פרידה

[mm האחד]

פרידה

שלום רב זוהי לי הפעם הראשונה בפורום ואני מבקש עצה מבעלי/ות ניסיון אשתי פנתה לפני כשנה לבית הדין הרבני בתביעה לגט אני לא הסכמתי לכך ובית הדין הפנה אותנו לעובדת סוציאלית בכדי לעמוד מקרוב על אופי הבעייה ועומקה לאחר כשלושה מפגשים עם העובדת סוציאלית כאשר ראתה שאין רצון מצד האשה לנסות שום דרך מלבד גירושין הסכמתי לעזוב את הבית למשך שנה ולאחר השנה באם הדברים לא ישתנו נתגרש (מילה כל כך גדולה )ובליבי תקווה שתקופה זו תשנה את חשיבתה של פרודתי, מזה כשלושה חודשים אני מחוץ לבית ואני לא מצליח להתמודד עם הריחוק מהבית ומהמשפחה אני חי את היום וכבר אין לי עניין בחיים כי חסרה לי המשפחה וכל הקשור בכך "כנראה מיציתי את חיי" ואני למרות הכל עדיין את פרודתי ומנסה להתקרב בכל דרך. איני יודע מה לעשות אני מרגיש אבוד.

 

[mm האחד]

שאלה

האם בעייתי תזכה למענה בפורום זה

 

[seeyou]

מבין את הרגשתך..../images/Emo45.gif

אבל זה לא סוף העולם... בגיל שלך תחשוב איך להנות ממה שנשאר לך כגבר....אחרי עוד מספר שנים כאשר המשאבה תתחיל לעשות בעיות אף אחת לא תרצה אותך... גבר בלי אבר שווה 0!! תכבד את רצונה קח עורך דין טוב על מנת לא לצאת עם התחתונים ביד בלב...תעשה את זה בצורה יפה... לא ניתן להחזיק אדם בכח...אין אהבה בכוח! תפתח דף חדש בחיים שלך מהר ככול האפשר... האתמול-מת המחר עוד לא נלד יש רק היום! יום נעים יוסי

 

[mm האחד]

ולוואי וזה היה

ולוואי וזה היה כל כך פשוט אז כנראה שלא הייתי מגיע לכאן

 

[התוהה האחד]

לא תלוי בך

מאוד כואב לקרוא את מה שכתבת. אני אמנם לא נשוי אבל נדמה לי שזה אמור להיות בערך כמו בכל פרידה כואבת. תחושה של בדידות, של חוסר רצון במעש, של הסתגלות למצב חדש ולא מוכר, אשר קיים בו קושי למצוא את עצמך, כי אתה לא רגיל לסיטואציה. תראה, ממה שכתבת נראה כי ניסיתם כמעט כל דרך אפשרית לפתור את הבעייה שלכם. הייתם בייעוץ אשר לא שינה את דעתה של אשתך. עצתי לך, עם כל הכאב בדבר היא להניח לכל הבית והמשפחה ולהתחיל ולנסות להתרגל לרעיון הזה שכן, אתם עלולים להתגרש. מחשבה מפחידה מאוד, עם זאת, התחלה חדשה שיכול ותעשה לך טוב. זה קשה, אבל לא נראה לי שיש באפשרותך לעשות מעשים כלשהם כדי להחזיר עטרה ליושנה. אתה יודע, צריך שניים לטנגו, ואם אחד הצדדים לא מעוניין להמשיך ולרקוד, אז אין מה לעשות, צריך לשחרר, אולי יום יבוא שהיא כן תרצה לרקוד איתך בחזרה כי נראה לי שגם לה מאוד קשה בתקופה הזו. העניין הוא שהיא את החלטתה כבר עשתה, היא החליטה לחיות חיים אחרים, ולא משנה אם ההחלטה תתברר כטעות בסופו של דבר כי טעויות תמיד ניתן לתקן. אתה עוד לא החלטת, אתה עדיין מקווה שדברים יסתדרו, ואתה איכשהו חי בין העבר לעתיד. אולי אם תתחיל לקבל את המצב ולהשלים איתו, ותתחיל לחיות את החיים יום יום, לאט לאט הדברים יסתדרו. אתה יודע, הזמן מרפא את הכל. אולי באמת אם תתרחקו מהבעיה, אחד מהשני, תוכלו לחשוב על הדברים בצורה אוביקטיבית ובהירה יותר, וכך להגיע להחלטה הנכונה יותר בשבילכם. בינתיים, תתחיל לעמוד על הרגליים, לאט לאט, יום יום תרים את ראשך קצת יותר, תעסיק את עצמך בדברים שרצית לעשות או חלמת לעשות, יש לך זמן, תמלא קצת את חייך. אני מקווה בשבילך שהדברים יסתדרו לך באופן הטוב ביותר בשבילך, רק טוב ידידי,

 

[domdom1]

אני יכול

להגיד לך שהטעות שעשיתה זה לצאת מי הבית . אני גרוש של פעם (היום נשואי) אני זוכר ,אמרו לי לא לצאת מי הבית , זה כאילו אזבתה ,למרות שיש הסכמה מי שני הצצדים . חוץ מי זה לטנגו צריך שני אנשים , אז אשתך רוצה להתגרש זה מה שיהיה בסוף . אל תחשוב שתוכל לשנות את הדעה שלה . מה שכן בגלל שהיא רוצה להתגרש תוכל לעשות הסכם גרושים לטובתך . הסכם לטובתך זה הסכם שאתה תומר את הדברים ,את התאניים . אם אתה צריך משהו יש לי איימיל,בנתיים ביי ותצילח

 

[adam33]

זויות

איני יודע מה היתה הבעיה בנכם שאשתך עומדת על כך שרק גרושין יביאו לפתרון היתי בעצם שואל אותה במודע מה לא בסדר ומה היא מרגישה אל תבדוק את עצמך במה אתה לא בסדר כי בעצם אתה יכול להגיע לתוצאות הפוכות ממה שבעצם מפריע לה רק כאשר היא תסביר לך גודל הפגיעה ועד כמה היא חושבת שאין תרופה לכך תתחיל להתייעץ תביא אותה לכך שהיא תבין שאתה מוכן לעבור שינוי וללמוד דרכים בכדי לפתור את אותה בעיה זה לא חשוב אם הבעיה היא שלה או שלך מה שחשוב הוא להביא אותה לדיולוג עם גורם שלישי יכול להיות מצב שלא תלכו לעובדת סוציאלית אלא ליועצת נישואין כי ניראה לי מוזר שבית דין שולח אתכם לעובדת סוציאלית ולא ליועצת נישואין כי אצל יועצת נישואין יכול לקרא שני מצבים או שאתה תפנים שזו הדרך שעדיפה לכם או שהיא תבין שהיא עושה טעות.. בהצלחה

 

[mm האחד]

תודה אבל

תודה על העצות אבל לצערי כל סיטואציה היא בפני עצמה כנראה שאני לא מספיק חזק בכדי להתמודד עם הדברים לבד כל פעם כשאני צריך לפגוש את המשפחה ליבי נקרע מכיוון שאני יודע שאני צריך להפרד מהם שוב (אפשר לקרוא לזה אופי חלש, אולי) אבל זוהי המציאות, וגם אומרים שהזמן מרפא אצלי זה ההפך ניסיתי להתרחק למספר ימים אך לא החזקתי מעמד בכדי לבחון אם אוכל להתמודד חסר לי ה

כל כך.

 

[מיקי בת המקורית]

mm האחד ...

נכנסתי לכרטיס שלך ורשום שם שאתה אלמן... זאת ההרגשה שלך או שאתה רוצה לקבל מכתבי עידוד ונחמה... פה בפורום אתה יוצא בהודעה שכל כך קשה לך עם הפרידה, כל כך קשור לבית, אולי תסביר את עצמך? למה אלמן?