מתכוון ברצינות
New member
פרידה כפולה
אני מתקרב לגיל חמישים, ובזוגיות שלי אין משבר, יש נתק, והדבר לא ניתן לתיקון או איחוי. יש לי הערכה עצומה לאישתי, והרבה כבוד אליה אך לא מעבר לזאת, שום תשוקה לה לא קיימת. אני יודע שהיא הייתה עם גבר מלבדי, וזה לא מפריע לי. תהליך הפרידה ממנה הואט בגלל בעיות שנקלענו עם הילדים, וכבר הייתי על סף היציאה מן הבית. במהלך השיחות על הפרידה, שהיו לא נעימות אך מנומסות ועם הרבה עצב, הכרתי אישה, גרושה ואיתה ניהלתי קשרים חמים ועמוקים. אם תרצו תקראו לה המאהבת. הרגשות הלכו והעמיקו, ותהליך הפרידה שלי מאישתי ממש באיטיות מזדחל. האישה שאיתה ניהלתי קשרים, טענה שאני מבחינתה נשוי והיא מבקשת לנתק את הקשר שלנו לפחות עד אשר ישתנה הסטטוס שלי כאשר בטענתה היא אומרת שרגשות האהבה החלו לייסר אותה משום שאנו מתנהגים כאילו במחתרת אנו אוהבים. כיום אני נמצא במצב של פרידה כפולה, הן מן האישה שאני מעריך החוקית, והן מזו שאני אוהב המאהבת. רציתי עד מאוד את האישה/המאהבת, שאותה אני אוהב אך תהליך הפרידה נעשה איטי כך שהיא איבדה את התקווה. אני פונה לצד הנשי שבפורום אם כי גם מן הגברים אשמח לשמוע- האם תהליך הפרידה כשהוא איטי מפריע בהבנת רצינות כוונותי לאותה אישה? כאב הפרידה מן האישה (המאהבת) מעיד על רצינות כוונותי. מדוע קשה לשכנע את המאהבת ברצינות הכוונה. מה כל כך מפריע בתואר "מאהבת" שהביא אותה לנתק ממני מגע על אף שהיא טוענת שטוב לה איתי, והיא יודעת שאני מרגיש כמוה וכוונותי רציניות כלומר המצב הוא זמני. הכל מבולבל לי. תודה על התייחסות.
אני מתקרב לגיל חמישים, ובזוגיות שלי אין משבר, יש נתק, והדבר לא ניתן לתיקון או איחוי. יש לי הערכה עצומה לאישתי, והרבה כבוד אליה אך לא מעבר לזאת, שום תשוקה לה לא קיימת. אני יודע שהיא הייתה עם גבר מלבדי, וזה לא מפריע לי. תהליך הפרידה ממנה הואט בגלל בעיות שנקלענו עם הילדים, וכבר הייתי על סף היציאה מן הבית. במהלך השיחות על הפרידה, שהיו לא נעימות אך מנומסות ועם הרבה עצב, הכרתי אישה, גרושה ואיתה ניהלתי קשרים חמים ועמוקים. אם תרצו תקראו לה המאהבת. הרגשות הלכו והעמיקו, ותהליך הפרידה שלי מאישתי ממש באיטיות מזדחל. האישה שאיתה ניהלתי קשרים, טענה שאני מבחינתה נשוי והיא מבקשת לנתק את הקשר שלנו לפחות עד אשר ישתנה הסטטוס שלי כאשר בטענתה היא אומרת שרגשות האהבה החלו לייסר אותה משום שאנו מתנהגים כאילו במחתרת אנו אוהבים. כיום אני נמצא במצב של פרידה כפולה, הן מן האישה שאני מעריך החוקית, והן מזו שאני אוהב המאהבת. רציתי עד מאוד את האישה/המאהבת, שאותה אני אוהב אך תהליך הפרידה נעשה איטי כך שהיא איבדה את התקווה. אני פונה לצד הנשי שבפורום אם כי גם מן הגברים אשמח לשמוע- האם תהליך הפרידה כשהוא איטי מפריע בהבנת רצינות כוונותי לאותה אישה? כאב הפרידה מן האישה (המאהבת) מעיד על רצינות כוונותי. מדוע קשה לשכנע את המאהבת ברצינות הכוונה. מה כל כך מפריע בתואר "מאהבת" שהביא אותה לנתק ממני מגע על אף שהיא טוענת שטוב לה איתי, והיא יודעת שאני מרגיש כמוה וכוונותי רציניות כלומר המצב הוא זמני. הכל מבולבל לי. תודה על התייחסות.