פרסום ליקויים ביטחונים- לשם מה?

פרסום ליקויים ביטחונים- לשם מה?

אני מנסה להבין לשם מה חוזרים ומראים לנו, אזרחים היסטרים גם כך, את ליקויי הביטחון? האם המטרה היא לזרוע פניקה? האם המטרה היא לתת רעיונות למחבלים פוטנציאלים? אם הפרסום היה למטרות שינוי כי אז היו מעבירים את המידע לגורמים שמטפלים ולא לנו. הרי אתם ואני לא יכולים לעשות דבר מלבד להכנס לפאניקה. אז למה למה? האם העלאת הריטינג שווה את סיכון חיי וחייכם? זה כבר ממש נורא ואיום, כאילו התקשורת מעונינת בפיגועים על מנת להשיג איטמים וריטינג גבוה, אני לא רוצה להאמין שירדנו כל כך נמוך...
 
המטרה היא

לגרום לכל שהגורמים האמונים על בטחוננו יוציאו את הראש מהתחת ויעשו משהו. מניסיון כל גורמי הביטחון החל מצה"ל דרך השב"כ והמשטרה ועד לחברות אבטחה פרטיות לא רצים לתקן ליקויים עד שלא קורה אירוע או שהם מתפרסמים. קחו לדוגמא את הפרסום של ערוץ 10 בקשר לביפרים. זה היה ידוע כבר שנים אבל אף אחד לא עשה כלום עד שהתקשורת (ערוץ 10) פרסמו את זה ועקב כך הכריחו את מערכת הבטחון לטפל בזה.
 

geostant

New member
במקרה הזה אני נאלץ להסכים

הצגת "רעיונות" על איך אפשר לפגוע במטרות ישראליות לא מועיל לאיש אומנם לא רק משעל חם עשו את זה ועוד רבים אחרים ובמיוחד בעיתונות, אך עדיין זו לא סיבה לפרסם דברים כאלה. בתקווה שהתקשורת תפסיק לפרסם נתונים הפוגעים במדינת ישראל יהיו אשר יהיו.
 
קח מקרה דימיוני

עיתונאי מגלה דרך פירצה באבטחה של הכנסת. הוא אפילו מצליח להכניס אקדח צעצוע פנימה בלי שאף אחד עולה עליו. מה עליו לעשות אם המידע הזה?
 

geostant

New member
לשאלתך

להעביר את המידע שלו לגורמי הבטחון באותו מוסד בו התגלתה הפרצה באבטחה, ואת זה כולנו יודעים.
 
תשובה

לא כל מערכת או אירגון רץ לתקן ליקויים ופרצות שנתגלו באבטחה שלו, מכל מיני סיבות שהעיקרית בהן היא הסיבה הכלכלית. אם אתה סומך על מערכת הביטחון לתקן ליקויים כאלה מיד ברגע שהם מתגלים אז אתה תמים. אני בכל מקרה לא סומך. לשיטתך יכול מחר עיתונאי לגלות פרצה אך לא לפרסם זאת בגלל הבטחות שהבטיחו ואחרי חודש עוד עיתונאי יעלה על זה ולא יפרסם וכך עד לפיגוע. לדעתי ברגע שיש פרצה זה צריך להתפרסם (כמובן בלי לחשוף סודות אבל לכך תדאג הצנזורה) כי רק ניתן לכופף את ידה של המערכת לפעול. דוגמאות יש אינספור: כך למשל שני סיפורים שהופיעו בערוץ 10. הראשון היה בקשר לשיגור הסודי ששודר בפיי פר ויו לכל העולם והשני הסיפור עם הביפרים. מה גורם לך לחשוב שהשתקת הסיפורים האלה בתקשורת היה גורם למערכת לתקן את התקלה, שהרי הסיפור עם הביפרים הוא לא מאתמול אלה מדובר בתופעה של שנים.
 
ועוד דבר

אף אחד לא מחפש ליקויי אבטחה בזמנו הפרטי כתחביב (אני בכל מקרה לא מכיר אנשים כאלה). עיתונאיים עושים זאת כי כך הם מרוויחים את לחמם. עדיף היה אם מערכת הבטחון עצמה היתה עושה זו אבל לצערנו לא כך הדבר. כך שבסופו של דבר עומדות בפנינו שתי ברירות: ליחיות כעיוורים שלא מודעים לסכנות עד שהן מתפוצצות לנו בפנים או לאפשר לעיתונאים לעשות את עבודתם ותוך כך לחשוף ליקויים המסכנים את חיינו. אני בוחר בשניה.
 
מצד אחד, אני נוטה להסכים,

אך מאידך, אני לא רואה פתרון אחר. קרו המון מקרים שבהם התרחש פיגוע, והיו התרעות וביקורות מצד גורמים שלא קשורים לתקשורת לפני הפיגועים, אך לא נעשה כלום בעניין. במקרים בהם ההתרעה על הכשלים הביטחוניים נעשתה דרך אמצעי התקשורת, התבצע ייעול בליקויים הבטחוניים. את הביקורת החמורה צריך להפנות לגורמים המטפלים, ולא לתקשורת.
 

דור לוי

New member
הפתרון שאני רואה../images/Emo62.gif

זה להילחם באפשרות להגיד "לא ידעתי לא שמעתי" ובכסתוח... הדרך המעשית לעשות זאת זה למסד את נושא פניות הציבור. למשל, מוקד דיווח ובקרה שמקבל פניות בנושא כלשהוא, מעביר את הטיפול לגורמים האחריים, וגם מוודא קבלת דיווח על הטיפול שנעשה, ומעביר לפונה. גורמים רלבנטיים מפקחים יוכלו לעקוב אחרי פעילויות כאלה. לדוגמא: דיווח על מפגעי בטחון ידווחו לגורם מרכז. למשל המשטרה. עליה יהיה להעביר את ההודעות לגורמים המתאימים, למשל: מחוזות המשטרה או השב"כ או צה"ל. גורמים מפקחים כמו וועדה בכנסת או מבקר המדינה יקבלו יכולת מעקב שוטפת. הדבר נכון, בשינויים המתחייבים, גם בנושאי איכות סביבה, צרכנות, רישוי עסקים, תאונות וכד.
 
אז תאמיני-תולתול, כי אכן ירדנו

כל כך נמוך.....זהו מחירה של הדמוקרטיה להעלאת הרייטינג...ואנחנו מזמן שם...כשהמשכורות הפכו למשכורות עתק וצריך להצדיק אותן. הרי מי ייתן להם את האפשרות לשבת שעות ולטחון מכל ההיבטים הכי דיביליים מה קרה ולמה ובכך לספק למחבלים הפוטנציאלים את האפשרות להתמקצע לפעם הבאה...מה שנקרא מקצה שיפורים. ארץ אוכלת יושביה.. אנחנו לא צריכים אויבים מבחוץ...יש לנו מבית.
 
למעלה