פרידה

[afiksof]

פרידה

היי
לא כתבתי בפורום הזה מעולם.
אני אפיק, מדרום הארץ.
אני עיוור, בן 16.
לפני חודשים לערך, מישהי חירשת קישרה אותי לנערה נכה ממרכז הארץ. התחלנו להתכתב בפייסבוק. אחרי כמה ימים נהיינו חברים- אחרי המון התכתבויות, וטלפונים... לפני כמה שבועות, נפגשנו בפעם הראשונה- ביום ההולדת שלה. ארבעה ימים אחרי הפגישה היא ביקשה ספייס, מרחב אוויר. לא עמדתי בבקשה שלה. היה לי קשה מידי. כל כמה ימים שלחתי לה הודעה. סיכמנו על עוד שבוע וחצי, שדווקא בו כן עמדתי ועמדתי בו יפה מאוד. עם המון קושי כמובן.
יום שלישי היא יצרה קשר
אמרה שהיא מבולבלת.
היא לא יודעת מה לעשות
הקשר חשוב לה, והיא לא רוצה לסיים אותו...
אתמול היא שלחה לי הודעה. הפסיקה את הקשר.
אני מרגיש ריקינות... פגוע מאוד...
ולא יודע מה לעשות...

 

[Yelem תמיכה לנוער]

ברוך הבא

הי אפיק,
כתבת שזאת הפעם הראשונה שאתה בפורום. ברוך הבא!
אתה מוזמן לשתף בכל מה שתבחר,אנחנו כאן.

יש הרבה דברים שאפשר ללמוד מהמעבר מהעולם הוירטואלי לעולם שבחוץ (בכוונה אני לא כותבת לעולם האמיתי, כי יש גם הרבה אמת בעולם הוירטואלי)
זה מעבר לא פשוט, לפעמים גם מסוכן ( לא תמיד יש קשר בין מי שחשבנו שכותב את ההודעות לבין מי שכותב אותן באמת) ויש פעמים שהקשר שהיה לפני הפגישה משתנה.

פרידה יכולה לקרות גם בין שני אנשים שהכירו ונפגשו לא דרך המחשב.
היא תמיד מלווה בלב שנסדק,בתקוות שמתפוגגות ובמחשבות של האם ניתן היה להגיע לתוצאה אחרת.

בנקודה שדיברת עליה אתה לא יכול לעשות כלום ואתה יכול לעשות המון.
למה אני מתכוונת?
לגבי הפרידה עצמה, אין הרבה מה לעשות.
אנחנו חיים בעולם חופשי שבו ניתן לבחור וצריך לכבד את הבחירות, גם אם הן פוגעות בנו.
כך שמול הנערה שהיתה איתך בקשר,אין כל כך מה לעשות.

ובכל זאת,אתה יכול לעשות המון כדי להקל על הצער ולעבור את הפרידה.
אפשר להתחיל בזה שתיתן לעצמך את הזמן ואת המקום להרגיש את הצער ואת הפגיעות.
מה שאתה מרגיש הוא מובן וטבעי ולא מעט יכולים להזדהות עם מה שעובר עליך.

שאלת- מה לעשות.
לא תמיד צריך לעשות.
לפעמים אפשר לעצור,להרגיש ורק אז להמשיך הלאה.

מה דעתך?
שלך,
שחר

 

[afiksof]

היי שחר. לדעתי את צודקת. אולי הפגישה שינתה הכל...