תלוי איזה פרי ג'אז
אני מאוד נהנה מהסגנון הזה כשהוא נעשה בטעם. יש המון אנשים שחושבים שאם משהו אבסטרקטי- הוא חייב להיות דיסוננטי, אנ-הרמוני, א-סימטרי ומכוער, וזה מה שעושה את זה יצירתי. זה בולשיט, אם המוסיקה לא יפה מי יאזין לה? אבל לאוזניים שונות יש תפיסה שונה על מה יפה ומה לא. נסה לשמוע את האלבום של ז'אן גארברק עם רביעיית בובו סטנסון- זה לדעתי פרי ג'אז איכותי. גם קולטריין בזמנו עשה פרי ג'אז איכותי. ההמלצות האישיות שלי הן כל דבר של ז'אן גארברק, דברים מסוימים של בילי קובהאם, ת'לוניוס מונק האחד והיחיד, ומיילס דייויס (בתקופתו הישנה והיפה). אם אתה מחפש את זה בארצנו הקטנטונת, "יובל רון ואזרחי העתיד" הם בחירה טובה לטעמי. תהנה (-:
