פרוסת נייר
אחד השינויים שחלו באמא בעקבות המחלה הוא הצורך ובהרבה נייר. זה התחיל מכך כשהיתה עוד נכנסת לבד לשירותים היתה משתמשת בכל גליל נייר הטואלט, עד שכמעט נוצר חסמה בשירותים. בכל ארוחה היא זקוקה לנייר לניגוב ידיים או מפית. אני כבר רגילה לתת לה מראש, כשאני רואה שעיניה נודדות בחיפוש אני מושיטה לה מפית ומתעלמת מהנטייה לקנח אף ואז לנגב את הפה, או מזריקת המפית לצלחת המלאה כאומרת : אני סיימתי לאכול!!! לא אחת אני מוצאת את המפית כשהיא ביד שלה. מחזיקה חזק כאילו המפית המשומשת אוצר יקר. אתמול בבוקר היא ביקשה ממנה, בעודה מניחה את פרוסת הלחם על השולחן " תביאי לי בבקשה פרוסת נייר" נתתי לה עם חיוך ( כבר אמרתי שאלצהיימר זו מחלה מצחיקה? ) ואמרתי לה " הנה, בתיאבון" והבוקר כדי שלא תהיה חסרת סבלנות עד שההסעה תגיע סיפרתי לה על מקרה שקשור להסתדרות. משהו שקשור להפועל חיפה. אז אמא מביטה בי במבט החכם שלה, כי הבוקר היתה בעיניה ראות בהירה ללא ענני אלצהיימר מתקרבים, ואמרה " בגלל זה קוראים להם הסתדרות... כי הם מסדרים אותך" אז לא ל"אכול" אותה?
אחד השינויים שחלו באמא בעקבות המחלה הוא הצורך ובהרבה נייר. זה התחיל מכך כשהיתה עוד נכנסת לבד לשירותים היתה משתמשת בכל גליל נייר הטואלט, עד שכמעט נוצר חסמה בשירותים. בכל ארוחה היא זקוקה לנייר לניגוב ידיים או מפית. אני כבר רגילה לתת לה מראש, כשאני רואה שעיניה נודדות בחיפוש אני מושיטה לה מפית ומתעלמת מהנטייה לקנח אף ואז לנגב את הפה, או מזריקת המפית לצלחת המלאה כאומרת : אני סיימתי לאכול!!! לא אחת אני מוצאת את המפית כשהיא ביד שלה. מחזיקה חזק כאילו המפית המשומשת אוצר יקר. אתמול בבוקר היא ביקשה ממנה, בעודה מניחה את פרוסת הלחם על השולחן " תביאי לי בבקשה פרוסת נייר" נתתי לה עם חיוך ( כבר אמרתי שאלצהיימר זו מחלה מצחיקה? ) ואמרתי לה " הנה, בתיאבון" והבוקר כדי שלא תהיה חסרת סבלנות עד שההסעה תגיע סיפרתי לה על מקרה שקשור להסתדרות. משהו שקשור להפועל חיפה. אז אמא מביטה בי במבט החכם שלה, כי הבוקר היתה בעיניה ראות בהירה ללא ענני אלצהיימר מתקרבים, ואמרה " בגלל זה קוראים להם הסתדרות... כי הם מסדרים אותך" אז לא ל"אכול" אותה?