פרח מזן נדיר
אני זוכרת את היום בו הבטתי בעיניים הכחולות ההן... מפגש המוני של משתתפים רבים. אני נכנסת עם חברות. בצפיה דרוכה, התרגשות בלב, לפגוש את הבחורה הזאת. זרה למשעי. כל כך קרובה אל ליבי. ניקרו בדרכינו הזדמנויות רבות להיפגש, אבל משהו עצר בעדם. עניין של עיתוי, אני מניחה... באותו ערב קריר במקצת, בין אנשים זרים היא ישבה שם. ניגשתי אליה, גילו לי מי היא. הצגתי את עצמי, היא הביטה בי ועטפה אותי בחיבוק. כל שהרגשתי וראיתי זה רוך בעיניה ובחיבוקה. ילדה יפה עם עיניים כחולות, לא קרות, חמימות כאלו. מבט שעוטף. בהתחלה שררה לה מבוכה קלה, קצת תחושה של ריחוק קל, אולי זה בעצם היה הרגע שבו מחברים פנים לניקים, או למילים ומשפטים?! לא יודעת. אבל באיזשהוא שלב נעדר גם החשש בלב, שמא היא לא תאהב אותי, שמא היא לא תאהב את מי שהיא תפגוש. כן, היה בי החשש, אבל הוא נמוג לו אט אט. ורקדנו וצחקנו ודיברנו- זה היה מעט ולא הספיק לי. היא, עם חוש ההומור המדהים שלה, גרמה לי לרצות לטעום עוד. ולא רציתי שהערב הזה יגמר. הוא ניגמר מתישהוא, כמו כל דבר טוב..אבל לא לגמריי, כי הייתה התלהבות, כי היה רצון, כי הוקסמתי ואני מאמינה שזה היה הדדי. ימים נוספים ליוו אותנו. לילות חשוכים של שיחות נפש, שיחות עמוקות כאלו שגרמו לי לחשוב כמה נדירה היא, כמה מיוחדת. כמה קשה למצוא מישהי עמוקה ומצחיקה כאחת. וגרם לי לחשוב כמה מדהים שפגשתי אותה. היא כמו פרח מזן נדיר. היום דרכיי חיינו קצת השתנו, אנחנו עדיין באופק אחת של השניה, וכמו אוקינוס שלם מפריד ביננו. אני מתגעגעת אליה, מתגעגעת לימים ההם, אבל יודעת שטוב לה. העיניים שלה בורקות, היא מאושרת. וטוב לי שטוב לה. רק רוצה ללחוש לה שאני כאן, גם אם לא ממש לצידה. אני מביטה מהצד ומתמוגגת. שנה נפלאה עברה עליה, רואה את השינוי העצום שעשה לה רק טוב ושעדיין עושה לה, כל כך מייחלת שעיניה יבריקו לאורך כל חייה, שאושר יעטוף את ליבה לעולמים. היא פרח בר, משהו מזן נדיר, מיוחדת. אם מישהו מכם רואה אותה, יש לי בקשה קטנה... מיסרו לה מזל טוב ליום הולדתה. מיסרו לה שאני אוהבת אותה. וחיבוק..אם תוכלו...ואל תשכחו להביט בעיניה. הן יותירו אתכם ללא מילים, רק עם רצון לגמוע את מבטיה. היא מדהימה! זן נדיר כבר אמרתי? מתוקה שלי, מזל טוב ליום הולדתך! לא שוכחת- לא אשכח! אוהבת ככה ממרחק, אני!
אני זוכרת את היום בו הבטתי בעיניים הכחולות ההן... מפגש המוני של משתתפים רבים. אני נכנסת עם חברות. בצפיה דרוכה, התרגשות בלב, לפגוש את הבחורה הזאת. זרה למשעי. כל כך קרובה אל ליבי. ניקרו בדרכינו הזדמנויות רבות להיפגש, אבל משהו עצר בעדם. עניין של עיתוי, אני מניחה... באותו ערב קריר במקצת, בין אנשים זרים היא ישבה שם. ניגשתי אליה, גילו לי מי היא. הצגתי את עצמי, היא הביטה בי ועטפה אותי בחיבוק. כל שהרגשתי וראיתי זה רוך בעיניה ובחיבוקה. ילדה יפה עם עיניים כחולות, לא קרות, חמימות כאלו. מבט שעוטף. בהתחלה שררה לה מבוכה קלה, קצת תחושה של ריחוק קל, אולי זה בעצם היה הרגע שבו מחברים פנים לניקים, או למילים ומשפטים?! לא יודעת. אבל באיזשהוא שלב נעדר גם החשש בלב, שמא היא לא תאהב אותי, שמא היא לא תאהב את מי שהיא תפגוש. כן, היה בי החשש, אבל הוא נמוג לו אט אט. ורקדנו וצחקנו ודיברנו- זה היה מעט ולא הספיק לי. היא, עם חוש ההומור המדהים שלה, גרמה לי לרצות לטעום עוד. ולא רציתי שהערב הזה יגמר. הוא ניגמר מתישהוא, כמו כל דבר טוב..אבל לא לגמריי, כי הייתה התלהבות, כי היה רצון, כי הוקסמתי ואני מאמינה שזה היה הדדי. ימים נוספים ליוו אותנו. לילות חשוכים של שיחות נפש, שיחות עמוקות כאלו שגרמו לי לחשוב כמה נדירה היא, כמה מיוחדת. כמה קשה למצוא מישהי עמוקה ומצחיקה כאחת. וגרם לי לחשוב כמה מדהים שפגשתי אותה. היא כמו פרח מזן נדיר. היום דרכיי חיינו קצת השתנו, אנחנו עדיין באופק אחת של השניה, וכמו אוקינוס שלם מפריד ביננו. אני מתגעגעת אליה, מתגעגעת לימים ההם, אבל יודעת שטוב לה. העיניים שלה בורקות, היא מאושרת. וטוב לי שטוב לה. רק רוצה ללחוש לה שאני כאן, גם אם לא ממש לצידה. אני מביטה מהצד ומתמוגגת. שנה נפלאה עברה עליה, רואה את השינוי העצום שעשה לה רק טוב ושעדיין עושה לה, כל כך מייחלת שעיניה יבריקו לאורך כל חייה, שאושר יעטוף את ליבה לעולמים. היא פרח בר, משהו מזן נדיר, מיוחדת. אם מישהו מכם רואה אותה, יש לי בקשה קטנה... מיסרו לה מזל טוב ליום הולדתה. מיסרו לה שאני אוהבת אותה. וחיבוק..אם תוכלו...ואל תשכחו להביט בעיניה. הן יותירו אתכם ללא מילים, רק עם רצון לגמוע את מבטיה. היא מדהימה! זן נדיר כבר אמרתי? מתוקה שלי, מזל טוב ליום הולדתך! לא שוכחת- לא אשכח! אוהבת ככה ממרחק, אני!
