פרידה מהפורום
לכל הקוראים היקרים שלום רב
במהלך החודש האחרון
כתבתי בפורום לא מעט
ואני מרגישה שקיבלתי מכל הכותבים כאן בפורום המון.
עדיין אינני יודעת הכל, לא מה בדיוק יהיה ולא איך תהיה הדרך
מה שכן, אני יודעת שהצלחתם לעורר ספק ביאוש שלי
לפתוח לי את הראש
והאמת שגם את הלב
בזכות הדיאלוגים, בזכות ההקשבה חסרת השיפוטיות ובסבלנות. הצלחתם להעביר היטב את הכוונות הטובות של כל מי שהגיב והאיר והעיר והיה שותף למסע, והובילו לשתי תוצאות מדהימות. ראשית הן עזרו לרפא את ליבי שהיה מאוד פגוע וכואב, ושנית, הם החזירו לי את האמון בעצמי ובמטפלים.
אולי יראה לחלק מכם מוזר שלמרות כל זאת, החלטתי כעת שאפסיק לכתוב בפורום.
אציין כאן כמה מהסיבות שהובילו אותי להחלטה:
בין היתר מכיוון שאני לא מעוניינת לעבור תהליך טיפולי על גבי האינטרנט. וזה כמעט מתבקש לנתח ולתת הערות פסיכולוגיות וזה בהחלט המקום - היום אותו השיתוף כשאני כבר חזקה יותר ובמקום אחר, נראה לי פחות מתאים. בשלב מתקדם כל כך של הבנה שהשגתי, המשך השיתוף מוביל לניתוח פסיכולוגי ברמה כזו שמן הראוי שתתבצע (אם תתבצע) במפגש טיפולי רשמי ולא באופן פומבי - למרות הפיתוי.
בין היתר מכיוון שהסביבה הזו מכילה ואמפטית- ויתכן שבשלב הזה זה לא הדבר שאני צריכה כדי להתקדם בחיים. קבלה ואמפטיה שניהם חשובים אבל חשוב גם להימנע מלהתפתות להישאר קבוע באזור הנוח והמוכר.
כעת, ואחרי שהתחזקתי והרבה בזכותכם, אני חושבת שעלי לחפש את השלב הבא, שהוא כנראה מציאת נקודת איזון ברמה אחרת ומכילה יותר ואולי גם מאתגרת יותר, וזה כבר מצריך כנראה עבודה טיפולית שלא נכון לעשות על גבי הפורום.
היום אני אדם שונה, עם מחשבות אחרות וחזקה הרבה יותר מהזמן שהתחלתי בעת שכתבתי את ההודעה הראשונה.
אני לא מבקשת מכם להיות סביבה מכילה פחות, אני חושבת שנפלא שיש מקום כזה. יחד עם זאת אני יותר משאשמח לשמוע שאתם חזקים מספיק כדי לא להזדקק לו. ישמח אותי לקבל מכם עדכונים כאלו במסר אישי.
אני מבקשת שתבינו
את ההחלטה שלי, שקיבלתי, והיא לא קלה גם בשבילי.
וכדי שאצליח, יתכן ולא אמשיך לקרוא כאן.
יתכן ואכתוב מדי פעם בפורום "תמיכה נפשית למבוגרים", ואתם תוכלו לכתוב לי במסרים על כל ההצלחות שלכם (בקצרה) או במידה ותתגעגעו או מכל סיבה אחרת.
תודה לכולכם
לכל הקוראים היקרים שלום רב
במהלך החודש האחרון
כתבתי בפורום לא מעט
ואני מרגישה שקיבלתי מכל הכותבים כאן בפורום המון.
עדיין אינני יודעת הכל, לא מה בדיוק יהיה ולא איך תהיה הדרך
מה שכן, אני יודעת שהצלחתם לעורר ספק ביאוש שלי
לפתוח לי את הראש
והאמת שגם את הלב
בזכות הדיאלוגים, בזכות ההקשבה חסרת השיפוטיות ובסבלנות. הצלחתם להעביר היטב את הכוונות הטובות של כל מי שהגיב והאיר והעיר והיה שותף למסע, והובילו לשתי תוצאות מדהימות. ראשית הן עזרו לרפא את ליבי שהיה מאוד פגוע וכואב, ושנית, הם החזירו לי את האמון בעצמי ובמטפלים.
אולי יראה לחלק מכם מוזר שלמרות כל זאת, החלטתי כעת שאפסיק לכתוב בפורום.
אציין כאן כמה מהסיבות שהובילו אותי להחלטה:
בין היתר מכיוון שאני לא מעוניינת לעבור תהליך טיפולי על גבי האינטרנט. וזה כמעט מתבקש לנתח ולתת הערות פסיכולוגיות וזה בהחלט המקום - היום אותו השיתוף כשאני כבר חזקה יותר ובמקום אחר, נראה לי פחות מתאים. בשלב מתקדם כל כך של הבנה שהשגתי, המשך השיתוף מוביל לניתוח פסיכולוגי ברמה כזו שמן הראוי שתתבצע (אם תתבצע) במפגש טיפולי רשמי ולא באופן פומבי - למרות הפיתוי.
בין היתר מכיוון שהסביבה הזו מכילה ואמפטית- ויתכן שבשלב הזה זה לא הדבר שאני צריכה כדי להתקדם בחיים. קבלה ואמפטיה שניהם חשובים אבל חשוב גם להימנע מלהתפתות להישאר קבוע באזור הנוח והמוכר.
כעת, ואחרי שהתחזקתי והרבה בזכותכם, אני חושבת שעלי לחפש את השלב הבא, שהוא כנראה מציאת נקודת איזון ברמה אחרת ומכילה יותר ואולי גם מאתגרת יותר, וזה כבר מצריך כנראה עבודה טיפולית שלא נכון לעשות על גבי הפורום.
היום אני אדם שונה, עם מחשבות אחרות וחזקה הרבה יותר מהזמן שהתחלתי בעת שכתבתי את ההודעה הראשונה.
אני לא מבקשת מכם להיות סביבה מכילה פחות, אני חושבת שנפלא שיש מקום כזה. יחד עם זאת אני יותר משאשמח לשמוע שאתם חזקים מספיק כדי לא להזדקק לו. ישמח אותי לקבל מכם עדכונים כאלו במסר אישי.
אני מבקשת שתבינו
את ההחלטה שלי, שקיבלתי, והיא לא קלה גם בשבילי.
וכדי שאצליח, יתכן ולא אמשיך לקרוא כאן.
יתכן ואכתוב מדי פעם בפורום "תמיכה נפשית למבוגרים", ואתם תוכלו לכתוב לי במסרים על כל ההצלחות שלכם (בקצרה) או במידה ותתגעגעו או מכל סיבה אחרת.
תודה לכולכם