פרפקציוניזם
שלום רב! אני רואה שאת כבר יודעת ואף מודעת לכך שפרפקציוניזם לא מקדם אותך אלא משאיר באותו מקום. ברמת הפילוסופיה של העניין אני מסתכלת על זה באופן הבא: כשמישהו פרפקציוניסט באפשרויות הקיימות בחייו יש רק או אפס או מאה. מישהו שמוכן קצת לזוז מפרפקציוניזם - נפתחות בפניו אין סוף אפשרויות כי בין אפס למאה, מתמטית יש אינסוף מספרים. אבל את כבר בעצמך הבנת שעצם הידיעה ואף המודעות לא מקדמת אותך לשום מקום, לכן אני מסכימה עם המגיבים הקודמים לגבי כך שנדרש פה איזה שהוא תהליך עבודה. אולם אפשר להתחיל אותו בכמה שאלות שתוכלי לשאול את עצמך: 1. איפה את פוגשת את הצורך שלך בפרפקציוניזם? באילו סיטואצייות? מה משותף לסיטואציות האלה. 2. מה עומד מאחורי חוויית הפרפקציוניזם - האם זה אני לא מספיק טובה, האם זה אני חייבת לעשות את זה אבל לא כל כך רוצה, או כל חוויה אחרת. 3. לעשות עבודה יום יומית שתראה באופן הבא: כל פעם שאת מצליחה לשים לב שעלתה לך המחשבה על פרפקציוניזם, לרשום אותה אותה בדף כולל האפיון שלה - מה גרם למחשבה, מתי זה קרה, מה הרגשות הנוספים שעלו לך יחד עם זה? האם זה לווה בתחושות גופניות שונות מן הרגיל. הרעיון הוא להכיר את עצמך בהקשר לנושא של פרפקציוניזם. הנחת היסוד שלי היא שאדם שמכיר את עצמו באופן יסודי ביותר יכול לחולל מפנה בחייו. שיהיה לך המון בהצלחה לנה איידלמן - מאמנת הווייתית
