פרפקציוניזם

פרפקציוניזם

שלום לכולם, אני פרפקציוניסטית
בהיבטים מסויימים יש לזה יתרונות אך בהרבה היבטים אחרים החסרנות עולים על היתרונות. מה דעתכם? כיצד ניתן לעבוד על זה? לילה טוב!
 

nlobak

New member
היי

פרפקציוניזם זה למעשה הרצון להיות מושלם. שימי לב כי במילה מושלמות יש את המילה מות. למעשה הרצון להיות מושלם תוקע אותנו בחיים... במקום לשאוף למושלמות, יש לשאוף לשלמות. האם כשאת קמה בבוקר את שלמה עם עצמך ועם עשייתך? בזה הכל מסתכם. עלינו לנסות לעשות תמיד כמיטב יכולתנו. תוך ידיעה כי מיטב יכולתנו זהו דבר דינמי היכול להשתנות מיום ליום, וחשוב להיות מודעים לעצמינו מה מיטב יכולתנו ברגע הנתון ולפעול מתוך כך, וזאת על מנת למנוע תחושות של אכזבה או כישלון. כי אז בסופו של יום תמיד נוכל להגיד שעשינו כמיטב יכולתנו, ואם כך - לא משנה מה התוצאה אנו יכולים להיות מרוצים ושלמים עם עצמינו.
 
ומה עושים כאשר ה'מיטב יכולתנו' אינו מספק?

ב"ה אני דווקא מודעת לעצמי וזה מייצב מעט את המצב אך לא באופן מלא. אני ערה לכל מה שכתבת אך לצערי זה לא הכי מועיל לי...אולי אם אקא את זה שוב ושוב ושוב ;)
 

nlobak

New member
בודקים מה בדיוק לא מספק שם...

כמו שכתבו כבר מתחתיי - לרוב אין פתרונות קסם, ושינוי הוא תהליך. שאלת אם אימון יכול לעזור כאן - ולדעתי בהחלט כן. זה נכון שאפשר לחזור על הדברים שוב ושוב כמו מנטרה
אבל אם המודעות כבר קיימת והעשייה עדיין לא, לא בטוחה כמה זה יעזור... תנסי לחשוב איפה הפרפקציוניזם תוקע אותך? איפה הוא מפריע? מה את יכולה לעשות אחרת? אם לדוגמא כשאת מקבלת 90 במבחן זה מבחינתך לא מספיק, כי זה לא 100 - למה גורמת ההרגשה הזאת? האם זה משהו שגורם לך להתאמץ חזק יותר לפעם הבאה או הלקאה עצמית שרק גורמת לירידה בציונים אחרים? האם הפידבקים שאת מקבלת מהסביבה בונים ומעלים אותך או גורמים לך לשקוע? יש כאן הרבה עבודה עצמית, ובעיקר חמלה וקבלה עצמית
 
אני "סוחבת" משקעים בנושא הזה מדברים שכבר עברו

(אומנם לפני שנים ספורות, אך בכ"ז עברו). מבחנים שהיו בעבר, בגרויות, דברים שכ"כ כ"כ רציתי להצליח בהם והצלחתי חלקית בלבד. למה זה גורם לי? פה קבור הכלב. זה גורם לי להלקאה עצמית בלתי פוסקת ולירידה בביטחון העצמי. בכל אופן, זה לא גורם לי להתאמץ יותר בפעם הבאה אלא לחשוב שאולי אני פשוט לא מסוגלת (שזה גם לגיטימי, אני פשוט לא מצליחה להשלים עם זה). אז נכון, זה לא באופן קיצוני ואני מטבעי אדם מאוד מאוד שמח (אולי מהסיבה הזו זה כ"כ מפריע לי). הפידבקים שאני מקבלת מהסביבה? גורמים לי להאמין בעצמי יותר אך אני לא תלויה בהם לבדם. תודה
 

nlobak

New member
את נשמעת מקסימה

ואני מאמינה שעם רצון ועבודה תוכלי להגיע למקום שאת רוצה, ממליצה לקרוא את הספר "ארבע ההסכמות"
 
אצלנו

בארגז הכלים של השיטה ממנה אני בה, יש כלי שנקרא: "מושלמות מול מצוינות"... קצת דומה למה שהכותב מעלי כתב בקצרה, אבל לא בדיוק והוא כלי-עבודה שמבוסס על כלים אחרים, כך שכדי ללמוד אותו צריך לקחת חלק בתהליך ארוך יותר. אם את מחפשת איזה פתרון-קסם בקצרה, הייתי שמח לומר שיש לי אותו- אבל אז הייתי משקר... בנתיים אני יכול רק לחזק את קודמי שאמר שמושלמות תוקעת אותך.
 
בטח, זה מה שאנחנו עושים כל הזמן

עובדים עם אנשים להתגבר על מה שעוצר אותם מלצאת לפעולה. מזכיר לי משפט של סבא שלי - התפקיד של הממשלה זה לדאוג לכך שכל האזרחים יקומו בבוקר וילכו לעבודה. גם אנחנו ככה, המאמנים, התפקיד שלנו זה לדאוג לכך שכולם יפשילו שרוולים ויתחילו לעשות את מה שהם חולמים לעשות.
 
סאלי אמרה כל מה שצריך ואוסיף

בסוף, הכל תלוי בך; והמקצוע של מאמנים זה פשוט מאד, לעזור לך להפעיל את עצמך :)
 

ordanco

New member
חוצפה של כלי

מושלמות זה כלי מצוין להשגת דברים ברמה איכותית, אני מאמין שהכלי הזה שרת אותך היטב ובזכותו השגת מספר דברים "שווים" בחייך. הבעיה עם מושלמות שזה כלי שובב שנוטה לתפוס שליטה על הבית, כלומר שליטה עליך. מז'תומרת ? במקום שזה יהיה כלי שאת תחליטי מתי להשתמש בו (כמו פטיש שלרוב נמצא בארון ויוצא מתי שאת מחליטה), זה נהיה המחליט עבורך מתי ואיך לעשות, את הכלי שלו ולא להפך, ואפילו למשל ליצור חוסר שקט עד שאת מבצעת את כל התנאים שהוא מציב. חצוף ברמות על. למזלך ניתן לתפוס פיקוד חזרה על חייך ולהחזיר אותו למיקומו המקורי - כלי שאת בוחרת מתי ואיך להשתמש. בדרך כלל השובב הזה "משיב מלחמה" ולא יורד מכסאו בכבוד, יחד עם זאת השליטה בחייך תמיד היתה בידייך, את רק השאלת אותה לכלי מחוסר תשומת לב ואם תבחרי היא תמיד תחזור אליך. יש תקווה :) אורן
 

ordanco

New member
טיפ 1

חשוב שתביני שמדובר בתהליך שמורכב יותר מפוסט בפורום, אתן לך פה טיפ 1 כדי לצאת לדרך מכירה את התחושה שיצאת מהבית ואת באוטו ואת לא זוכרת אם נעלת את הדלת או לא, או האם כיבית את הדוד? לבדוק בפעם השלישית האם לקחת את הארנק והנייד? את רוצה אישור לתחושה הזאת שבעצם הכל בסדר. רצון לאישור וגם וודאות. אישור זה יושב על משהו מאוד בסיסי אצלנו במוח, תתחילי הימנעות מאישור זה, לסמוך על עצמך שמה שעשית עשית, את לא צריכה אישור מכלום. התרגלי לתחושה החדשה והתיידדי איתה, העולם ישאר שלם והשמיים לא ייפלו, כדור השלג של השינוי כבר מתחיל להתגלגל אצלך. :) אורן
 
לא כל כך קונה את הסיפור

שלום לך
פרפקציוניזם, כמו עצלנות, הוא מושג שאני לרוב כופרת בו. אני לא חושבת שיש כזה דבר. זה כיסוי למשהו אחר. פרפקציוניזם בפני עצמו הוא מבורך. שאיפה לטוב ביותר. זה מביא אותנו רחוק. כשאנחנו לא עושים כלום (או נתקעים שנים באותו מקום) ואומרים שזה מתוך פרפקציוניזם, זה משהו אחר שעוצר אותנו, אני חושבת. פחד מכשלון, רצון סותר שאנחנו לא מכירים בו (רצון לעשות משהו אחר לגמרי), או מכשול ספציפי אחר. לא מכירה קיצורי דרך בנושאים כה עמוקים. רק עבודה יסודית, עקב בצד אגודל, עד שתשיגי את המטרות שלך. אבל אפשר לשאול ככה: אם היית יודעת שתצליחי מאוד במה שאת רוצה לעשות, האם היית עושה את זה? או שיש עוד מעצור? בהצלחה
 
התשובה לשאלה שלך היא- כן! החלטי ובטוח.

הלוואי שהייתי יכולה פשוט לדעת את זה. לא אמרתי בשום שלב שלפרפקציוניזם יש רק חסרונות.
 
למעלה