פרק מס´ 4

פרק מס´ 4

השבוע עבר עלי שבוע ארוך במיוחד. הרבה לימודים, היות שבשבוע הבא יש לי 2 מתכונות ובגרות. אאוטץ´. Anyways, השבוע בעיקר התכוננתי להיסטוריה (המקצועות האחרים הם אנגלית ומתמטיקה, בהם אין לי בעיות ככה שהדגש הלימודי הוא על היסטוריה). אחרי כל ישיבה של שעתיים על מלחמת העולם השניה המוח שלי מרגיש מטוגן, אין לי מונח אחר שיתאים יותר. אולם, היו לי כמה אירועים מאוד צבעוניים בשממה הלימודית הנ"ל; דורון. דורון הוא בן גילי, בערך. היינו פעם אחת יחד והוא לא רצה משהו מחייב, וכך היה. ביום שבת האחרון פגשתיו באגודה, אחרי מספר חודשים שלא ראינו אחד את השני. במהלך החודשים הללו עברתי מספר שינויים פיסיים די דרסטיים (אל פחד, שינויים לטובה), ודורון לקח את עצמו את התפקיד להתלהב בצורה מחמיאה ביותר מהמראה החדש שלי. לאחר מכן פצחנו בשיחה נחמדה ביותר על הא-ודה, שנקטעה באכזריות כאשר נאלצתי לזוז. לא יודע למה, אבל דורון תמיד עשה לי את זה מסיבה מסויימת. קצת קשה לי להגדיר מה בדיוק, אז נניח את סוד קסמו תחת קטגורית "כימיה". אז התקשרתי אליו, ביום ראשון, והצאתי לו ללכת לסרט "מתישו". הוא אמר כן, כמובן
יומיים אחרי זה היינו בקניון, הלכנו לסרט. הסרט לא היה ממש מעניין, אבל דיברנו, צחקנו, ריכלנו. היה טוף. ממש טוף. ואחרי הסרט, בעודנו צועדים מהקניון החוצה, נזכרתי בהיסטוריה המשותפת (ומי ששתדל אולי ימצא אותה בכמה הודעות בארכיון). לי אישית היה נורא קשה להפריד בין הסטוצון שלנו לרצון שלי באינטימיות. באותו זמן הייתי מלא תקוות-שווא ואשליות. אבל היום אני קצת יותר מפוקח, יותר מנוסה. אז שאלתי אותו. "תגיד... לפי דעתך, יש סיכוי למשו רציני בנינו?" שאלתי, והוא אמר שבהחלט כן. כרגע זאת תקופה מאוד עמוסה לשנינו (סופשנה, בגרויות וכדומה), אבל אחרי העומס של השבוע-שבועיים הקרובים יש סיכוי. וזה היה נחמד. כי לא רציתי הרבה. הוא לא חוזה עתידות. אף אחד לא יכול לדעת אם יצליח משו בנינו. כל מה ששאלתי זה אם יש סיכוי, מבחינתו, לקשר רציני. אם יש בכלל טעם לנסות. והוא אמר כן. וזה הספיק לי. עכשיו הגיע החלק שצריכים לזוז הביתה. מחר בצפר (בשבילו. אני הייתי בחופשת מתכונת). אז לקחנו מונית, שתעצור אצלו (הרצליה) ואז אצלי (רמה"ש). כמובן שזה לא יכול להיגמר ככה, היות שאם אין סיום בומבסטי סטייל-דוסון-קריק (אני רוצה להיות פייסי, תודה רבה) אז מה הטעם לחיי? אז במקום ללכת הביתה, הלכתי אליו. ונשארתי אצלו. ותתפלאו, לא היה סקס. מה כן היה? התקרבלנו. כל הלילה. במיטה קטנה, תחת שמיכת פוך, התחבקנו, ליטפנו והעברנו לילה באינטימיות מוחלטת. וזה היה מעולה (כמובן שסקס היה יכול להיות נחמד, אבל הוא היה צריך לישון, בצפר וכאלה
). ובבוקר פגשתי את אימא שלו (עם מבט של "דורון-הולך-למות" אחרי שראתה אותי). והתרחש עוד אירוע, אולי פחות דרסטי, אבל משמעותי. יש תופעה שסיפרו לי עליה, "מערבולת הסצנה". אנשים נפתחים לסצנה. מכירים אנשים חדשים, יוצאים למסיבות חדשות. אבל גם לפני זה היו להם חברים, רוב הסיכויים סטרייטים. אולם, ככול שמכירים את הסצנה ומכירים יותר אנשים ככה נשאבים לתוכה, ומאבדים יותר ויותר קשר עם העולם הסטרייטי. אני לא טוען שזה ככה אצל כולם, אבל אני אישית ראיתי איך שזה בדיוק ככה אצל מספר אנשים לא מועט, בעיקר בני נוער. לכן, היה לי נורא כייף לראות אותי במפגש של חברים סטרייטים, מהם אף אחד לא יודע (ואני לא רוצה שידע), נהנה. שמח. צוחק. כמובן שיש חלקים מסויימים שצריכים להיכנס למחבוא זמני, וחבל שכך (כמו הדחף המיני הטבעי שלי), אבל אני נהנתי. וזה היה לי טוב לראות שעלי המעבולת פסחה. ואני צריך לדבר עם דורון, ואולי גם להיפגש (בתקווה שהפעם נשן פחות
), לעבור את הבחינות... יהיה שבוע עמוס. נקווה שיהיה גם שבוע טוב. מומין מתלהב מהקליפ המהמם החדש של קיילי. איזה מושמוש!
 
איזה כיף לקרוא את הסיפורים

האופטימיים האלה, אתה לא מתאר לעצמך איזה בר מזל אתה היכולת לישון עם מישהו, להתכרבל איתו בשמיכה, להיתקל באמא שלו בבוקר בלי צעקות ובלי להרגיש כמו מצורע לנו לצערי לא היה המזל הזה, זמן רב חיפשנו מקומות להיפגש, על החוף או במכונית או בקולנוע בסרטים בשעה מאוחרת כשהאולם כמעט ריק ואפשר להתכופף קצת ולהתמזמז, עד שיצאנו מהארון ושכרנו דירה יחד מאחל שהקשר בינך ובין דורון יתחזק, הוא יגלה איזה יהלום יש לו בידיים (או בין הרגליים
) וניפגש פה עוד שנה לחגוג יחד
 

MARMELAD

New member
חידוד נקודה:

מומין, יקר שלי - כדי לברוח מהמערבולת לא צריך להיות בארון. מספיק לשמור על תחומי עניין בחיים שהם לא רק לצאת למסיבות של הומואים. דוגמא?
קח אותי פעם כשהייתי עובד בדיווה (מזמן)... כמעט כל החברים שלי מהעבודה היו הומואים - ולא רק זה אלא דראג קווינז. מטבע הדברים היינו יוצאים כל הזמן, עושים הרבה רעש.. ובעקרון כל החיים שלנו היו "להיות הומו". היום זה כבר לא ככה. אני יוצא למקומות של גייז, בטח. אבל גם למקומות אחרים. יש לי חברים הומואים, אבל גם יש לי חברים סטרייטים. בעקרון ברחתי מהמערבולת: אבל לא הייתי צריך להיכנס לארון בשביל זה.
 

xanadu

New member
החברים הסטרייטים שלי אזלו

נשאר לי אחד ייצוגי למען הדורות הבאים כנראה. האמת? לא ממש חסר לי. אני לא חושב שאני נמצא במערבולת, למרות ש-99.9 אחוז מהסביבה שלי היא הומואית. יכול להיות שההרגשה שנמצאים במערבולת, כמו שאמרו, קשורה לרגשות האשמה שהם פק"ל של כל גיי מצוי, שעם הזמן לומדים לצמצם אותם. ככה שבאמת יכול להיות שבמשך הזמן ההרגשה הזאת תיעלם לך.
 
קודם כל, קבל ../images/Emo24.gif

וקבל גם ח"ח. הלוואי שאני הייתי מסוגלת להיות כל כך פתוחה עם אנשים, כמוך.לי יש דרישות..... ועדיין לא מצאתי את הבנאדם שעומד בהן לחלוטין בכדי שאוכל לפתוח לו את ליבי.
 
למעלה