פרידה

[איןאריותכאלה]

מה שאני לא מבינה

זה למה אתה מוותר על קשר של שנתיים כל כך מהר. האם אשתך לעתיד זממה מאחורי גבך את כל העניין ולכן יש פה סוגית אמון קשה?
למיטב הבנתי הבעיה היא מול ההורים שלה. למיטב הבנתי גם היא לא חתמה על החוזה. כלומר, אתם ביחד. אז למה החתונה מבוטלת? כי אתה מפחד להתחתן עם ההורים.....?
הרי אם לא תתחתן עם ההורים של זו תתחתן עם ההורים של אחרת. ואם לא יהיו בעיות עם ההורים יהיו בעיות אחרות. משהו יהיה.
אתה כותב מעט מאד על טיב הקשר ביניכם, אבל אם הוא מעולה, כזה שאתה מאמין שיחזיק חיים שלמים, ויש ביניכם אהבה, תקשורת, הבנה, צחוק, סקס וכל היתר, ונוכח מהמורה חיצונית ראשונה אתה מוכן לוותר על הכל - כל כך מהר - אז אולי לא סיפרת לנו (ולעצמך) הכל על הקשר שלכם.

 

[gili15000]

שוחחתי איתה אתמול

בפגישה ואמרה שהיא משנה את דעתה ולא מוכנה להתחתן אם אני לא חותם על ההסכם, שטפו לה את המוח בקיצור.
אני לא וויתרתי, היא מציבה פה מכשול, אני לא אמור לקבל תנאים רגע לפני החתונה, אף אחד בעולם לא יתפוס אותי בביצים ככה

 

[אמרלדה]

אז תגיד לה שזו החלטתך

ותן לה איזה שבוע להתבשל, אבל קח בחשבון שהחתונה מבוטלת.
&nbsp
מאוד מצטערת בשבילך, אבל ההתנהלות הזאת נשמעת על הפנים,
וגם סעיפי ההסכם בחלקם דרקוניים לגמרי. גם אני לא הייתי חותמת
במצב כזה.
&nbsp
מאחלת לך הצלחה בהמשך הדרך.

 

[חובטת שטיחים]

אני יודעת שבמצב שאתה נמצא בו עכשיו יהיה לך קשה להאמין לי

אבל זה כנראה הדבר הכי טוב שקרה לך.
הנישואים הללו היו נישואי בוסר וגם אם אתה מגלה פה בגרות ומוכן לשבת ולדבר, החברה שלך כנראה לגמרי לא בכיוון של התנהלות שלה כאדם עצמאי ושלכם כתא משפחתי נפרד.
למדת שיעור חשוב, הוא עלה לך ביוקר, אבל בזכות הניסיון הזה מערכת היחסים הבאה שלך תראה אחרת לגמרי וכשתרצה להינשא תדע לזהות מי בעניין שלך ומי בעניין של אבא ואמא שלה.
למזלך ניצלת מלהיכנס למשפחה הזאת שהיתה נכנסת לכם לכיס, למיטה ולרחם.

 

[gili15000]

מסכים עם כל מילה

אבל זה לא מבטל את הקושי, אני מרגיש שעשו ממני בדיחה.
לא נראה לי שאי פעם אוכל לסמוך על מישהי במערכת יחסים אחרי העבודה בעיניים הזאת.

 

[shirael]

אל תגזים..

אמרת בעצמך שלכל אורך הקשר ההורים שלה בחשו לכם בעניינים והיו הסיבה לרוב הריבים. בקשר נורמלי בריא ובוגר אין שום סיבה שזה יהיה ככה - ואתה תדע לשים לב לזה להבא בכל קשר שתיכנס אליו. ואם תגיע שוב למצב של חתונה עם בחורה שתהיה לך איתה היכרות של שנה שנתיים לא תהיה לך שום בעיה לדעת אם היא מחוברת עדין בטבור להורים שלה או שהיא אדם עצמאי. מה שקרה לך פה הוא לא הנורמה, הדבר האחרון שאתה צריך לחשוב עליו זה שיעשו לך את זה שוב (בפעם הבאה תדע לשים על זה את האצבע על ההתחלה).

 

[gili15000]

אני צריך מנוחה....

באמת התעייפתי מאד מכל זה.

 

[איןאריותכאלה]

אתה בטוח שאתה רוצה לחתוך ?

כי בכל זאת: שנתיים.
ובכל זאת: אהבה גדולה (האמנם?)
ואחרי הכל: הסכם ממון הוא לא דבר עד כדי כך לא מקובל. וכן, הגבר משלם מזונות לאשה ולא להפך. זה החוק. לא הוגן, לא תקין, לא סביר, אבל זה החוק. לא ההורים שלה כתבו אותו.
והכי חשוב: לוקח זמן להתנתק מהבית ולהפוך לאדם נפרד ועצמאי. ולא תמיד זה קורה בשנייה שיש טבעת ובית חדש. התבגרות היא תהליך, בדרך כלל ארוך ומורכב.

כי מהצד זה קצת נשמע שאתה 'קופץ' על ההזדמנות לפרק את הקשר. שנתיים היו דבש. הכל היה יופי. עכשיו יש קושי. יאללה חותכים.
אני לא חושבת שההתנהלות של ההורים שלה תקינה, או שזה הוגן לבוא ככה בדקה התשעים עם כזה חוזה, אבל אני לא חושבת שבקשר בריא וטוב חוזה כזה מבטל את החתונה. מתמודדים, מתבגרים ביחד.
נראה לי שהקשר הזה לא מתאים לך באמת ועכשיו נמצא לך מוצא נוח ותמיד תוכל לספר לעצמך שזה היה בגלל ההסכם הדרקוני ולא בגלל שהאהבה לא היתה מספיק גדולה.

בשורה תחתונה, מי שזו לא תהיה שתחיה איתה בסוף, תגיע עם חסרונות, והם יהיו עמוקים, כואבים, מורכבים, ויקח לך זמן ללמוד לחיות איתה ואיתם. ועם אלה שלך עצמך. ורוד ומתוק לנצח זה לא יהיה.

 

[gili15000]

כנראה שלא הבנת את מה שאחרים פה הבינו

אבל החוזה הזה הוא לא הבעיה כמו ההתנהלות המניפולטיבית שלה ושל אמא שלה, זה רק מראה לאופי היחסים, אולי רק חשבתי שאני מכיר אותה.
מעבר לזה אמא שלה דיברה אלי בצורה גועלית ואכזרית שנוגעת בכל הנקודות הכי רגישות שלי מתוך ידיעה שזה יפגע וזה אחרי שהיא הכריזה עשרות פעמים שהיא כמו אמא שלי ושהיא פה לכל דבר (לי אין אמא)
אם נראה לך שזה קל לי או נעים לי אז את טועה כי זה ממש לא.
השקעתי המון בחתונה הזאת וביחסים האלה ורצתי קדימה בכל הכח אבל אני לא שם את הרגשות שלי על קרן הצבי ומפקיד אותם בידי מי שבעתיד ישחק בהם וזה עוד לפני שדיברנו על כסף.
הם החזירו את המתנות שנתתי לה לאורך כל הדרך ובאירוסין והתפלאתי לראות שהמתנות שאני נתתי ממלאים חצי חדר פשוטו כמשמעו.
כשאספתי את המתנות שהיא נתנה לי זה הסתכם בשקית קטנה של המשביר לצרכן.
כנראה אני הייתי עיוור כשכולם ראו.
אני לא יכול לשלם 6000 שקל כל חודש, אז אם היא חיפשה כסף אז שתחפש לה מישהו אחר הגברת.
סלאמת.

 

[איןאריותכאלה]

אתה מרגיש נבגד

אני מתארת לעצמי שגם היא מרגישה נבגדת.
אתה נבגד כי היא רוצה שתחתום.
היא נבגדת כי אתה לא מוכן לחתום.
האמא שלה סתם תקועה באמצע. לא שזה נחמד, אבל זה לא לב העניין.

להבנתי היא לא התכוונה לחתום בהתחלה, ורק אח"כ ראתה את ההתנגדות העזה והנחרצת שלך ואז שינתה עמדה. אני לא חושבת שהיא מניפולטיבית, אני חושבת שהיא מפחדת. וגם אתה.

לגבי הכסף: ברור שאין לך 6000 ש"ח. לאף אחד אין כסף למזונות. ואמן ואמן שלא תגיע לשם, איתה או עם מישהי אחרת.


הטענה שלי שונה. אתה מתאר את הקשר כיפה ונעים. זה סטרילי ומתוק ולא אמיתי. אולי זה באמת היה קשר שטחי. אבל אולי אתה גם לא יכול/רוצה להתמודד עם האתגר.
לחיות ביחד זה קשה, קשה מאד.
אתה מספר שאין לך אמא, ואני מצטערת על כך, כי אתה צעיר מאד. אבל בתוך קשר אינטימי קורים גם הדברים הכי טובים וגם הכאבים הכי איומים. אם אתה חושב שמי שתחיה איתה בסוף תביא רק דבש לחייך, אתה פשוט טועה. אינטימיות אמיתית צופנת בחובה גם אתגרים קשים ומרים.

תחתוך עכשיו, ותפגוש את הכאב והפגיעה והתנפצות החלום גם בהמשך. כי אתה תמים, כי נדמה לך שהכל ורוד, כי אתה מאמין שהאחר בא רק לגונן ולשמור.
אני רק מציעה לך לחתוך עכשיו ולצמוח מהמקום הזה, להתפכח, ולנסות (אולי) בפעם הבאה לבנות את הקשר על יסודות אמיתיים ועמוקים, לא על משהו רדוד שמתנפץ כל כך בקלות.
מצטערת, בעיני הסכם לא הוגן זה יותר מדי בקלות. וגם נשמע שלא ממש הצלחת לדבר עם המיועדת, בקושי שיחה ורבע. אי אפשר לנהל יחסים בלי לדבר.

ודבר אחרון: אתה מציג את עצמך כמי שעזר לה מאד, ותרם לה רבות. מה היא נתנה לך? מה אתה קיבלת מהקשר? מה, סתם 'נתקעת' איתה שנתיים? העמדה שלך טיפולית, אתה מוצג כטהור וזך ואילו היא נזקקת ותלותית. ובפוסט שלך אין שום אזכור של אהבה.
לי אתה נשמע עטוף בחומות הגנה עד הירח בערך. זה בסדר גמור אבל קשה ליצור ככה קשר אמיתי.

 

[gili15000]

את חמודה אבל טועה בגדול

אני ראיתי את אמא שלי מנסה לרצוח את אבא שלי בגיל 10 אז את המחשבות שלך על "התמימות" שלי תשמרי לעצמך.
נתקלתי ביותר מדי נשים שחושבות שאני קוטף את הכסף מהעץ, כמו שלי אין הגנה ותעודת ביטוח בחיים ככה אני לא יכול לתת לאחר מלבד הבטחה להיות שם בשבילו.
הייתי חשוף אלף פעמים לפגיעות מצד המשפחה שלה כמו שק חבטות שפתוח למי שרוצה לתת מכות וספגתי אז דלגי בבקשה על הרעיון של משהו שמתנפץ בקלות כי עמדתי שם בלי סוף בשבילה.
מי שצריכה עוד חתימה אחת בשביל להיות בטוחה תרצה עוד אלף דברים בעתיד ולא תסתפק בזה.
והיא מפחדת? כולם מפחדים לידיעתך, גם אני יכול להיכנע לפחד ועם זאת אני לא מחתים את הסביבה שלי על חוזים מטורפים שישעבדו אותם לכל החיים.
זה שאני גבר לא אומר שאני עשוי מברזל.
לא חשבתי שאינטימיות זה רק מתוק אבל בהחלט אינטימיות זה בהכרך אומר לא לבגוד ולהעמיד את הצד השני במבחנים שהוא לא יכול לעמוד בהם.
מעניין שעל זה לא כתבת..אולי היא רצתה לבטל את החתונה אז זרקה משום מקום חוזה מטורף שכזה??!
נ"ב:
ה6000 שקל הם לא בתור מזונות לאחר גירושין אלא כמעין משכורת חודשית בחיי הנישואין, וזה אחרי שהתחייבתי לפרנס אותה!.

 

[A לוןA]

תקשיב טוב

לך לבית הכנסת ביום שני או חמישי, בקש מהגבאי שיקרא לך לעלות לתורה (עדיף אחרון) ולאחר הקריאה תגיד "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוּב"
&nbsp
ניצלת בנס, ברח רחוק, ברח מהר, ברח בכל הכח.

 

[איןאריותכאלה]

מגננות ואינטימיות

החוזה פסול. מסכימה. אל תחתום עליו ולא משנה מה.
ההתנהלות פסולה. מסכימה. של ההורים שלה. שלה. צודק.
אבל מה שחשוב לי ולכולם פה - זה אתה. לא האחרים.
לא שמת לב? (סיפרת על המתנות) חשבת שנחמד ונעים ויהיה בסדר? אתה אומר שכל הזמן תמכת בה מול ההורים, שההתנהלות שלהם היתה כזו מההתחלה.

ברצינות: איפה אתה היית כשהקשר הזה קרם עור וגידים וכמעט הגיע מתחת לחופה? מה חשבת? מה הרגשת? הכל היה טוב ונעים עד החוזה?
עדיין חושבת שאתה עטוף בחומות הגנה עד הירח. ועדיין מאמינה שהקשר היה שטחי גם מצידך. אולי היא מנפנפת בחוזה כדי להבריח אותך. ואתה נשמע הרבה דברים - כועס, מאוכזב, ממורמר, מתחשבן - אבל אתה לא נשמע כמו מישהו שהלב שלו שבור. בגיל הזה ובסטטוס הזה פחות מלב שבור הוא לא סביר, והמסקנה שלי היא שלא היית שם באמת. זכותך, כמובן. אבל הייתי מקדישה לזה מחשבה. איך לא היית שם עד הסוף עם מישהי ששקלת לחיות איתה כל חייך.

כי ממה שאתה מספר נשמע שהם עשו לך טובה גדולה והעירו אותך באמצע השמירה וחסכו לך חיים לא פשוטים.

 

[חובטת שטיחים]

אכן, סיפור רומיאו ויוליה לא היה כאן

מקסימום "שידוך" שהתברר כפחות מוצלח ממה שנראה בהתחלה...

 

[gili15000]

עשיתי את זה כמו שאני יודע לעשות את זה

אולי אתן צודקות ואולי לא, קשה לדעת עד הסוף כי גם לי לא היו חיים פשוטים ואולי וסביר בהחלט שמשהו דפוק גם אצלי, אבל לא התכוונתי בשום שלב לרע ולא נראה לי שגם עשיתי כזה לפחות עד כמה שידוע לי.
זה לא שהיו לי יותר מדי דוגמאות של זוגיות לדוגמא שיכולתי ללמוד מהם, אבל עבדתי קשה גם בטיפול פסיכולוגי ועשיתי את המקסימום להיות בן זוג כמה שיותר טוב אמיתי וכנה כמו שראוי שיהיה.
עכשיו לא נותר לי אלא לומר שזה כואב מאד וזה קשה.

 

[חובטת שטיחים]

אני לא חושבת שהיית בן זוג לא טוב

אני רק חושבת שאתה אינך ולא היית מאוהב בה. יש נישואים שמאוד מצליחים עם נקודת הפתיחה הזאת (למעשה רוב השידוכים בעולם החרדי) ויכולים להיות שם הערכה, כבוד, חיבה, שיתוף ואפילו משיכה. מה שאנחנו טוענות זה שבגיל 25 חבל להתפשר על אהבה כזאת ועדיף בכל זאת לנסות למצוא מישהי שמאוהבים בה (ושהיא מאוהבת בך). שלא יכולים בלעדיה. מוכנים להפוך את העולם בשביל להיות איתה. לברוח מההורים. לגור באוהל ולחיות מסקס וחרובים. אז אולי מה שקרה היה לטובה ובזכות זה תמצא את אהבת חייך.