פרוק מסגרות

פרוק מסגרות

כאשר נישואים נראים טוב מבחוץ (רק מבחוץ) ולפתע מופיע/ה גורם שמראה שהעסק לא ממש עובד למרות השנים הרבות ביחד ושאפשר גם אחרת. אזי, אם נקח 2 זוגות, נגיד זהים, הילדים גדלו ופרחו כל אחד לעינייניו. לזוג אחד מופיעה אשה שמראה לגבר שאפשר לחיות חיים יותר מלאים ואמיתיים ולזוג השני מופיע גבר שמראה לאשה שאפשר... מי יפרק קודם את החבילה, הגבר בזוג הראשון או האשה בזוג השני. הסוגיה שעל הפרק, לדעתי, עוסקת במחוייבות לעבר שהיה כנגד פחד לאבד את הסיכוי לעתיד שמתחיל להתקצר. אשמח אם תראו לי נקודות נוספות.
 

sherry

New member
תגובה לשם בדוי ד

השאלה היא לא מי יפרק את המסגרת אלא מי יעשה זאת מהר יותר אני בדעה שמערכת נישואים או זוגיות צריכה לחיות את האמת שלה ולא מה שנראה כלפי חוץ כי ככל שהאמת נראית כלפי חוץ והבפנים מתמלא עכירות וריקנות לדעתי צריך ומיד לפנות לדבר החדש שמחכה בחוץ
 

softy

New member
ואני גורס

שבכלל אין צורך לפרק מסגרות. משום מה כל אלו שמפרקים מסגרות ממהרים מיד להקים להם מסגרת חדשה, שחארי פרק זמן מחפשים להם שוב איך לפרק את המסגרת כדי למצוא מסגרת אחרת. ואני אומר לכם שאין צורך לחיות במסגרת, מוטב לחיות בחנות של מסגרות, ובכל פעם שאתה יוצר תמונה, בנה לה מסגרת חדשה.
 

שרונהה

New member
חנות של מסגרות חחח סופטי

מה שחשוב זו התמונה ולא המסגרת. המסגרת מגבילה. התמונה נשארת אותה תמונה - יש לך ילדים, מקום עבודה, חברים והכי הכי חשוב - יש לך את עצמך -ואת/ה עולם ומלואו. ולכן עכשיו כשאין מסגרת - השמים הם הגבול (ואולי מעבר להם). זו הזדמנות לממש את הרצונות והמאוויים היצירתיים/מקצועיים/אישיים שלנו. ומה אנחנו עושים? מחפשים בן זוג חדש...... סליחה, מסגרת חדשה... חחחח משהו דפוק אצלינו. חברים תתרכזו בתמונה - לא במסגרת. שרונהה
 

שרונהה

New member
חנות של מסגרות חחח סופטי

מה שחשוב זו התמונה ולא המסגרת. המסגרת מגבילה. התמונה נשארת אותה תמונה - יש לך ילדים, מקום עבודה, חברים והכי הכי חשוב - יש לך את עצמך -ואת/ה עולם ומלואו. ולכן עכשיו כשאין מסגרת - השמים הם הגבול (ואולי מעבר להם). זו הזדמנות לממש את הרצונות והמאוויים היצירתיים/מקצועיים/אישיים שלנו. ומה אנחנו עושים? מחפשים בן זוג חדש...... סליחה, מסגרת חדשה... חחחח משהו דפוק אצלינו. חברים תתרכזו בתמונה - לא במסגרת. שרונהה
 
אז מה החלטנו , זה "את" או "אתה" ?

אין תשובה נחרצת בעניין : הכל תלוי בהרכב המערכת ובאישיות הנפשות הפועלות ... נראה לך רציני לעשות הכללות מהסוג הנ"ל ?
 
תגובת ביניים לתגובות שהגיעו עד כה

ראשית אני מודה על התגובות העינייניות. אתם חבר´ה לעניין ובתור פניה ראשונה שלי: קבלו זאת כמחמאה. ברק: היותי ז/נ - לא רלוונטי, בשלב זה. עדיין לא רוצה תגובות אישיות אבל אם תמשיכו להיות כאלה נחמדים ארצה מאוד. מיני מוגדר. גם העדפותי למין השני ברורות. וכן - מי שלא טועה לא עושה וחייו דלים משעממים וריקים - לא בשבילי. סופטי: לגבי הקמת מסגרת חדשה (וקצת קראתי אותך בקנאה) - אתה צודק. אבל השארות במסגרת הבלתי מתאימה, חונקת ושיקרית. איך ממשיכים לחיות ביחד? לחלק חשבון בנק ביחד? לצאת לשמחות משותפות? כשאין אמון הדדי וכשאין שום חדוה ביחד? איך אפשר להמשיך "לבלף" עד כדי מחוות שיקריות של אהבה? הרי זה מחליא! שרי - כמה פשוט ככה נכון. לדעתי. אז איך בכ"ז מפרקים מסגרת תוך כדי הסבת נזק מינימלי לנפשות הפועלות ? פניתי שמית למי שהגיב - הכפפה מושלכת לכל באי הפורום.
 
"ד שם בדוי" יקר/ה ... לפעמים נשארים

יחד ומעמידים פנים , כי האלטרנטיבות האחרות הן לא משהו ... משלמים את מס השפתיים ההתנהגותי הזה : כי זה עדיף על להיות לבד , כי "את זה אני מכיר וזה עדיף על הלא נודע " , כי חבל לך לתת לה חלק מהרכוש , כי "מה יגידו ההורים , השכנים , הילדים" , ובעיקר : כי ברגע שתפרק את המסגרת הזו , תרוץ לחפש לעצמך מסגרת אחרת ... ככה אנחנו בנויים , טוב לנו ב"ריבוע" שלנו ...יש לנו את מי (ואת מה )להאשים בחוסר האושר שלנו ...
 

magy

New member
הי ברק.....

אהבתי את הדברים שכתבת בשתי ההודעות....
וולקם......
 
לפעמים נשארים ולפעמים (מתי?) לא....

שימו לב דברתי על פרוק מסגרות. הדימוי אולי לא כ"כ טוב אך מאחר שלא מרסקים את התמונה - זו אינה משתנה. כווניתי שכל מה שהיה בעבר - לא נמחק. השאלה היא, איך יוצאים מהמסגרת "שמיצתה את עצמה" ופרט לנוחיות הפיזית של הבית: מכירים כל פינה, רגילים למצרכים שבמקרר, רגילים לשרותי ההחזקה כגון איסטלציה או גיהוץ - אין למסגרת שום כלום לטובת הנשמה. היא סוגרת עליה. לא דיברתי על כניסה למסגרת חדשה. אבל זו שאלה מעניינת: האם "מסגרת חדשה באופק" מעודדת פרוק מסגרת קיימת או לא? אגב, לא שייכתי עצמי למגדר זה או אחר כי אני רוצה לדעת האם התשובה לשאלה זו תלוייה במין העונה. ז"א בשלב זה מה שחשוב לי: תשובות עינייניות - לאו דוקא אישיות. תודה לכל העונים. אשמח לתגובות נוספות.
 

nutmeg

New member
מרוב מסגרות

לא רואים את היער! אני לא מבינה. אנשים רוצים משהו לנשמה והדבר הראשון שעולה על דעתם זה לפרק מסגרת? למה? למה לחשוב שאם משהו ריק לך מבפנים זה בהכרח תלוי בבן או בת הזוג? אין משהו שאת/ה יכול/ה לעשות עבור עצמך על מנת להתמלא? האמת? נורא נחמד שיש בנזוג הממלא יותר משני תפקידים בו זמנית והוא גם ממלא את עולמי - אבל הלו?? אם המציאות מעט אחרת, אולי לפני שמפרקים ולפני שמחפשים מישהו אחר שימלא לנו מצברי ריקים חשוב לפחות לנסות למלא אותם בעצמך? להתחיל להתעניין, ללמוד, להתנדב, להסתקרן, לכתוב, לגדול, ללכת לטיפול, לגלות צדדים יצירתיים שלא ידעת שיש לך, לטפס על הרים, לנסות משהו חדש... לא משנה מה. העיקר בעיני זה ללמוד להיות קצת יותר self reliant כשמדובר בשיעמום ובריקנות הפרטית. לא לחפש מיד "מנוע עזר" - מישהו חיצוני לך שיעשה את העבודה... כי אחרת לא למדת כלום. שוב חוזרים על אותן שגיאות ושוב נכנסים אל מסגרת. החכמה היא להגדיר מסגרת קיימת מחדש... ולגדול. תמיד לגדול.
 
ממסגרות למנועים

אגוזית, בואי נצא מההנחה שאנחנו בני 50 + וגם מספיק אינטליגנטים ופקוחי עיניים. אי לכך המצברים האישיים שלנו מלאים בעבודה, ילדים, לפעמים גם נכדים, למדנו, השתלמנו, הרחבנו אופקים, עסקנו אולי בדאיה או במוזיקה. גם כתבנו פה ושם. אולי אפילו פרסמנו. אבל זה לא מספיק. רוצים עוד משהו לנשמה: איזה ניצוץ שכאשר מתעוררים בבוקר הוא מדליק לנו חיוך שמלווה אותנו לכל היום. כן, יש כאלה שלא זוכים לכך אף פעם, יש כאלה שהיה להם את זה פעם ויש כאלה שמגלים אותו פתאום באמצע החיים. לראשונה או בשנית. ואז באה ההארה ששום טיפול לא יכול לעשות זאת. פתאום מבינים שהניצוץ הזה, חיוני לאיתחול מנוע שמחת החיים. ואז לוותר? לדעתי לא. והשאלה ששאלתי: איך ממזערים את הנזק. קיום מערכות מקבילות - לא תואם את השקפת עולמי. הנזק הנגרם, לכל הנוגעים בדבר הוא מירבי, כי הוא הורס ללא תקנה. חיים במערכות מקבילות הם חיים בשקר ובמתח של "מתי השקר ייתגלה". אגב, אם השקר לא מתגלה הרי שה"מסגרת" היתה רעועה ואז גם אין בה טעם. הנושא מובא לפורום מתוך חיפוש כן ואמיתי לתשובות מאנשים שלא מכירים אותי אך בכ"ז רוצים בטובתי כחלק מהיקום המקיף גם אותם. לפיכך השאלה אינה עוסקת במנוע עזר אלא בשיפוץ המנוע של עצמי.
 

magy

New member
את/ה חושב/ת

שאנשים פה יכולים לתת לך מענה על בעיה כל כך סבוכה השייכת רק לך וללבטים שלך......? רק את/ה מסוגלים להגיע להחלטה...... רק את/ה יודע/ת מה עובר עלייך........רק את/ה......יודע/ת מה טוב לך... לכן, כל מה שתעשי/ה......יבוא ממך......בלבד........ כל אחד ידבר מתוך עצמו בלבד.....ניסיונו שלו.....ורגשותיו או תיסכוליו אף אחד לא יכנס אל ליבך ויבין מה קורה שם בפנים.. אפשר לשתף איש מקצוע למחשבה משותפת.......אבל ההחלטה הסופית היא של המתלבט עם עצמו...............בלבד............ כל דבר אחר הוא עוול לך.......ולהחלטותיך..... לא כך????? אמרו לי כל השנים שצריך לעשות ככה וככה......וגם ככה וככה...... הקשבתי לכולם.............בחנתי, שקלתי.....הרהרתי.....ובעיקר התלבטתי......... בסוף עשיתי מה שהלב אמר........בשיתוף עם ההיגיון ....... עשיתי מה שחשבתי שטוב לי.......... לכן אחזור על המשפט............רק את/ה יודע/ת מה טוב לך!!!!!!!
 
מה רע בלהחכים מניסיונם של אחרים?

מאגי - את צודקת בכך שרק לי היכולת להחליט בשביל עצמי. רק לי או לשנינו או לשלושתינו או לארבעתינו (?) יש כל הנתונים. אבל הנושא לא מקורי, לא כ"כ סבוך וגם לא כ"כ חדש. היש רע בלהחכים מניסיונם של אחרים? גם לילדינו אנחנו ממליצים לסמוך על ניסיונינו וגם הם עושים בסופו של דבר את מה שהם בוחרים. חלק מאיתנו, בפורום הזה, כבר יתומים. מושג "זקן השבט" כבר לא קיים ועזרה מקצועית יכולה להיות כלי נפלא אבל המטפל יטפל באחד או בשנים. בודאי שלא בשלושה. בסה"כ רציתי לדעת איך אחרים, שראו תהליכים דומים בסביבתם, מחליטים "לחיות מחדש" תוך כדי מיזעור הנזק ל-3 המעורבים הישירים והמעורבים האחרים. ויפה שעה אחת קודם.
 

nutmeg

New member
להערכתי אי אפשר להחכים

מנסיונם של אחרים - לפחות לא במה שקשור לפרוק מסגרות. לכל אחד מסגרת בעלת נתונים אחרים, כשל נתון בפני עצמו הוא עולם ומלואו. מה שנכון לפלוני לא נכון לאלמוני. תגובה שקיבל פלוני ונטרלה אותו שנה לפחות, לא מזיזה לאלמוני... וכך הלאה והלאה אינסוף אפשרויות. בסופו של דבר החשבון הוא שלך. המחיר שלך. החיים שלך.
 

RUTYAN

New member
האושא שלך תלוי בזולתך?????

שם בדוי , הניצוץ שלך תלוי רק בך . מסוכן להפקידו בידי אחרים. כאשר תפנים זאת אז תתפנה לעשות למען עצמך......... אגב, את מה שאני אומרת לך אני משננת לעצמי........... בהצלחה רות
 
האפשר?

רותי, עם יד על הלב: את יכולה להיות באמת מאושרת לבד? אפשר להיות שבעי רצון, מסופקים, מלאי עניין, עושים, תורמים ומקבלים. אבל אושר?
 
למעלה