חלילית המקורית
New member
פרידה
שלום. לפני כמה חודשים כתבתי פה בפורום...להזכירכם - אני רווקה ולאחר שנה וחצי של חברות עם בן זוגי - גרוש+2, עברנו לגור יחדיו. התקופה טרום המגורים לא היתה סוגה בשושנים. כל פעם שהתקרבנו או שהקשר נע קדימה - הוא היה מוצא סיבה להיעלם, לריב, להתקומם...אבל עברנו את הכל והתחברנו. באוקטובר - לאחר חודשיים של מגורים משותפים קלטתי שאני לא מאושרת - הוא התנהג כמו מבקר המדינה - על כל דבר היתה לו ביקורת - כולל עד לרמת איך אני מצחצחת שיניים. היה מבלבל כי רוב הזמןן היה טוב ואינטימי - ומידי פעם ההתלהטות שלו - ואז העלבות שלי וכו. מידי פעם היה מתעצבן וצועק שרוצה להיפרד - ואני הרגעתי אותו וכו. הטענה העיקרית כלפי היתה שאני לא בלבוסטית מספיק טובה ושנמאס לו שהבית מבולגן. אני השתדלתי, באמת שכן והששקעתי בקשר המון ( אני טובה בתמיכה נפשית בעיקר), בילדיו שביקרו אותנו וכו... בשלב מסוים עלה נושא המיסוד והוא הבטיח שנינשא בקיץ. בפסח היינו בחו"ל. היה טוב בדרך כלל חוץ מכמה אפיזודות שהעיקו עלי - כמו הצעה לפרויקט בחול בחורף הבא שהיה מאלץ אותי להיות שם 10 ימים - ותגובתו היתה: אז איך תגדלי ילד, וזה שכל בחורה ברחוב כינה אותה כוסית ...מה לעשות..מפריע לי - ואחרי העשירית גם לא נעים לי... נחתנו בארץ - ואחרי כמה שעות התעצבן שמצא שהיו ירקות שהרקיבו במגירת הירקות כשהיינו בחול והאשים אותי שאני מנהלת את הבית גרוע, אחר כך התנצל וכמה שעות אחר כך שוב. למחרת הגיעו הילדים שלו והוא הודיע לי שלא ישאר לאורך זמן - כשביקשתי הבהרות אמר "עופי לי מהעיניים" יצאתי מהבית והלכתי לחברה. הוא התקשר בצהרים וציווה עלי לבוא לאכול - ללא התנצלות... איחלתי להם בתיאבון ואמרתי שאני לא שבה עכשיו - {את הארוחה אני בישלתי מראש- אגב) בערב כששבתי ניסיתי לדבר עימו אך הוא התעלם ממני, צעק וכו - בסוף התיצב מולי והודיע שמחניק אותו הקשר ורוצה להיפרד. למחרת כשעמד על כך ביקשתי שייקח את הילדים לאמו משום שנותרה סיטואציה לא נוחה ואני לא ממש יכולה לשחק אותה גיבורה לפניהם. הבנתי גם שזה היה מה זה פחדני מצידו... הוא הגיב שיש לי חדר עבודה ואני יכולה לבכות שם ... אחרי יומיים בהם הייתי במצור בבית - והוא התחיל לדבר איתי על כיצד נפרדים טכנית - התחלתי להיות פרקטית - הלכתי מצאתי דירה משלי - אליה אעבור עוד שבוע, והתחלתי לארגן התנתקות. לפתע הוא- לטענתו- התעשת והחל מתחנן שלא אעזוב - כולל הבטחה שאם אגיד שאני נשארת - נתחתן. אפילו טען שקנה לי כבר טבעת - אך משביקשתי לראות הסתבר שסתם אמר... אנחנו תקועים תחת קורת גג אחד, בחדרים נפרדים - הוא מבקש שאחזור בי - וכשאני מתנגדת הוא נעשה NASTY - ומספר לי כמה עלה לו לגור איתי... אני מרוקנת רגשית לחלוטין... הוא כבר אמר שגם אם ניפרד רוצה להישאר בקשר.. כשהוא פה הוא מנצל הזדמנויות על מנת ללטף אותי - גם כשאני מבקשת שילך... אני יודעת - שכרגיל - הוא לא באמת התכוון... כתבתי הרי, הוא אימפולסיבי להחריד... רק שאני לא מוכנה יותר...די...אי אשר ככה... מגיע לי מישהו שיאהב אותי בשל מי שאני - ולא יטיח בי את מה שאני לא... זהו...זקוקה לחיבוק ותמיכה ודעות שפויות...תודה.
שלום. לפני כמה חודשים כתבתי פה בפורום...להזכירכם - אני רווקה ולאחר שנה וחצי של חברות עם בן זוגי - גרוש+2, עברנו לגור יחדיו. התקופה טרום המגורים לא היתה סוגה בשושנים. כל פעם שהתקרבנו או שהקשר נע קדימה - הוא היה מוצא סיבה להיעלם, לריב, להתקומם...אבל עברנו את הכל והתחברנו. באוקטובר - לאחר חודשיים של מגורים משותפים קלטתי שאני לא מאושרת - הוא התנהג כמו מבקר המדינה - על כל דבר היתה לו ביקורת - כולל עד לרמת איך אני מצחצחת שיניים. היה מבלבל כי רוב הזמןן היה טוב ואינטימי - ומידי פעם ההתלהטות שלו - ואז העלבות שלי וכו. מידי פעם היה מתעצבן וצועק שרוצה להיפרד - ואני הרגעתי אותו וכו. הטענה העיקרית כלפי היתה שאני לא בלבוסטית מספיק טובה ושנמאס לו שהבית מבולגן. אני השתדלתי, באמת שכן והששקעתי בקשר המון ( אני טובה בתמיכה נפשית בעיקר), בילדיו שביקרו אותנו וכו... בשלב מסוים עלה נושא המיסוד והוא הבטיח שנינשא בקיץ. בפסח היינו בחו"ל. היה טוב בדרך כלל חוץ מכמה אפיזודות שהעיקו עלי - כמו הצעה לפרויקט בחול בחורף הבא שהיה מאלץ אותי להיות שם 10 ימים - ותגובתו היתה: אז איך תגדלי ילד, וזה שכל בחורה ברחוב כינה אותה כוסית ...מה לעשות..מפריע לי - ואחרי העשירית גם לא נעים לי... נחתנו בארץ - ואחרי כמה שעות התעצבן שמצא שהיו ירקות שהרקיבו במגירת הירקות כשהיינו בחול והאשים אותי שאני מנהלת את הבית גרוע, אחר כך התנצל וכמה שעות אחר כך שוב. למחרת הגיעו הילדים שלו והוא הודיע לי שלא ישאר לאורך זמן - כשביקשתי הבהרות אמר "עופי לי מהעיניים" יצאתי מהבית והלכתי לחברה. הוא התקשר בצהרים וציווה עלי לבוא לאכול - ללא התנצלות... איחלתי להם בתיאבון ואמרתי שאני לא שבה עכשיו - {את הארוחה אני בישלתי מראש- אגב) בערב כששבתי ניסיתי לדבר עימו אך הוא התעלם ממני, צעק וכו - בסוף התיצב מולי והודיע שמחניק אותו הקשר ורוצה להיפרד. למחרת כשעמד על כך ביקשתי שייקח את הילדים לאמו משום שנותרה סיטואציה לא נוחה ואני לא ממש יכולה לשחק אותה גיבורה לפניהם. הבנתי גם שזה היה מה זה פחדני מצידו... הוא הגיב שיש לי חדר עבודה ואני יכולה לבכות שם ... אחרי יומיים בהם הייתי במצור בבית - והוא התחיל לדבר איתי על כיצד נפרדים טכנית - התחלתי להיות פרקטית - הלכתי מצאתי דירה משלי - אליה אעבור עוד שבוע, והתחלתי לארגן התנתקות. לפתע הוא- לטענתו- התעשת והחל מתחנן שלא אעזוב - כולל הבטחה שאם אגיד שאני נשארת - נתחתן. אפילו טען שקנה לי כבר טבעת - אך משביקשתי לראות הסתבר שסתם אמר... אנחנו תקועים תחת קורת גג אחד, בחדרים נפרדים - הוא מבקש שאחזור בי - וכשאני מתנגדת הוא נעשה NASTY - ומספר לי כמה עלה לו לגור איתי... אני מרוקנת רגשית לחלוטין... הוא כבר אמר שגם אם ניפרד רוצה להישאר בקשר.. כשהוא פה הוא מנצל הזדמנויות על מנת ללטף אותי - גם כשאני מבקשת שילך... אני יודעת - שכרגיל - הוא לא באמת התכוון... כתבתי הרי, הוא אימפולסיבי להחריד... רק שאני לא מוכנה יותר...די...אי אשר ככה... מגיע לי מישהו שיאהב אותי בשל מי שאני - ולא יטיח בי את מה שאני לא... זהו...זקוקה לחיבוק ותמיכה ודעות שפויות...תודה.