פריקה...
באלי לכתוב אבל אפילו המוזה הלכה לי... אז אני כותבת בלעדיה... כותבת במסן לחברים שבא לי חיבוק ומזהירה אותם שלא ישלחו את העכבר לכיוון הסמיילי המחבק המעאפן הזה, החיבוק הוירטואלי של המסנג'ר אפילו לא חמוד. אני מתגעגעת אליו נורא ואפילו לא יודעת מה לחשוב כבר... כשהוא פה הכל מדהים והוא מתוק אמיתי... וכיף לי איתו הכי בעולם.... אבל כשהוא נוסע לפעמים זה מרגיש כאילו הוא גם מקפיא זמנית את החלק שלי בלב שלו. שוב לא דיברנו מאז שהוא חזר לבסיס ב27... 10 ימים... כשהוא יחזור הוא יגיד לי שלא הייתה לו שנייה לנשום... בעיקרון זה נכון..הוא בתקופה עמוסה והוא לחוץ ואין לו זמן לשבת שעות עם הפלאפון דבוק לאוזן כמו שהיינו עושים פעם. אבל האמת היא שאני יודעת שיש לו קצת זמן... יש לו את ה2-3 דקות האלה פעם בכמה ימים... פעם בשבוע... אם הוא ינסה... אני יודעת שהוא לא מסמס עד כדי כך מהר אבל לשלוח "אני אוהב אותך" לא אמור לקחת יותר מ40 שניות. אבל הזמן שלו שם מתחלק לשני חלקים... החלק שבו הוא בשטח. החלק שבו הוא חוזר מהשטח ויושב עם חבורת קרביים והם מרחמים על עצמם בזמן שמתכוננים ליציאה הבאה לשטח. [ואולי גם החלק שבו הוא מכין קפה]. הוא מבלה המון מהזמן שלו בלחשוב על מר גורלו... הוא לא אוהב שאני שומעת אותו בטלפון והוא נשמע כאילו הכלב שלו הרגע נדרס או משו... בטח גם החברים שלו מייעצים לו לא להתקשר.... כל משפט שני שלו מתחיל ב"התייעצתי עם כמה פה בבסיס"... נכון ששיחה של 3 דקות בטלפון זה לא כמו לישון לילה ביחד. נכון שסמס קטנטן זה לא כמו ליטוף או חיבוק... אבל זה כל כך משמעותי... אחר כך הוא אומר שהוא התגעגע... ואני נשארת אילמת... לא מבינה....
באלי לכתוב אבל אפילו המוזה הלכה לי... אז אני כותבת בלעדיה... כותבת במסן לחברים שבא לי חיבוק ומזהירה אותם שלא ישלחו את העכבר לכיוון הסמיילי המחבק המעאפן הזה, החיבוק הוירטואלי של המסנג'ר אפילו לא חמוד. אני מתגעגעת אליו נורא ואפילו לא יודעת מה לחשוב כבר... כשהוא פה הכל מדהים והוא מתוק אמיתי... וכיף לי איתו הכי בעולם.... אבל כשהוא נוסע לפעמים זה מרגיש כאילו הוא גם מקפיא זמנית את החלק שלי בלב שלו. שוב לא דיברנו מאז שהוא חזר לבסיס ב27... 10 ימים... כשהוא יחזור הוא יגיד לי שלא הייתה לו שנייה לנשום... בעיקרון זה נכון..הוא בתקופה עמוסה והוא לחוץ ואין לו זמן לשבת שעות עם הפלאפון דבוק לאוזן כמו שהיינו עושים פעם. אבל האמת היא שאני יודעת שיש לו קצת זמן... יש לו את ה2-3 דקות האלה פעם בכמה ימים... פעם בשבוע... אם הוא ינסה... אני יודעת שהוא לא מסמס עד כדי כך מהר אבל לשלוח "אני אוהב אותך" לא אמור לקחת יותר מ40 שניות. אבל הזמן שלו שם מתחלק לשני חלקים... החלק שבו הוא בשטח. החלק שבו הוא חוזר מהשטח ויושב עם חבורת קרביים והם מרחמים על עצמם בזמן שמתכוננים ליציאה הבאה לשטח. [ואולי גם החלק שבו הוא מכין קפה]. הוא מבלה המון מהזמן שלו בלחשוב על מר גורלו... הוא לא אוהב שאני שומעת אותו בטלפון והוא נשמע כאילו הכלב שלו הרגע נדרס או משו... בטח גם החברים שלו מייעצים לו לא להתקשר.... כל משפט שני שלו מתחיל ב"התייעצתי עם כמה פה בבסיס"... נכון ששיחה של 3 דקות בטלפון זה לא כמו לישון לילה ביחד. נכון שסמס קטנטן זה לא כמו ליטוף או חיבוק... אבל זה כל כך משמעותי... אחר כך הוא אומר שהוא התגעגע... ואני נשארת אילמת... לא מבינה....
