פריקה��

ToTiNaaa

New member
פריקה��

זה נרגע כמה זמן ושוב חזר
וקשה לי ואין לי למי לשתף.
נמאס לי שזה קשה נמאס לי לחלום שאני אמא
להתפלל כל שישי בנרות להתפלל כל יום
לדמיין כל רגע.
אין לי כח להתבאס שוב ושוב ולהכיל את הכל.
כל כך רוצה שזה יצליח.
למה אין תאריך או רמז קטן???): תכף בת 30..
הלוואי שעד 30 אהיה אמא ב"ה.
סליחה מראש..הייתי חייבת לפרוק זה גומר אותי.
 
היי יקרה - שתי שאלות והרהור משותף

נשמע שאת מותשת ועייפה מהנסיונות, אפשר לשאול כמה זמן אתם מנסים? האם בבית או בטיפולים?

אני כמובן מאחלת לך מכל לבי שההריון יגיע כמה שיותר מהר ותזכי להיות אמא (עוד 10 חודשים אמן!) אבל בינתיים.... בואי נחשוב ביחד מה אפשר לעשות בינתיים, כי הבינתיים הזה הוא החיים שלך ונשמע שהם מתוחים כהוגן כרגע.
מה עושה לך טוב?
באיזה זמנים של היום את לא חושבת על כניסה להריון?

לגבי שיתוף - את מדברת עם בעלך? הוא שותף למצוקה שאת חווה? אולי יש לך חברה טובה שאת יכולה לספר לה גם? וכמובן - אנחנו כולנו כאן כל הזמן!
 
למעלה