פרידה
זהו מכתב עצוב אבל גם מכתב שמח. זה אומנם דרך החיים אבל איין דרך אחרת. בדרך הזו כולם הולכים כשם שהנחלים זורמים. כך גם אנחנו זורמים לנו. צריכה אני להפרד מידידה . מחברה. שאלו אותי איך הכרת? מאיפה? מה פתאום? את צעירה . היא קשישה. כמו בחתונה ששואלים ובוחשים מאיזה צד אתה באים? כך גם במסיבות פרידה לאנשים שמזדכים להם על ציוד. נשמתי לי כמה נשימות בטרם עניתי. כי קצת קשה לי לענות או לתת הגדרות מדיוקות. היא היתה חברה שלי. היא טיפלה בי כל יום שלישי. במשך שנה. שבוע רדף שבוע. וחיכיתי ליום שלישי כמו קסם. בשעה 10 בדיוק התיצבתי כמו שעון שווצרי. והינו מחליפות חויוות על הילדים . ועל כל מה שעובר אלינו בחיים. ככה מיום שלישי ליום שלישי. פעם בשבוע. לפני כמה שבועות היא הודיעה לי שכלו הקיצים ונגמר לה. חיכתי ועניתי שכל עוד לא קבלה צו פינוי שתשב לה אחר כבוד בביתה. אחרת מה אני יעשה בימיי שלישי? את מי אבקר? למי אנקה את הבית? מי יעיר לי? הכל היא רצתה לדעת. והכל היא ידעה. והכל אני ידעתי. מין חברה סודית. בראש השנה היא איבדה את ההכרה להרבה זמן. וחיה למלעה ופעם למטה. ולפני יומיים ככה בשקט. בתפילת הלילה שלי ביקשתי את זה שלמעה שיעשה סדר. למרות שאני לא מתערבת לו בחיים. ושיחליט כבר. עצמתי את עיניי והלכתי לישון. לפנות בוקר הטלפון צלצל והודיע את מה שהודיע. החברה של יום שלישי החזירה ציוד. ואני אולי לא היתי צריכה להתערב. כי בסכ" עצוב לי מאוד אבל גם שמח לי. לחברה של יום שלישי אני מאוד אתגעגע אבל היא הלכה בדרך שכולם הולכים. היא חצתה את הנהר לצד השני.... נאן
זהו מכתב עצוב אבל גם מכתב שמח. זה אומנם דרך החיים אבל איין דרך אחרת. בדרך הזו כולם הולכים כשם שהנחלים זורמים. כך גם אנחנו זורמים לנו. צריכה אני להפרד מידידה . מחברה. שאלו אותי איך הכרת? מאיפה? מה פתאום? את צעירה . היא קשישה. כמו בחתונה ששואלים ובוחשים מאיזה צד אתה באים? כך גם במסיבות פרידה לאנשים שמזדכים להם על ציוד. נשמתי לי כמה נשימות בטרם עניתי. כי קצת קשה לי לענות או לתת הגדרות מדיוקות. היא היתה חברה שלי. היא טיפלה בי כל יום שלישי. במשך שנה. שבוע רדף שבוע. וחיכיתי ליום שלישי כמו קסם. בשעה 10 בדיוק התיצבתי כמו שעון שווצרי. והינו מחליפות חויוות על הילדים . ועל כל מה שעובר אלינו בחיים. ככה מיום שלישי ליום שלישי. פעם בשבוע. לפני כמה שבועות היא הודיעה לי שכלו הקיצים ונגמר לה. חיכתי ועניתי שכל עוד לא קבלה צו פינוי שתשב לה אחר כבוד בביתה. אחרת מה אני יעשה בימיי שלישי? את מי אבקר? למי אנקה את הבית? מי יעיר לי? הכל היא רצתה לדעת. והכל היא ידעה. והכל אני ידעתי. מין חברה סודית. בראש השנה היא איבדה את ההכרה להרבה זמן. וחיה למלעה ופעם למטה. ולפני יומיים ככה בשקט. בתפילת הלילה שלי ביקשתי את זה שלמעה שיעשה סדר. למרות שאני לא מתערבת לו בחיים. ושיחליט כבר. עצמתי את עיניי והלכתי לישון. לפנות בוקר הטלפון צלצל והודיע את מה שהודיע. החברה של יום שלישי החזירה ציוד. ואני אולי לא היתי צריכה להתערב. כי בסכ" עצוב לי מאוד אבל גם שמח לי. לחברה של יום שלישי אני מאוד אתגעגע אבל היא הלכה בדרך שכולם הולכים. היא חצתה את הנהר לצד השני.... נאן
