פרסומת

פרסומת

דמייני עצמך מתיישבת בבאר. לא באר טוב במיוחד. למעשה, המקום אינו ראוי להקרא "באר"; זהו פשוט מזנון אשר מגיש בין השאר משקאות משכרים לא טובים או טהורים במיוחד. דלפק נקי יחסית, מאחוריו נמצאים מדפים, ארגזים, כלי פלסטיק וקומקום בערבובייה ביתית. מהצד השני יש אותך, עייפה, מתוכלת וסובלת מבחילה קלה עקב הטיסה הממושכת. אומרים שכל העולם הפך לכפר גלובלי קטן, ושבכל מקום אפשר למצוא "מקדונלד´ס" וקוקה-קולה. ובכל זאת, את שמה לב להבדלים הקטנים שמותחים את הקו המפריד בין המקום הזה ובין הבית: מבטא, שפת גוף, הליכה, חוקים, מנהגים. את מרגישה מעט אבודה. נראה שהאינסטינקטים שלך פועלים כנגדך. מצלצל מוכר? קרה לך פעם? להיות אבודה במקום זר, כשכל מה שאת נושאת איתך זה תיק קטן אשר מכיל במקרא הטוב מראה, מברשת שיניים וזוג תחתונים להחלפה. ואולי ספר. מי יודעת כמה זמן תחכי למזוודה? אפילו את היא תהיה על הקו הבא ייקח לה לפחות שבוע להגיע. למה להסתכן? טוסי איתנו, נפרודיטי ספייס-ליין. איתנו, המזוודה טסה בערסל שליידך, ולעולם לא תגיעי לפלנטה חדשה ללא השמלה שאת אוהבת, זאת עם הפרחים.
 
למעלה