פרידה
לפני מספר ימים, נפרדה ממני בת זוגי מזה מספר שנים.
באותו היום הרגשתי כי עולמי קרס עליי.
ניסיתי להחזיר אותה אליי כמה וכמה פעמים (טלפונים/ אסאמאסים, אפילו באתי אליה הביתה אך נתקלתי בהתעלמויות וחומה בצורה).
קשה לי, קשה לי, קשה לי...קשה לקום בבוקר וללכת לעבודה, קשה להתרכז, אין לי תיאבון, לפעמים אני מוצא את עצמי בוכה, מדמיין לי בראש איך היא תרצה לחזור אליי ואז אדחה אותה כמו שהיא עשתה לי (למרות שברור לי שאקבל אותה חזרה תוך שנייה).
אני עם מסכה מול כל השאר (וקשה לי גם עם זה), אבל מרוסק מבפנים, הולך לישון עם זה, קם עם זה.
המחשבות תוקפות ללא הפסקה.. מרגיש מת מבפנים.
לפעמים מדבר עם חברים ומתעודד קלות אך אח"כ שוב נתקף באותן רגשות, חשבתי אפילו אולי לקחת כדורים נגד דכאון להקל על הכאב (למרות שאף פעם לא הייתי דכאוני).
מה עושים?
לפני מספר ימים, נפרדה ממני בת זוגי מזה מספר שנים.
באותו היום הרגשתי כי עולמי קרס עליי.
ניסיתי להחזיר אותה אליי כמה וכמה פעמים (טלפונים/ אסאמאסים, אפילו באתי אליה הביתה אך נתקלתי בהתעלמויות וחומה בצורה).
קשה לי, קשה לי, קשה לי...קשה לקום בבוקר וללכת לעבודה, קשה להתרכז, אין לי תיאבון, לפעמים אני מוצא את עצמי בוכה, מדמיין לי בראש איך היא תרצה לחזור אליי ואז אדחה אותה כמו שהיא עשתה לי (למרות שברור לי שאקבל אותה חזרה תוך שנייה).
אני עם מסכה מול כל השאר (וקשה לי גם עם זה), אבל מרוסק מבפנים, הולך לישון עם זה, קם עם זה.
המחשבות תוקפות ללא הפסקה.. מרגיש מת מבפנים.
לפעמים מדבר עם חברים ומתעודד קלות אך אח"כ שוב נתקף באותן רגשות, חשבתי אפילו אולי לקחת כדורים נגד דכאון להקל על הכאב (למרות שאף פעם לא הייתי דכאוני).
מה עושים?
