פרק ב' כבר לא יהיה

מזל חי

New member
פרק ב' כבר לא יהיה

"מזל אני ואת התרגלנו יותר מידי ללבד" אלה היו מילותיו של אבי היקר הבוקר אחרי שסיפרתי לו מה היו שיקוליי לסגור את הקשר הקסום שעבר עלי בחודש בוחצי האחרון. נכון חששתי מהגיל ולהתברר לי שזה לא הגיל אלא האופי והאופן בו אנחנו חיים. גיליתי גם שלעיתים הגיל יכל להשפיע על הקשר אם אתה מיושן בדעותיך ובעל מחשבות תקועות מהעבר, אם בגלל שאתה רואה את החיים בהשקפת חיים שונה או בגלל שאתה פשוט שונה גם אם גילך צעיר יותר. הבית המנטליות וכו. ניסיתי לחיות השריטות שלי והצלחתי, אך להוסיף על זה שריטות של אחרים זה כבר יותר מידי בשבילי. לקנא לדוגמא זה חמוד במידת מה אך לא כשזה אומר "תשכחי מהחברים שהיו לך בחיים כי אני עכשו כאן" לעולם לא ביקשו ממני לנתק קשרים כי בחרתי לנתק אותם מרצוני כשהרגשתי שאינם במקום ומפריעים לזוגיות שלי. כבר יומיים שאני מרגישה הקלה ושחרור מעול שהיה אמור להיות בכלל כיף, אז כיף לי ככה בלי הפרק הזה, בלי המשקעים של כל העולם, הגרושה של ההוא והילדים של ההיא, מרגיש לי הכי בטוח ונוח להשאר בלבד הזה עוד כמה שנים.
 

my sunshine

New member
להשאר

לבד מבחירה זה בסדר. היום את מרגישה שזה מה שאת רוצה ולעוד שנים, אך מי יודע מחר איך תרגישי? יתכן שהקשר האחרון לא התאים. לא אומר שזה בגלל שהלבד שלך טוב לך. הוא לא התאים, אתם לא התאמתם. היום את אומרת כך, ואולי מחר שוב תרגישי צורך בביחד. זה טוב וגם זה טוב. כל מה שעושה לך טוב , הוא טוב
 
חי

הלבד הזה...זה המרחב האישי שלך. הספייס שלך שאת באה לפינה שלך..ושם את מרגישה הכי בטוחה. מתברר שיש לי לא מעט חברות..שיש להן זוגיות של "נסועים"...זוכרת את המנהלת הראשונה של הגרושים..זוכרת.? זה היה מתכון הזוגיות שלה..ורבים לא הבינו אותה. אני רואה מסביבי..שרבים היום הולכים עליה..כיוון שיש לך את הבן זוג..לידך ולא לידך. רבות הנשים שיש להן ילדים קטנים ולכן לא יכניסו גבר הביתה .[במיוחד אם זה לא מוביל באופן רציני לזוגיות תחת קורת גג אחת, ועל מנת למנוע משבר נוסף לילדים אם זה זוגיות כזו לא תקרה] הן מעדיפות שלבן זוג תהייה את הפינה שלו..לה את הפינה שלה..וניפגשים שלוש פעמים בשבוע..סוף שבוע שהילדים לא אצלה או אצלו..וככה מתנהלת הזוגיות שניקראת בשפה העברית "נ ס ו ע י ם". ואפילו אצלי במשפחה..זה כך..אחת מחיפה..והוא מאשדוד...והם ניפגשים ..ומאושרים יחד כבר כמה שנים כך. אז אפשר גם אחרת ולא חייבים ללכת לפי השטנץ שהחברה קבעה לה. היום מותר הכל. ואין צורך ממשי לחיות את הלבד..אם לבד זה לא משו שאת ממש אוהבת.
 

מזל חי

New member
בטח זוכרת אותה

היה קשה לי להבין אבל די הבנתי את מה שהיא מנסה להסביר. היום יותר מאי פעם מרגישה את התחושה הזאת שוב ושוב מפעם לפעם. פשוט מאוד אני לא בנויה לקשר זוגי של המון יחד, ובטח ובטח לא באותו הבית. היום בבוקר חשבתי על הדירה שלי ואם אעבור לאן ולאיזו דירה, ישר עלתה בי המחשבה על סלון מרווח ושלושה חדרים קטנים, לרגע ושניה לא חשבתי ודמיינתי בית עם חדר שינה שמתאים לזוג, פשוט כיף לי ככה, חושבת שאני אוהבת מאוד יחד, אבל אני צריכה גם לחוד.
 

aviavram

New member
טעות טעות טעות

כרגע אולי אבל כשירד האסימון עלול להיות מאוחר מידי לא סתם כתבו ההם לפני 50000 לא טוב היות האדם...... לבדו
 
מזכיר לי את הסיפור

של ההוא הביישן...שלא היה מסוגל לדבר עם בנות מרוב ביישנות...לא יצא למקומות הומים כי נורא התבייש.. ובסופו של דבר הצליח "לעבוד" על עצמו והישתכנע שבעצם לא בא לו... כמובן שהפסיד את החיים... מה שאני רוצה לומר זה: שאם יש לנו קשיים אסור לוותר לעצמינו...ולשכנע את עצמינו להיסתפק במינימום אל תגידי לעצמך לא בא לי- כי בסוף תאמיני בזה וחבל העיניין במיקרה של זוגיות לדוגמא זה לא "לבזבז" (אין לי מילה אחרת) משאבים ולהיכנס לציפיות שמראש אנחנו יודעים שזה לא מה שאנחנו מחפשים...(אני תמיד בדיעה שאנחנו יודעים כבר בהתחלה, אינטואיציות- מאמינה בזה ומאמינה שכל אחד (במיוחד נשים (-:.....טובות בזה... כשאנחנו מבזבזים משאבים במקומות שמראש ידוע לנו שזה "פול גז בניו-טראל" אז אין לנו כבר כח לדבר האמיתי שמגיע ואנחנו מראש ניכנסים לשם סקפטים אז לסיכום: פרק ב' יהיה- בהנחה שאת באמת רוצה (מהבטן.....) ואני מאמינה שכולם רוצים...חוץ מאלה שהצליחו "לעבוד" על עצמם
 
למעלה