פרפראות

[ננח]

פרפראות

רבי יודן ורבי אליעזר רבי יודן אמר אני חבצלת לא היא חבצלת ולא היא שושנה אלא כל זמן שהיא קטנה הוא קורא אותה חבצלת הגדילה קורא אותה שושנה חבצלת ולמה נקראת חבצלת שחבויה בצלה..מהי חבוייה בצילה ? שמקיימת מצוות בסתר ואין עין טולטת במעשייהם אמר רבי אליעזר משל את הצדיקים במשובח שבמינים ובמשובח שבאותו המין המשובח שבמינים כשושנה ובמשובח שבאותו המין שושנת העמקים ולא כשושנת ההר שנוחה להכמש אלא כשושנת העמקים שמרטבת והולכת ....מה מרטבת והולכת ? הא היא פריחתה כל ימי השנה משל את הרשעים במגונה שבמינים ובמגונה שבאותו המין מגונה שבמינים כקש לפני רוח אם תאמר כמוץ שבבקעה כבר יש בו לחלוח אלא ורדף המוץ הרים לפני רוח...אמר הקב"ה: "והיה בית יעקב אש, ובית יוסף להבה, ובית עשו לקש, ודלקו בהם ואכלום, ... רבי אבא בר כהנא אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה אני היא וחביבה אני שנתונה בעמקי הצרות וכשידלני הקדוש ברוך הוא מהצרות אני מרטבת מעשים טובים כשושנה ואומרת שירה לפניו הדא הוא דכתיב (שם כ"ו) ה' בצר פקדוך אמר ר' אחא אמרה כנסת ישראל בשעה שאת מעמיק עיניך בי אני מרטבת מעשים טובים כשושנה ואומרת שירה הה"ד (תהלים ק"ל) שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה' רבנן אמרין כנסת ישראל אמרתהו אמרה כנסת ישראל אני היא וחביבה אני שאני נתונה בעמקי גיהנם וכשיגאלני הקב"ה ממעמקיה הה"ד (שם מ') ויעלני מבור שאון אני מרטבת מעשים טובים ואומרת לפניו שירה הה"ד (שם) ויתן בפי שיר חדש אתיא ..נ נח נחמ נחמן מאומן שיר חדש פשוט כפול משולש מרובע דרבנן כההיא דאמר ר' אלעזר המודעי עתידים שרי אומות העולם לעתיד לבא שיבואו לקטרג את ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ואומרים רבש"ע אלו עבדו עבודת כוכבים ואלו עבדו עבודת כוכבים אלו גלו עריות ואלו גלו עריות אלו שפכו דמים ואלו שפכו דמים מפני מה אלו יורדין לגיהנם ואלו אין יורדין והקב"ה משיב להם ואומר אם כן הוא ירדו כל העמים עם אלהיהם לגיהנם הה"ד (מיכה ד') כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו אמר ר' ראובן אלו לא היה הדבר כתוב אי אפשר לאומרו כביכול (ישעיה ס"ו) כי באש ה' נשפט ה' שופט אין כתיב כאן אלא נשפט הוא שאמר דוד ברוח הקדש (תהלים כ"ג) גם כי אלך בגיא צלמות לא אירע רע כי אתה עמדי ד"א שבטך אלו היסורין ומשענתך זו תורה המה ינחמוני וגו' יכול בלא יסורין תלמוד לומר אך יכול בעולם הזה ת"ל (שם) אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית ה' לאורך ימים: המה יורדים ואנו יורדים המה נופלים בלא מעמד ואנו עולים ועולים טהור טהור נהר דינור נחל נובע המטהר מכל וכל בכל מהפאות ירים אביון לשבת עם נדיבי עמו יחיו נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר להיטערותה דשכינתה שהיא כישנה וליבה ער לעורר השחר ולהקיץ החמה אורה ומרפה בכנפייה ולהצדיק מעשיו וניפלאותי הרבים ככוכבי השמים ומעל לשמים זוהרים בוהקים אור גנוז שבעת הימים עמודי עולם לפניו המה הרועים בת ציון עקבי הצאן.. שבוע טוב שבוע מבורך שבוע נ נח נחמ שבוע נ נח נחמ נחמן שישו ושימחו כי מרחמם הוא מנהגם הוא אורות החנוכה להאיר ולהעיר את האהבה עד שתחפץ

 

[ננח]

המה יורדים ואנו יורדים המה נופלים בלא מעמד

המה יורדים ואנו יורדים המה נופלים בלא מעמד טיט היוון דראון עולם. ואנו יורדים להעלות נצוצות קדושה שנתפזרו בכל העולמות,עושים מעשה עבד בעבודות רבות ויקרות שאינם ראוי לתת מינחה יגיש העבד למלך ובנו מאהבתו לאביו מתרצה לכתת רגליו בביבים ואשפה לנקר כפידים ניצוצות נשמות קדושות מישראל שנפלו בעצת יצר ויאוש מבקשה את פני מלך בהולכם אחר הבל עולם עפר זהב וכסף שאינם ביעף כימי שנותינו ואינם חוצים ימייהם,אנו יורדים לצורך עליה ביתר שאת ויתר כוח לרוץ כצבי ואייל מנשרים גבוהו ומאריות גברו לעשות רצון אביהם שבשמים ובארץ.. אנו יורדים לראות בשילומת רשעים, יפול מצדך אלף ומימינך אליך לא יגש...נ נח מחסי א יֹשֵׁב, בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן; בְּצֵל שַׁדַּי, יִתְלוֹנָן. ב אֹמַר--לַיהוָה, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי; אֱלֹהַי, אֶבְטַח-בּוֹ. ג כִּי הוּא יַצִּילְךָ, מִפַּח יָקוּשׁ; מִדֶּבֶר הַוּוֹת. ד בְּאֶבְרָתוֹ, יָסֶךְ לָךְ--וְתַחַת-כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. ה לֹא-תִירָא, מִפַּחַד לָיְלָה; מֵחֵץ, יָעוּף יוֹמָם. ו מִדֶּבֶר, בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ; מִקֶּטֶב, יָשׁוּד צָהֳרָיִם. ז יִפֹּל מִצִּדְּךָ, אֶלֶף--וּרְבָבָה מִימִינֶךָ: אֵלֶיךָ, לֹא יִגָּשׁ. ח רַק, בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט; וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. ט כִּי-אַתָּה יְהוָה מַחְסִי; עֶלְיוֹן, שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ. י לֹא-תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה; וְנֶגַע, לֹא-יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ. יא כִּי מַלְאָכָיו, יְצַוֶּה-לָּךְ; לִשְׁמָרְךָ, בְּכָל-דְּרָכֶיךָ. יב עַל-כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ: פֶּן-תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ. יג עַל-שַׁחַל וָפֶתֶן, תִּדְרֹךְ; תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. יד כִּי בִי חָשַׁק, וַאֲפַלְּטֵהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ, כִּי-יָדַע שְׁמִי. טו יִקְרָאֵנִי, וְאֶעֱנֵהוּ--עִמּוֹ-אָנֹכִי בְצָרָה; אֲחַלְּצֵהוּ, וַאֲכַבְּדֵהוּ. טז אֹרֶךְ יָמִים, אַשְׂבִּיעֵהוּ; וְאַרְאֵהוּ, בִּישׁוּעָתִי.

 

[ננח]

ספק או מסתפק

ספק שמסתפק הבן למרדף אבתרייה ,אי לכך ספקה שמסתפק וספק ודאי הוא,רק מה היא הסתפקות שלא לעלות להרוס או לדחוק השעה היא הסתפקות בספק שמספיק ומספק שהדיבור ונשיאת כפיים הוא השלך יהבך על ה' והוא יכלכלך,מכלכל במזוני בפרנסתה בגשמי וברוחני דעתו שאין ספק ה' שומע ואין הסתפקות להפציר בו תמיד ברחמים בלי ספק.. ספק או מסתפק מה שחנן את הנערים לטב עביד וכי יש ספק אך לא מסתפק איהוא העשיר ודאי מסתפק בחלקו בלי ספק. ספק או מסתפק בעולמו שאמר ויהי ודי שדי לי וטוב לפני ישראל שבראתים לכבודי ואלו ואלול יצרתיו אף עשיתיו שבלי ספק מקיימים מה שכתוב בזה ומסתפקים במתנת חלקם עבד נאמן קראת לו ולאלו שהולכים באור האורות צדיק האמת משה משיח נחמן ינחמנו ויחננו מנוחת עד שמחת עולם אך טוב וחסד ירדפוני כל היום בלא ספק גם אם לעיתים בסתר ומסתתר מעינינ מסתפק באחכה לו עד שיבוא.. ספק או מסתפק פסק ספקו לי החומר ולבנים ואני בונה לכם מזה ארמון בית שמחה ואורה עין לא ראתה זולתכם רק בלי ספק שהן ה' ודאי יגמור בעדנו ניצחתי ואנצח גמרתי ואגמור במהרה ובזמן קריב נ נח נחמ נחמן מאומיין

 

[רות וידאל]

אשרייך

 

[ננח]

וִיחִי לְבַבְכֶם

דֹּרְשֵׁי אֱלֹהִים, וִיחִי לְבַבְכֶם. כִּי-שֹׁמֵעַ אֶל-אֶבְיוֹנִים יְהוָה; וְאֶת-אֲסִירָיו, לֹא בָזָה. יְהַלְלוּהוּ, שָׁמַיִם וָאָרֶץ; יַמִּים, וְכָל-רֹמֵשׂ בָּם. כִּי אֱלֹהִים, יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן, וְיִבְנֶה, עָרֵי יְהוּדָה; וְיָשְׁבוּ שָׁם, וִירֵשׁוּהָ. וְזֶרַע עֲבָדָיו, יִנְחָלוּהָ; וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ, יִשְׁכְּנוּ-בָהּ. פרשת ויחי הבא עלינו לטובה מדבר מזה תהילים "סט" דוד מלכא נעים זמירות שר צבא ה' עולה מעליותיו ומנצח מלחמותיו למנצח בנגינות שיר,הוא מנגן ומנצח א-לוהים יחננו ויחינו חנניה חיים ויחי..נ נח נחמ נחמן מאומן לעולם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל, אֶת-בְּנֵי יוֹסֵף; וַיֹּאמֶר, מִי-אֵלֶּה. וכי לא ידע מי אלו בניו של יוסף והיו ישובים על ברכיו יום ביומו...אחחחח רצה להראות לפני בנו דרך תורה כדיברי רבנו" ויהיו כחדשים בענייך" תלמוד בית אביך,מה ילדך הולכים אחריך דרכי תורה נקראים מצוות ומצוותיך,כך יהיו חדשים לפניך בכל פעם שתראם ותעיין בהם...ויחי וישבע לו, מה נישבע ? לקיים את בקשתו לא להיקבר במיצריים שכן שם נישכח יהיה וישן בעניי יושבי הארץ מצריים,לכן הקפיד לבקש העלני נא ממקום שיכחה למקום זיכרון וחידוש ואהיה כחדש לפנייהם תמיד תם יושב אוהלים,אוהלה של תורה ואוהלה של הלכה הא תורת סבו ותורת אביו באוהל שניהם קיבל ונתן לבניו..מה נתן ? שיריון מגן דוד לישראל ק"ש,הדא הוא וילבש מורדכי ש"ק ואפר שער בית המלך,,היה קורא ק"ש ומזכיר אפרו של יצחק מונח לפניו לבנת ספיר והיתה מאירה מאליה וישמע זעקת הדל ויושיע,כך יעשה שהמלך חפץ ביקרו,שאמר דוד עליו אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי הכוונה ליעקוב שישב מניין טוב 17 שנה בלבד במיצריים וטוב וחסד רדפו אותו ובנו מלך וזן וכילכל העולם ומלבד שניקרא צדיק יסוד עולם שבצידקתו יסדו מוסדות ארץ.. ננח שבשיפלנו זכר לנו מחייה בכל רגע ורגע נפש שוקקה ונותן ונתן כהרף עין חיים לעני תְּפִלָּה, לְעָנִי כִי-יַעֲטֹף-- וְלִפְנֵי יְהוָה, יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ. ב יְהוָה, שִׁמְעָה תְפִלָּתִי; וְשַׁוְעָתִי, אֵלֶיךָ תָבוֹא. ג אַל-תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ, מִמֶּנִּי-- בְּיוֹם צַר-לִי: הַטֵּה-אֵלַי אָזְנֶךָ; בְּיוֹם אֶקְרָא, מַהֵר עֲנֵנִי. ד כִּי-כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי; וְעַצְמוֹתַי, כְּמוֹקֵד נִחָרוּ. ה הוּכָּה-כָעֵשֶׂב וַיִּבַשׁ לִבִּי: כִּי-שָׁכַחְתִּי, מֵאֲכֹל לַחְמִי. ו מִקּוֹל אַנְחָתִי-- דָּבְקָה עַצְמִי, לִבְשָׂרִי. ז דָּמִיתִי, לִקְאַת מִדְבָּר; הָיִיתִי, כְּכוֹס חֳרָבוֹת. ח שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה-- כְּצִפּוֹר, בּוֹדֵד עַל-גָּג. ט כָּל-הַיּוֹם, חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי; מְהוֹלָלַי, בִּי נִשְׁבָּעוּ. י כִּי-אֵפֶר, כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי; וְשִׁקֻּוַי, בִּבְכִי מָסָכְתִּי. יא מִפְּנֵי-זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ-- כִּי נְשָׂאתַנִי, וַתַּשְׁלִיכֵנִי. יב יָמַי, כְּצֵל נָטוּי; וַאֲנִי, כָּעֵשֶׂב אִיבָשׁ. יג וְאַתָּה יְהוָה, לְעוֹלָם תֵּשֵׁב; וְזִכְרְךָ, לְדֹר וָדֹר. יד אַתָּה תָקוּם, תְּרַחֵם צִיּוֹן: כִּי-עֵת לְחֶנְנָהּ, כִּי-בָא מוֹעֵד. טו כִּי-רָצוּ עֲבָדֶיךָ, אֶת-אֲבָנֶיהָ; וְאֶת-עֲפָרָהּ, יְחֹנֵנוּ. טז וְיִירְאוּ גוֹיִם, אֶת-שֵׁם יְהוָה; וְכָל-מַלְכֵי הָאָרֶץ, אֶת-כְּבוֹדֶךָ. יז כִּי-בָנָה יְהוָה צִיּוֹן-- נִרְאָה, בִּכְבוֹדוֹ. יח פָּנָה, אֶל-תְּפִלַּת הָעַרְעָר; וְלֹא-בָזָה, אֶת-תְּפִלָּתָם. יט תִּכָּתֶב זֹאת, לְדוֹר אַחֲרוֹן; וְעַם נִבְרָא, יְהַלֶּל-יָהּ. כ כִּי-הִשְׁקִיף, מִמְּרוֹם קָדְשׁוֹ; יְהוָה, מִשָּׁמַיִם אֶל-אֶרֶץ הִבִּיט. כא לִשְׁמֹעַ, אֶנְקַת אָסִיר; לְפַתֵּחַ, בְּנֵי תְמוּתָה. כב לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן, שֵׁם יְהוָה; וּתְהִלָּתוֹ, בִּירוּשָׁלִָם. כג בְּהִקָּבֵץ עַמִּים יַחְדָּו; וּמַמְלָכוֹת, לַעֲבֹד אֶת-יְהוָה. כד עִנָּה בַדֶּרֶךְ כחו (כֹּחִי); קִצַּר יָמָי. כה אֹמַר--אֵלִי, אַל תַּעֲלֵנִי בַּחֲצִי יָמָי: בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶיךָ. כו לְפָנִים, הָאָרֶץ יָסַדְתָּ; וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם. כז הֵמָּה, יֹאבֵדוּ-- וְאַתָּה תַעֲמֹד: וְכֻלָּם, כַּבֶּגֶד יִבְלוּ; כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ. כח וְאַתָּה-הוּא; וּשְׁנוֹתֶיךָ, לֹא יִתָּמּוּ. כט בְּנֵי-עֲבָדֶיךָ יִשְׁכּוֹנוּ; וְזַרְעָם, לְפָנֶיךָ יִכּוֹן. אליהו הנביא יבשר במהרה מלכא משיחא דוד ויחי עם לא אלמן