פרחים לשבת

[תם ונישלם]

פרחים לשבת

ירושלים. מאוסף צילומי

 

[עפרונית מהודרת]

איזה חמוד ../images/Emo99.gif

 

[תם ונישלם]

האבא או הבן?

 

[shellyland]

סליחה שאני לא שותפה להתלהבות,

אבל לא הבנתי מה חמוד כל כך בתמונה (מלבד אולי העובדה שהוא מביא פרחים לאישתו, אם ניתן לדימיון קצת להשתולל).

 

[אלי ו.]

דעות קדומות כמובן ../images/Emo13.gif

מי שלא מכיר חרדים (או כל אוכלוסיה אחרת) קשה לו לזהות אותם כבני אדם כמוהו. קשה לתאר אותם כבני זוג רומנטיים או כהורים מסורים ולכן תפיסה של פיסת חיים כזו של האחר כמונו היא שבירה נעימה של דעה קדומה.

 

[תם ונישלם]

שום דעות קדומות..

אני חובב צילום, אוהב במיוחד את ירושלים, ומנסה להנציח את החיים בארץ, על רב גוניותם. דרך אגב - החרדי הזה נראה לי שייך לזן לא סטנדרטי, ואני מוכן להשבע על פי מראהו שהוא יליד אמריקה..

 

[תם ונישלם]

והוא גם דגמן לנו כמה דקות

כפי שניתן לראות כאן:

 

[תם ונישלם]

ושימו לב לדמיון הרב של התינוק לאביו

אותם עיניים טובות, אותו שער אדמוני..

 

[אלי ו.]

כן, הוא נראה קרליבכי

והתכונתי שמה שמענין בתמונות האלה הוא הניגוד המענג בין התפיסה שלנו לבין המציאות. למשל תמונה של נהג משאית זבל חנוט בטוקסידו. - כולנו מבינים שגם לנהגי משאית זבל יש אירועים ויתכן והנהג התלבש כך מראש אבל עדיין הניגוד בין התלבושת החגיגית למקצוע (שאינו מלוכלך אך נתפס כך) יוצר שבירת מוסכמה. אדם חרדי אנחנו רגילים לראות בסיטואציות מאוד מסוימות, למשל רכון על דפי הגמרא או בהפגנות שבת. לראות אדם כזה מטפל בתינוק מהווה שבירת תדמית.

 

[אלי ו.]

ועוד פרחים לשבת בירושלים

והתמונות האלה מזכירות לי שתי תמונות ירושלמיות שראיתי פעם. הראשונה של חסיד בלבוש חגיגי מתהלך ברחוב עם משפחתו כשעליו תינוק במנשא בצבע בוהק. (דומה לתמונה שלך אבל הניגוד חד יותר) השניה, תמונה ישנה של שתי נזירות בלבוש שחור לבן אוחזות בפנקס קופ"ח אדום.

 

[תם ונישלם]

זה מרתק לצלם כאלה...

 

[שפם המקובלים]

יש לי בעיה עם צילומים כאלה.

כמו גם עם מי שהולך ל"סיבוב טישים" או ל"טיולי סליחות"- זה נראה לי סוג של מציצנות, כאילו נכנסים למין "שמורת טבע"- רק שבמקרה זה החיות שבשמורה הן בני אדם. אולי זה הצד האחר של קיום אותה בועה, בה מותר לפטר מעבודתן נשים שנכנסו להריון כשאינן נשואות.