פרידאדא....
זהו, אוסובוקו שלנו נסעה לה ללונדון לתקופה בלתי מוגבלת
(משפחה של גרגרנים, שמות החיבה הנבחרים לעולם יהיו קשורים לאוכל. חוץ מאוסובוקו יש לנו גם את ברוסקטה, קובבה, שפק, פפנאש ומיס לוסי) קבענו נקודת מפגש קרובה לברוסקטה והתאספנו כל האחים מרחבי הארץ להיפרד מהאנגליה והמזוודה הענקית שלה. גם צער וגעגוע אצלנו סיבה למסיבה. דאדא בנאות אפקה נבחרה אחר כבוד: ראשונות
סלט השף - נחמד. לא יותר מזה (אבל סלט בעיני מתחיל מציון מקסימלי של נחמד, וממילא הזמנו אותו רק ללוות את שאר הראשונות).
רולדת סינטה - מנה מצוינת ונדיבה בגודלה. פרוסות דקיקות של בשר סינטה נא שמחביאות בתוכן עלי בייבי, פלפלים קלויים, פרמזן ושקדים.
גלילות אנטי פסטי הראשונות לוו בפרוסות פוקאצ'ה ולצידן טפנד ואיולי תוצרת בית מ ע ו ל י ם עיקריות
חזה מולארד - עסיסי, ורדרד, עשוי במידה, עטוף בשכבת שומן דקיקה ומלווה בתפ"א וירקות קלויים. מנה מצויינת!
פילה לבן - זכה לתשואות רמות. אני טעמתי חתיכה קטנה מהבשר ונהניתי מאוד (לא הספקתי לראות איזה תוספות)
אנטרקוט - אכזבה. לא נוראי, אבל רחוק מלהיות אנטרקוט איכותי. לעיס יתר על המידה, לא מספיק עסיסי. לתחושתי, בשר מוכשר שלא יושן מספיק. התוספת - פירה מ ע ו ל ה ! ! !
המבורגר דאדא - טוב מאוד. לא הכי טוב שאכלתי אבל בהחלט לא רע. האיולי המצויין שבא לידו משבח טעמים. הלחמניה קטנה מדי והצ'יפס (הטוב) בקמצנות. קינוחים - דילגנו מפאת קוצר הזמן ולחץ ביוטי פרי קל. אבל צ'ופרנו בצ'ייסר של מרק פסיפלורה תפוז עם נגיעות קרם פאטיסייר ותות שדה -
לסיכום - מנות נדיבות לרוב (נשמע קיטור קל מאגף ההמבורגר על מיעוט צ'יפס, וגם הלחמניה שלו עשתה רושם קטן מדי). אווירת ביסטרו קטן ומתוק, למרות השקט והבידוד בחוץ. כיף לא נורמלי שלא צריך להילחם בתנועה ובחניה. שירות נעים מאוד. ובקיצור, אין בשורות אורגזמטיות אבל גם ממש אין תלונות. עסקית שווה לכל הדעות. עסקית צהריים - 55-75 ש"ח, תלוי בעיקרית. כולל ראשונה, עיקרית ושתיה. שילמנו 85 ש"ח לאדם כולל טיפ נדיב ותוספת של שתי כוסות יין.
זהו, אוסובוקו שלנו נסעה לה ללונדון לתקופה בלתי מוגבלת
