פרק ב' ../images/Emo26.gif
בסיפורי "משדכים להילה"... לפני כמה ימים איזו דודה פולניה הודיעה לי שהיא נתנה את המספר שלי למישהו. לא "אפשר" לא "האוכל". פשוט אקסיומה, נתתי.
אז הוא התקשר אלי... בן ארבעים הנער. נו, ניחה, גם אני כבר לא ילדה. ואז התחילו לצוץ כל הדברים... מקועקע בכל הגוף (ואני לא אמא תרזה, גם לי יש נציגות על הגוף, אבל מקומית!). הכלב שלו, שהיה הדבר הכי קרוב אליו בחיים, מת. לא נעים... ואז הסתבר לי שהוא שרף את הגופה והוא מתכוון לעשות פורטרט של הכלב על כל החזה. עם האפר של הכלב........ ואז גם הסתבר שהוא ביקר אי אילו פעמים בכלא המקומי, לתקופות שונות. נו?? זה מה שהדודה מאחלת שיהיה לי בן זוג? באמת... ואני אחת שמשתדלת לא לשפוט אנשים. אבל יש גבול לכל תעלול!
בסיפורי "משדכים להילה"... לפני כמה ימים איזו דודה פולניה הודיעה לי שהיא נתנה את המספר שלי למישהו. לא "אפשר" לא "האוכל". פשוט אקסיומה, נתתי.