פרידה

[חלילית המקורית]

פרידה

שלום. לפני כמה חודשים כתבתי פה בפורום...להזכירכם - אני רווקה ולאחר שנה וחצי של חברות עם בן זוגי - גרוש+2, עברנו לגור יחדיו. התקופה טרום המגורים לא היתה סוגה בשושנים. כל פעם שהתקרבנו או שהקשר נע קדימה - הוא היה מוצא סיבה להיעלם, לריב, להתקומם...אבל עברנו את הכל והתחברנו. באוקטובר - לאחר חודשיים של מגורים משותפים קלטתי שאני לא מאושרת - הוא התנהג כמו מבקר המדינה - על כל דבר היתה לו ביקורת - כולל עד לרמת איך אני מצחצחת שיניים. היה מבלבל כי רוב הזמןן היה טוב ואינטימי - ומידי פעם ההתלהטות שלו - ואז העלבות שלי וכו. מידי פעם היה מתעצבן וצועק שרוצה להיפרד - ואני הרגעתי אותו וכו. הטענה העיקרית כלפי היתה שאני לא בלבוסטית מספיק טובה ושנמאס לו שהבית מבולגן. אני השתדלתי, באמת שכן והששקעתי בקשר המון ( אני טובה בתמיכה נפשית בעיקר), בילדיו שביקרו אותנו וכו... בשלב מסוים עלה נושא המיסוד והוא הבטיח שנינשא בקיץ. בפסח היינו בחו"ל. היה טוב בדרך כלל חוץ מכמה אפיזודות שהעיקו עלי - כמו הצעה לפרויקט בחול בחורף הבא שהיה מאלץ אותי להיות שם 10 ימים - ותגובתו היתה: אז איך תגדלי ילד, וזה שכל בחורה ברחוב כינה אותה כוסית ...מה לעשות..מפריע לי - ואחרי העשירית גם לא נעים לי... נחתנו בארץ - ואחרי כמה שעות התעצבן שמצא שהיו ירקות שהרקיבו במגירת הירקות כשהיינו בחול והאשים אותי שאני מנהלת את הבית גרוע, אחר כך התנצל וכמה שעות אחר כך שוב. למחרת הגיעו הילדים שלו והוא הודיע לי שלא ישאר לאורך זמן - כשביקשתי הבהרות אמר "עופי לי מהעיניים" יצאתי מהבית והלכתי לחברה. הוא התקשר בצהרים וציווה עלי לבוא לאכול - ללא התנצלות... איחלתי להם בתיאבון ואמרתי שאני לא שבה עכשיו - {את הארוחה אני בישלתי מראש- אגב) בערב כששבתי ניסיתי לדבר עימו אך הוא התעלם ממני, צעק וכו - בסוף התיצב מולי והודיע שמחניק אותו הקשר ורוצה להיפרד. למחרת כשעמד על כך ביקשתי שייקח את הילדים לאמו משום שנותרה סיטואציה לא נוחה ואני לא ממש יכולה לשחק אותה גיבורה לפניהם. הבנתי גם שזה היה מה זה פחדני מצידו... הוא הגיב שיש לי חדר עבודה ואני יכולה לבכות שם ... אחרי יומיים בהם הייתי במצור בבית - והוא התחיל לדבר איתי על כיצד נפרדים טכנית - התחלתי להיות פרקטית - הלכתי מצאתי דירה משלי - אליה אעבור עוד שבוע, והתחלתי לארגן התנתקות. לפתע הוא- לטענתו- התעשת והחל מתחנן שלא אעזוב - כולל הבטחה שאם אגיד שאני נשארת - נתחתן. אפילו טען שקנה לי כבר טבעת - אך משביקשתי לראות הסתבר שסתם אמר... אנחנו תקועים תחת קורת גג אחד, בחדרים נפרדים - הוא מבקש שאחזור בי - וכשאני מתנגדת הוא נעשה NASTY - ומספר לי כמה עלה לו לגור איתי... אני מרוקנת רגשית לחלוטין... הוא כבר אמר שגם אם ניפרד רוצה להישאר בקשר.. כשהוא פה הוא מנצל הזדמנויות על מנת ללטף אותי - גם כשאני מבקשת שילך... אני יודעת - שכרגיל - הוא לא באמת התכוון... כתבתי הרי, הוא אימפולסיבי להחריד... רק שאני לא מוכנה יותר...די...אי אשר ככה... מגיע לי מישהו שיאהב אותי בשל מי שאני - ולא יטיח בי את מה שאני לא... זהו...זקוקה לחיבוק ותמיכה ודעות שפויות...תודה.

 

[s h o o s h a]

איפה את?

מרגע שתתחילי לראות אותך בתוך כל הבאלאגאן הזה, מרגע שתדעי מה את רוצה יהיה לך קך יותר לקבל החלטות. כרגע את מטרידה את עצמך במה הוא יגיד, איך הוא יגיב, איך ילדיו יגיבו ועוד איך מי ומי יעשו כך או אחרת. רוצה לסיים את הקשר? רוצה חיים משל עצמך? עשי זאת ואל תניחי לו לתמרן אותך במילים יפות לעשות אחרת. כתבת בעצמך "מגיע לי מישהו שיאהב אותי בשל מי שאני" אם כך את מרגישה, אז בלי שום מבט אחורה, אלא רק קדימה, אל עתיד טוב ויפה וראוי יותר.

 

[seeyou]

עדיף להיות לבד מאשר בחברה לא טובה

 

[ה צ ו פ י ת]

חייבת להגיד

אני לא יכולה לדעת, כמובן, אבל אני חייבת להגיד שיש לי הרגשה שאם תתרחקי ממנו באמת לזמן מה יש סיכוי מאוד טוב שלא תביני לפתע איך היית מוכנה לסבול את היחס הזה. זיכרי: אם תתחתני איתו ויהיו לכם ילדים משותפים זה יהיה לך קשה בהרבה לחיות עם יחס משפיל, כי זה כבר יהיה מתוך המשפחה שלך, הוא יהיה המשפחה שלך, וילדיכם יראו איך הוא משפיל אותך. אני במקומך בכלל לא הייתי מתלבטת, אבל לפעמים בתוך הסיטואציה קשה להתבונן מהצד.

 

[שיר בכיף]

../images/Emo45.gif

מבחוץ דברים תמיד נראים אחרת. אין שום סיכוי שמנקודת מבט אובייקטיבית תהיי מוכנה להשלים עם יחס כזה. כבר היית חזקה מספיק לנקוט צעדים פרקטיים בכיוון - תמשיכי, אל תיכנעי.

 

[noosi]

no need to many words

just follow your heart and brain! leave him !

 

[אמאטריה לעדי]

חלילית

את החלק הקשה עשית. החלטת לעזוב ואפילו מצאת דירה. במקום שאת היום כדאי להסתכל קדימה ולא לחזור אחורה לחיים עם בן זוג שלא מכבד אותך ואף פוגע בך נפשית. כל הכבוד על החוזק, חזקי ואמצי וספרי לנו בעוד תקופת מה איך את מאושרת בלעדיו. בהצלחה

 

[adam33]

דיעה שפויה

חד וחלק שלום! ולא להתראות!!! את לא הדובי שלו שכשירצה את זמינה בשבילו וכשימאס לו הוא יזרוק אותך בצד אכן מגיע לך מישהו שיאהב אותך ולא בגלל שאת " כוסית" אלא בגלל מי שאת אבוי לך אם מישהו יאהב אותך בגלל שאת" כוסית" או בתרגום חופשי בגלל הגוף שלך כי אחר כך כשהגוף יראה אחרת או שכשימצא מישהי יותר " כוסית" אז את תשארי כמו סית שבורה ודהויה ולכן תראי את הבחור כ" עבר" ושלמדת המון מהזמן שהיתם ביחד ולכן כעת תמצאי את הבחור שאוהב אותך כגופו וכשנפשו ושמעמיד אותך בראש העדיפויות שלו כחברה כבת זוג וכשמישהי שהיא חלק ממנו.. אזרי כח הרימי את הראש ..וקדימה למרות שזה כואב ושבעצם את רוצה כל כך חום ויד מלטפת.. בהצלחה

 

[ק ש ת 1]

את כבר בכיוון

הנכון, הודעת שאת עוזבת ומצאת דירה לעבור אליה. אני חושבת שבעצם הפעולות האלו את כבר יודעת מה טוב בשבילך. ואם את לא מאושרת בקשר הזה (וזה נראה קשר מאוד לא בריא) אז עזבי, צאי מזה. הבחור בהחלט לא מעריך אותך. בהצלחה.

 

[jizel1]

זה לא נשמע טוב

"עופי לי מהעיניים" צרם לי נורא הוא נישמע גבר שלא מסוגל להתנהג בכבוד מינימלי וגם אגרסיבי מידיי לא כדיי לך לקחת סיכון איתו. צאי מזה כל עוד זה אפשרי.

 

[נעמה3211]

אם תקראי את מה את כתבת

תביני שאת לא זקוקה לשום דעה של אף אחד ושאת עושה את הדבר הכי נכון בשבילך בהצלחה!

 

[noosi]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[חלילית המקורית]

לכולכם

תודה...באמת...המון תודה.... כן, אני בדרך החוצה... עוד שבוע וכבר אהיה בדירה שלי. הורי באים לעזור לי לארוז מחר... קשה לי - כי לא מכבים רגש ככה במיידי - אבל נשחקתי כנראה הרבה זמן... הוא מבקש שאשאר... אני מסרבת. מפוקסת קדימה ויודעת שאם חלילה אחזור בי יהיה זה מתן גושפנקא לו לתמיד להתיחס אלי כך... מזכירה לעצמי להיות חזקה ולא להישבר כשיבוא לאחר שאעבור דירה ויבקש.. ואני מכירה אותו - הוא בוא יבוא... באיזו שהיא צורה - כמה שהפרידה הזו קשה - היא יותר קלה ממה שחשבתי - אולי משום שאני באמת ובתמים יודעת שניסיתי מעל ומעבר ושכבר לא היה יותר מה לנסות. תודה לכולם...

 

[המיתבונן]

סירת זהב

גם סירת זהב, כשנקב בה, ננטשת. הביטי קדימה. בהצלחה

 

[המיתבונן]

סליחה דרכתי על רגלך שלא בכוונה

הייתה פעם מישהי אשר דרכתי לך על הרגל שלא בכוונה, בנימוס ביקשתי את סליחתה, והמשכנו יחד. כעבור זמן מה, בתמימותי הרבה, דרכתי בשנית על רגלה וידעתי שהכאבתי לה, התנצלתי שוב מכל לב, קיבלה את התנצלותי, והמשכנו לצעוד יחד. בפעם החמישית כשדרכתי, ובכל הרצינות, היה זה בלי כוונה, היא כבר החלה כועסת ושאלה אותי- בסדר בסדר, זה לא היה בכוונה, אך זה כ ו א ב לי, בלי שום קשר לכוונתך. לאחר שדרכתי עליה, כדבריה, בפעם העשרים, וגם אז בלי כוונה, היא עזבה אותי. החליטה שאינה יכולה עוד להמשיך לסבול את הכאבים שלה, למרות שהיא מאמינה שלא היתה לי כוונה. אני למדתי את הלקח, למרות כל הצער. אצלי זה היה אמיתי. למה שקורא מילים אלו לא ילמד את הלקח "על בשרי" ?? ודי לחכימא ברמיזא.

 

[חלילית המקורית]

בוקר

אולי כי חשבתי פתאום - שבדיוק לפני 7 חודשים ארזתי דירה בתל אביב ועברתי לגור עימו בירושלים - והיום שוב אני אורזת דירה - ולמי יש כוח... ולא רוצה להיבהל ורק מהבהלה של השארות לבד או חשש ממאמץ - לחזור בי... אני לא אחזור בי... גם אתמול אמר לי שלא רוצה שניפרד... אבל אלו רק מילים...שכן, כממו שהתרסתי נגדו לפני כמה ימים - לו באמת היה נלחם עלי - מוריד את הירח למעני... ועכשיו - להתחיל הכל מחדש... ואני בת 37 - ואין לי ילדים ולפחות במגירה הזו חשבתי שכבר מסודר - ולא אצטרך לדאוג... ואולי מזל שאין איתו... ואני אוגרת כוחות על מנת לחתוך...כשאעבור - כי אני יודעת שהוא ינסה להגיע אלי... אני נשארת בירושלים - יש לי עבודה טובה פה וחברים טובים ובכלל.. אבל - אני עשיתי כזה מעבר בשבילו... לא היה יכול להתאמץ קצת יותר? ההורים שלי בדרך לכאן לעזור לי לארוז... הרהורים של בוקר - דכדוך מה... ומצד שני אני יודעת שניצלתי - שהמשך חיים איתו היה שוחק ממני עוד ועוד ועוד והייתי נקברת רגשית.... בוקר טוב לכולם.

 

[המיתבונן]

אימא מאושרת

הבאת ילד לעולם היא עניין טכני מאוד פשוט, למי שאין בעיות פיסיות בגופו, אך אסור להפוך זאת למזבח עליו מקריבים את האישיות. חישבי כי עליך לדואג לרך הנולד שתהיה לו אימא מאושרת, לא רק אימא עם ציצים לאוכל. ולפי גילך, יש לך עוד זמן למכביר למצוא את האביר, רק סבלנות ועקשנות. אל תוותרי על עצמך בכל אותה מערכת עתידית. שום מחיר לא שווה זאת. בהצלחה

 

[noosi]

don't worry [you will] be happy !

be strong, belive in your self ! you are now on the freeway to a little bit sadness at first, but a much more complete and happy life later on. from my personal experience i can say it is hard, but worth it all. try to separate yourself from him so that way you will have all your power , mind and heart to concentrate on your future without him in the picture. i beleive in you...happy independence day !

 

[ה צ ו פ י ת]

בקשר לילדים

אם יש לך עבודה טובה, וגב כלכלי איתן אולי לא כדאי שתחכי לחתונה כדי להיות אמא. תבדקי את הנושא, זה ממש לא בעננים, אני מכירה נשים שעשו זאת, ואת יודעת שישנן דמויות מוכרות לכולנו שהתחתנו רק אחרי שכבר היו להן ילדים לבדן, ואז בן זוגן אימץ אותם. אל תפחדי, לפחות עד שלא תבדקי את האופציה הזו ברצינות. אני חייבת להגיד לך משהו נוסף: יש אתגרים שנראים מאוד קשים ומפחידים אך הם הופכים להיות בדיוק המשמעות לחיינו, ויתרה מכך, מוציאים ממך את כל הליבה של האישיות שלך החוצה. את רוצה לאהוב ואין לך למי לתת אהבה, אז אם ורק אם את בטוחה שאת יכולה מבחינה כלכלית לפרנס ילד (ולא להכניס לחישוב קיצבאות שיכולות להיעלם מחרתיים), הביאי ילד לעולם, או אמצי ילד אם אפשר, ותתמלאי בקושי ובאושר גם יחד. יכול להיות לזה אספקט גם מבחינת מציאת בן זוג אמיתי, משתי סיבות. האחת היא שאם יש בך את היכולת הזאת אז האישיות שלך תהיה יותר מוקרנת החוצה, ומי שמתאים לך יתקשה פחות לזהות אותך מבין ההמון. השניה היא שבתור אם לילד קהל היעד של המחזרים שלך יהפוך מטאמורפוזה מקהל של אגוצנטריים ולא בוגרים לכאלה שמוכנים לאהבה ולמשפחתיות, בקיצור-גברים. (כמובן שלא כולם). אני לא מנסה לשכנע אותך לכך, כי למסע כזה צריך לצאת רק מתוך שיכנוע פנימי. אני רק מנסה להכיר לך את האפשרות הזו מבלי שילוו אליה פוביות שאינן מעוגנות במציאות. הרבה הצלחה בדרכך החדשה.