פרק 12!
קצר, אני יודעת, לכן תקבלו גם פרק 13. פרק 12: כאשר פקחתי את עיני היה כבר בוקר. ראשי היה מונח על זרועו של אורלוק, שנחר אותה שעה במיטה. מיהרתי לקום. הבטתי בו, זרועותיו תופסות שלושה רבעים מהמיטה, עיניו עצומות ושערו השחור הארוך פזור על הכרים. "לפחות הוא ישן טוב..." מלמלתי בשקט, ממהרת להתלבש לפני שיתעורר. לאחר שהייתי מוכנה ירדתי לאכול ארוחת בוקר. אורלוק פתח את עיניו והביט מסביבו. הוא היה לבד בחדר. ליאנה כבר כנראה הלכה לאכול. הוא הקים את עצמו מהמיטה בחוסר רצון ופנה להתלבש, מהרהר בטוב ליבה של הנסיכה. "גם כן טובת לב, לקחה לי את השמיכה כל הלילה..." כאשר נכנס אורלוק לתוך החדר כבר הייתי באמצע ספל התה (הסיני) השני שלי. הוא התיישב מולי והתחיל לערום גבינות על הצלחת שלו (מן משטח חמר שנפטה הביאה לו) נראה היה לי שהוא נמנע מלהביט בי. טוב, לא היה לי כל כך איכפת שהוא מתעלם ממני, גם לזה כבר הייתי רגילה. סיימתי את התה שלי ופניתי ללכת לשיעור עם נפטה. לאור העובדה שהייתי ממש טובה בחרב וממש גרועה בריפוי, בוטלו כל השיעורים שלי עם פא יאי (הוא לא ממש שמח מזה, הוא אמר שיהיה לו משעמם עכשיו, כשאנחנו לא נלחמים אחד עם השני) איחלתי בוקר טוב לאורלוק, הנפש החיה היחידה בחדר, והוא ניאות להרים את מבטו אלי, כאילו מבחין בפעם הראשונה שאני שם, אבל עדיין מתעלם ממני. "אתה יודע, אתה יכול להיות נחמד יותר" אמרתי. "יכולתי להיות נחמד יותר אם מישהו לא היה גונב לי את השמיכה באמצע הלילה." הוא אמר בציניות. "זו השמיכה שלי, אם היה לך כל כך רע במיטה שלי יכולת לחזור למזרון שלך!" אמרתי בכעס. בחיים שלי לא היה לי שיעור כל כך גרוע כמו השיעור של היום. ישבתי על התחת עד הלילה במטרה לרפא את היד של נפטה, ניסיונות שעלו בתוהו.
קצר, אני יודעת, לכן תקבלו גם פרק 13. פרק 12: כאשר פקחתי את עיני היה כבר בוקר. ראשי היה מונח על זרועו של אורלוק, שנחר אותה שעה במיטה. מיהרתי לקום. הבטתי בו, זרועותיו תופסות שלושה רבעים מהמיטה, עיניו עצומות ושערו השחור הארוך פזור על הכרים. "לפחות הוא ישן טוב..." מלמלתי בשקט, ממהרת להתלבש לפני שיתעורר. לאחר שהייתי מוכנה ירדתי לאכול ארוחת בוקר. אורלוק פתח את עיניו והביט מסביבו. הוא היה לבד בחדר. ליאנה כבר כנראה הלכה לאכול. הוא הקים את עצמו מהמיטה בחוסר רצון ופנה להתלבש, מהרהר בטוב ליבה של הנסיכה. "גם כן טובת לב, לקחה לי את השמיכה כל הלילה..." כאשר נכנס אורלוק לתוך החדר כבר הייתי באמצע ספל התה (הסיני) השני שלי. הוא התיישב מולי והתחיל לערום גבינות על הצלחת שלו (מן משטח חמר שנפטה הביאה לו) נראה היה לי שהוא נמנע מלהביט בי. טוב, לא היה לי כל כך איכפת שהוא מתעלם ממני, גם לזה כבר הייתי רגילה. סיימתי את התה שלי ופניתי ללכת לשיעור עם נפטה. לאור העובדה שהייתי ממש טובה בחרב וממש גרועה בריפוי, בוטלו כל השיעורים שלי עם פא יאי (הוא לא ממש שמח מזה, הוא אמר שיהיה לו משעמם עכשיו, כשאנחנו לא נלחמים אחד עם השני) איחלתי בוקר טוב לאורלוק, הנפש החיה היחידה בחדר, והוא ניאות להרים את מבטו אלי, כאילו מבחין בפעם הראשונה שאני שם, אבל עדיין מתעלם ממני. "אתה יודע, אתה יכול להיות נחמד יותר" אמרתי. "יכולתי להיות נחמד יותר אם מישהו לא היה גונב לי את השמיכה באמצע הלילה." הוא אמר בציניות. "זו השמיכה שלי, אם היה לך כל כך רע במיטה שלי יכולת לחזור למזרון שלך!" אמרתי בכעס. בחיים שלי לא היה לי שיעור כל כך גרוע כמו השיעור של היום. ישבתי על התחת עד הלילה במטרה לרפא את היד של נפטה, ניסיונות שעלו בתוהו.
