדבר הזה שמצפצף כל פעם שלוחצים לו על הסוכריות!" אמר קיקטירסמון. "זה לא שוקולד... זה דיג'יכלי..." אמר טאקאשי. "רגע, איפה הוא באמת?!?!" הוא התחיל להשתגע ולחפש בכל מקום. "גם שלי נעלם" אמר ריי. "גם שלי..." נאנחה דיאנה. "מה נעשה בלעדיהם? לא נוכל לעשות התפתחות נחושת!" אמר טאקאשי. "רגע, מה עם הסמל?!?!" שאלה דיאנה. "אל תדאגי הוא עדיין אצלי כנראה רק רצו את הדי-גריידים ושכחו מהסמל." הוא הרגיע את דיאנה. "אבל מי לקח את זה?" שאל ריי. פתאום נשמע צחוק. כולם הסתכלו אחורה וראו את דיג'ימון לטאתי עם מיקרופון. "מי אתה?" שאל טאקאשי. "זה לא משנה... אתם ממילא לא יכולים לעשות לי כלום, לא שאלה אצלי." הוא אמר והחזיק שלושה מכשירים ביד. "אנחנו יכולים לנצח אותך גם ככה!" אמר טאקאשי. "לא אתם לא... ואני לינקמון עם אתם מעוניינים לדעת." אמר הדיג'ימון. "קירטיסמון!" אמר טאקאשי וקירטיסמון הסתער לעבר לינקמון. קריסטלמון לעומת זאת קפצה ודמיסוניקמון דאה. "תקשורת... לקוייה!!!" לינקמון אמר ופתאום המיקרופון שלו זהר. זה שלח שלושה קרנות לבער שלושת הדיג'ימונים. שלושתם עצרו במקום. קיקטריסמון עצר במקום בלי לזוז. הוא נענע את הזנב שלו מצד לצד. קריסטלמון הלכה וכנראה בלי לדעת לאן. דמסיונקימון פתח את הפה וכנראה ניסה להגיד משהו, אבל לא הצליח. "מה... קרה כאן?" שאל ריי. דמיסוניקמון קפץ לעבר ריי וניסה להגיד משהו, אבל לא יצא צליל מפיו. "קירטיסמון?" שאל טאקאשי אבל הוא לא שמע. הוא התחיל להתקרב לעברו. "קריסטלמון!" אמרה דיאנה והלכה אל קריסטלמון. טאקאשי התגנב מאחרוי קיקטריסמון. "בו!!!" הוא צרח, אבל קיקטריסמון לא הגיב. "קריסטלמון, כמה אצבעות אני מחזיקה?" שאלה דיאנה והרימה שלושה אצבעות. "אני לא יכולה לראות" אמרה קריסטלמון. לינקמון צחק. "לא הבנתם? כל אחד מהם איבד חוש... השועלה עיוורת, העכבר אילם, והלטאה חירש(וטיפש)!" לינקמון אמר. "קירטיסמון!" אמר טאקאשי והלך מולו. "מה קרה טאקאשי!" הוא צרח. "אני לא שומע כלום!" טאקאשי הסתכל עליו ביאוש. "אנחנו צריכים תוכנית!" הוא אמר לכולם. "קריסטלמון, את חייבת להסתמך על השמיעה שלך!" אמרה דיאנה. "ואתה לא יכול לצרוח(למזלי הרב), אז תצטרך להתקיף בלי הקול שלך" הוא אמר לדמיסוניקמון. טאקאשי בעט בקיקטריסמון לעבר לינקמון. "זה לא היה קצת קשוח מידי?" שאל ריי. "הוא יסתדר עם זה..." אמר טאקאשי. "חבטת אש!!!" צרח קיקטריסמון והכה בלינקמון, אבל הוא הצליח להתחמק. קריסטלמון האזינה בזהירות מסביבה. דמיסוניקמון מהר נגח בלינקמון אבל הוא גם התחמק. ךינקמון קפץ לעבר קריסטלמון. ברגע האחרון, היא התקיפה: "ברד קריסטלי!!!" ולינהקמון עף אחורה. "חבטת אש!" אמר קירטריסמון ופגע בלינקמון. דמיסוניקמון דחף אותו והוא התנגש בסלע. הוא התחיל להבהב בין חיים ומוות. "אתם חושבים שניצחתם מה??" הוא אמר וקם. הוא התחיל להתרכז ואז הוא הפסיק להבהב. "זה עוד לא נגמר..." הוא אמר. וזא הוא התחיל ממש צלהתאמץ ולהתרכז, הווא התחיל לזהור ולגדול. "לינקמון! דיג'יגדל ל..."
