אני משתמשת ב"שם המפורש"
לא הייתי מגדירה את זה כהיכרות בדיוק, אלא פריסה שבה האדם לא צריך להגיד/לשאול/לספר כלום, אלא מתחילים ישר בקריאה. תוך כדי ואחרי עולות שאלות ספציפיות יותר, אותן אני מבררת בשלב הבא, בדרך כלל ע"י פריסות שאלה. בפריסה זו יש את הקלף המייצג, שנותן לי מה שאת קוראת "היכרות" עם הנקודה העיקרית איתה הוא בא לקריאה, אח"כ הטור הרגשי חושף בפני את העולם כפי שהוא נראה בעיניו. אבל בכל מקרה, הדגש מבחינתי זה לא להכיר את האדם אלא לתת לו תמונה מדוייקת ככל האפשר של העולם שלו - עבורו ולא עבורי.