פרלין עגול
החלטתי להקפיא את התבנית (מה שבטוח בטוח) מה שמסביר את העדר הברק ועוד דפקטים.
אבל, הצלחתי לעבוד עם התבניות בצורה משביעת רצון.
דרך הפעולה:
יש תבנית אחת עם חורים ותבנית אחת ללא חורים.
לקחתי את התבנית עם החורים, וכיסיתי מבחוץ עם שקף.
את התבנית והשקף הנחתי על שתי כוסות כך שהשקף לא נותן לשוקולד לברוח.
טמפררתי שוקולד, שפכתי אותו לתוך שקית זילוף, וזילפתי לתוך השקעים.
מאחר והתבנית מאד פשוטה, אין צורך לדפוק כדי להוציא אוויר, ואפשר להפוך את התבנית מיד ולהוציא את השוקולד כדי לקבל דפנות דקות.
הנחתי את התבנית הזו בצד, ועברתי לשנייה (שהיא קלה יותר כי אין בה חורים).
עשיתי את אותו תהליך, ואז פשוט חיברתי את שני החלקים.
מאחר והשוקולד עוד לא התקשה, החלקים התחברו היטב.
זילפתי את הגנאש לפתח וסגרתי עם מרציפן.
בדיעבד, אין חובה לסגור כי לגנאש יש מוצקות והוא לא נוזל.
החלטתי להקפיא את התבנית (מה שבטוח בטוח) מה שמסביר את העדר הברק ועוד דפקטים.
אבל, הצלחתי לעבוד עם התבניות בצורה משביעת רצון.
דרך הפעולה:
יש תבנית אחת עם חורים ותבנית אחת ללא חורים.
לקחתי את התבנית עם החורים, וכיסיתי מבחוץ עם שקף.
את התבנית והשקף הנחתי על שתי כוסות כך שהשקף לא נותן לשוקולד לברוח.
טמפררתי שוקולד, שפכתי אותו לתוך שקית זילוף, וזילפתי לתוך השקעים.
מאחר והתבנית מאד פשוטה, אין צורך לדפוק כדי להוציא אוויר, ואפשר להפוך את התבנית מיד ולהוציא את השוקולד כדי לקבל דפנות דקות.
הנחתי את התבנית הזו בצד, ועברתי לשנייה (שהיא קלה יותר כי אין בה חורים).
עשיתי את אותו תהליך, ואז פשוט חיברתי את שני החלקים.
מאחר והשוקולד עוד לא התקשה, החלקים התחברו היטב.
זילפתי את הגנאש לפתח וסגרתי עם מרציפן.
בדיעבד, אין חובה לסגור כי לגנאש יש מוצקות והוא לא נוזל.
