פרידה../images/Emo7.gif
זה נגמר, והכל בגללי. אתמול אני והחבר הבלגי שלי נפרדנו, ולא בגלל המרחק, בגלל טעות שלי, טעות שבחיים אני לא אסלח לעמצי על שעשיתי אותה. קשר אמור להבנות על אמון הדדי ואני שיקרתי לו, המון זמן. אז ככה: הוא גילה, לפני כמה שבועות, שבגדתי בו. רק אתמול בבוקר הוא התקשר ושאל אם זה נכון, כי הוא לא האמין, יותר נכון לא רצה להאמין. אז אמרתי לו שכן, זה נכון, כי לא יכולתי לשקר יותר. זה קרה ביולי, שבועיים אחרי שהוא עזב את פרינסטון אני הייתי במסיבה והשתכרתי מאוד וזה קרה, עם מישהו שהכרתי. מאותו יום של הבגידה ניסיתי לחשוב מה לעשות - אם אומר לו על זה זה יגמר, אז ניסיתי לשכוח מזה, להגיד שזה לא קרה... מה חשבתי לעצמי? אז שיקרתי לו כל הזמן הזה, אמרתי לו שבחיים לא בגדתי בו ולא אבגוד. איך חשבתי שהוא לא יגלה? איך יכולתי לשקר לו במצח נחושה? איך עשיתי את זה? איך לא חשבתי שהכל יחזור אלי יום אחד כמו בומרנג? אני כל כך שונאת את עצמי על זה ששברתי לו את הלב, שפגעתי בו כל כך.. לא מגיע לו כל זה. אבל שום דבר לא יעזור- זה קרה והוא יודע על זה. הוא אמר לי שכואב לו יותר זה ששקרתי לו כל כך הרבה זמן, והוא צודק. שנינו רוצים להשאר ידידים אבל אמרתי לו אתמול בשיחת פרידה בטלפון בנתיים לא אוכל להיות איתו בקשר של ידידות, זה קשה מדי. גם אני חושבת שאני צריכה לתת לו זמן לבד, לעכל את כל זה, להחלים.. לנסות לפחות. שנינו עדין מאוד אוהבים ואמרתי לו שאם אי פעם יצליח לסלוח לי, אני אהיה פה, אחכה לו. ליבי תמיד יהיה שייך לו. והבטחנו שנתראה בעתיד, אבל לא כרגע. עכשיו צריך לתת לזמן לעשות את שלו. נראה מה יקרה. אני יודעת שעשיתי טעות נוראית אבל אני מקוה שמתישהוא בעתיד הוא ינסה לסלוח לי... אין לי מה לומר יותר, זה קשה. אני אנסה לא להיות בקשר איתו כמה זמן שאוכל.. למרות שכל הזמן אני חושבת עליו, על מה שהוא חושב, על מה שהוא מרגיש.. אבל עדיף ככה, בינתיים. אני כבר לא מתאימה לפורום זה אבל אמשיך לעקוב אחר הנעשה אצליכם ואני מאוד מקוה שכולכם תהיו מאושרים. וכמובן שאהיה בקשר ואשאיר הודעות מדי פעם שלאול לשלומכם. לפי מה שקראתי על רובכם מכל ההודעות, יש פה אנשים נהדרים שאני באמת מעריכה ורוצה שכולכם תהיו מאושרים!!
אני אנסה להיות חזקה!
זהו, רק רציתי לשתף אתכם ולישפוך את אשר על ליבי... מיכל
זה נגמר, והכל בגללי. אתמול אני והחבר הבלגי שלי נפרדנו, ולא בגלל המרחק, בגלל טעות שלי, טעות שבחיים אני לא אסלח לעמצי על שעשיתי אותה. קשר אמור להבנות על אמון הדדי ואני שיקרתי לו, המון זמן. אז ככה: הוא גילה, לפני כמה שבועות, שבגדתי בו. רק אתמול בבוקר הוא התקשר ושאל אם זה נכון, כי הוא לא האמין, יותר נכון לא רצה להאמין. אז אמרתי לו שכן, זה נכון, כי לא יכולתי לשקר יותר. זה קרה ביולי, שבועיים אחרי שהוא עזב את פרינסטון אני הייתי במסיבה והשתכרתי מאוד וזה קרה, עם מישהו שהכרתי. מאותו יום של הבגידה ניסיתי לחשוב מה לעשות - אם אומר לו על זה זה יגמר, אז ניסיתי לשכוח מזה, להגיד שזה לא קרה... מה חשבתי לעצמי? אז שיקרתי לו כל הזמן הזה, אמרתי לו שבחיים לא בגדתי בו ולא אבגוד. איך חשבתי שהוא לא יגלה? איך יכולתי לשקר לו במצח נחושה? איך עשיתי את זה? איך לא חשבתי שהכל יחזור אלי יום אחד כמו בומרנג? אני כל כך שונאת את עצמי על זה ששברתי לו את הלב, שפגעתי בו כל כך.. לא מגיע לו כל זה. אבל שום דבר לא יעזור- זה קרה והוא יודע על זה. הוא אמר לי שכואב לו יותר זה ששקרתי לו כל כך הרבה זמן, והוא צודק. שנינו רוצים להשאר ידידים אבל אמרתי לו אתמול בשיחת פרידה בטלפון בנתיים לא אוכל להיות איתו בקשר של ידידות, זה קשה מדי. גם אני חושבת שאני צריכה לתת לו זמן לבד, לעכל את כל זה, להחלים.. לנסות לפחות. שנינו עדין מאוד אוהבים ואמרתי לו שאם אי פעם יצליח לסלוח לי, אני אהיה פה, אחכה לו. ליבי תמיד יהיה שייך לו. והבטחנו שנתראה בעתיד, אבל לא כרגע. עכשיו צריך לתת לזמן לעשות את שלו. נראה מה יקרה. אני יודעת שעשיתי טעות נוראית אבל אני מקוה שמתישהוא בעתיד הוא ינסה לסלוח לי... אין לי מה לומר יותר, זה קשה. אני אנסה לא להיות בקשר איתו כמה זמן שאוכל.. למרות שכל הזמן אני חושבת עליו, על מה שהוא חושב, על מה שהוא מרגיש.. אבל עדיף ככה, בינתיים. אני כבר לא מתאימה לפורום זה אבל אמשיך לעקוב אחר הנעשה אצליכם ואני מאוד מקוה שכולכם תהיו מאושרים. וכמובן שאהיה בקשר ואשאיר הודעות מדי פעם שלאול לשלומכם. לפי מה שקראתי על רובכם מכל ההודעות, יש פה אנשים נהדרים שאני באמת מעריכה ורוצה שכולכם תהיו מאושרים!!