פרוג מוקפץ

zook1

New member
נ"ב

לאחר שמיעה נוספת החלתתי להכניס גם את אנימלס, בגלל הקול של ווטרס והגיטרה של גילמור ששניהם היו בשיא כושרם. ובגלל ש שכולם אומרים שהם נהיו ממוסחרים בתקופה הזו, הם עשו דיסק לגמרי לא מתפשר.
 

the band member

New member
הבחירה שלי...

קודם כל אני רוצה להבהיר שבחירתי נעשתה בשיקולים של טעם בלבד, ולא על פי שיקולים של מה מתקדם יותר או פחות או מה משפיע יותר או פחות, זהו ועכשיו לבחירות: 1)Thick As a Brick- Jethro Tull ללא ספק הישג אדיר של הלהקה האהובה עלי, איאן אנדרסון משלב טקסט אמנם מורכב אך מדהים עם מוסיקה מגוונת מהפולק האנגלי+ בלוז, ג'אז ואוונגארד. צוות הנגנים באותה שנה- 1972 הוא לפי דעתי ההרכב האגדי של הלהקה. 2)Songs From The Wood- Jethro Tull יום אחד איאן אנדרסון מקבל ספר אגדות אנגלי, וכך יצא האלבום המיוחד הזה, שלוקח את גת'רו חזק לעולם הפרוג פולק, השילוב היוצ מן הכלל בין הגיטרות החשמליות הכבדות לבין האקוסטיות, מנדולינה וחליל, הקלידים הקלילים והתיפוף המדהים, וכמובן המלודיות הממוגגות של אנדרסון בשילוב הליריקס המדהים. בקיצור, לא קר לי בחורף. 3)A Passion Play- Jethro Tull אלבום פשוט מופרע, נועז ומטורף. שוב השילוב של המוסיקה האנגלית העתיקה עם הג'אז והבלוז והאוונגארד, רק שהפעם שלא כמו "סתום כבלטה" האלבום הרבה יותר מתקדם ולוקח את הלהקה צעדי ענק קדימה עם התעוזה המרשימה והשיגעון של אנדרסון. 4)Selling England By The Pound- Genesis הקול הזה של גבריאל, הקלידים ב- Firth Of Filth, הגיטרות ב- Dancing With The Moonlit Knight והאווירה הנפלאה הזו, היצירות האינסטרומנטליות ו- The Cinema Show הופכים את האלבום לחגיגה מוסיקלית מקסימה. 5)Octopus- Gentle Giant השימוש המדהים הזה בקונטרפונקט בווקאל, ההרמוניות והמלודיות הקלטיות והמיצוי המירבי בשימוש בתחכום. הגיטרות האקוסטיות האדירות של גרי גרין וכלי הקשת המדהימים. 6)The Snow Goose- Camel טוב, אמרו עליו כבר הכל, ואני אוסיף שאלבום זה פשוט מכניס אותי לתוך הסיפור אווז השלג מבלי שקראתי אותו אפילו פעם אחת. אני רוצה גם להוסיף שמה שמיוחד אצל קאמל חוץ מהסאונד המיוחד וההשפעות, זה שהם עושים רוק מתקדם במבנה מאוד ברור מבחינה הרמונית וריתמית, כלומר הם עושים סדר במוסיקה המורכבת שלהם כך שזה ישמע מאורגן ויותר "קליט". 7)In The Court Of The Crimson King- King Crimson אחחחח, ביום שבת בבוקר מעיר אותי אבא שלי ומושיב אותי בסלון, ואומר לי: תקשיב! ובכן הקשבתי לאלבום, וזו היתה חוויה מרתקת. למה דווקא את האלבום הזה מבין השאר? מפני שאני מעדיף את התקופה היותר שקטה של הקרימזונים. 8)The Dark Side Of The Moon- Pink Floyd אמנם לא האלבום הכי מורכב שלהם, אבל אני ללא ספק מתחבר אליו יותר. כל תחילת שבוע אני שם אותו בדיסקמן בדרך לבית ספר הקיבוצי שלי ביוטבתה, האלבום הזה פשוט מייצג בשבילי סוג של אופטימיות, כלומר למה לעזאזל אנחנו מתרגזים מכל דבר קטן בחיים, למה לא לחייך קצת...?
 

avi real

New member
הרשימה שלי

זו הרשימה שלי מכיוון שנימוקים גדולים אני לא יודע לכתוב איפה שמצאתי ביקורות על האלבומים שאני מזכיר שאנשים יותר מוכשרים ממני כתבו הוספתי את הכתובת אני חושב שהם יסבירו את זה יותר טוב ממני למה צריך להכניס את האלבום האלו לרשימה Rush-2112 דיסק מצויין של הלהקה הקנדית שיר ראשון ארוך ומאוד מאוד יפה פוגרסיב מצויין KING CRIMSON - in the court of the crimson king מה כבר לא אמרו על האלבום הזה שאני יכול להוסיף חדשני מהפכני מסמן את תחילת עידן הפוגרסיב אחד משיאי היצירה במוזיקה הזאת ועוד ועוד... http://mitkadem3.homestead.com/files/Reviews/Crimson_InTheCourt.html Gentle Giant -Octopus אלבום פוגריס מצויין כמו שהענק העדין יודעים לייצר מהטובים ביותר שלהם Jethro Tull - Thick As A Brick אלבום נהדר של להקה מצויינת Dream Theater-Images & Words פוגרסיב מטאל מעולה אחת מהלהקות הטובות ביותר בז'נר שלהם וזה ללא ספק האלבום הטוב ביותר שלהם Camel - The Snow Goose לא יכולה להיות רשימה בלי האלבום הזה אולי האלבום הטוב ביותר שנעשה אי פעם בעולם הפוגרסיב ובעולם הרוק בכלל יצירת מופת גאונית שאי אפשר שלא לשקע בתוכה כבר משמיעה ראשונה האלבום (חוץ מדארק סייד) שגרם לי להתאהב בפוגרסיב רוק http://www.hasharat.co.il/camel_goose.html PINK FLOYD - Dark Side of the Moon נאמר כבר הכל... השיא של פינק פלויד השיא של הפוגרסיב השיא של המכירות מילים מושלמות לחן מושלם חטיבה אחת מאוחדת מגובשת ומדהימה כל מה שאני יוסיף יהיה מיותר פשוט לשמע את האלבום זה הנימוק הטוב ביותר למה PINK FLOYD- Wish You Were Here ההמשך של דארק סייד ,יש כאלו שיגידו שמהאלבום הזה פינק פלויד הפסיקו לחפש ורק יצרו את מה שידעו שיצליח....שיגידו אלבום מעולה שרובו מוקדש לסיד בארט האלבום כולל בתוכו את השיר שלטעמי הוא הטוב ביותר של פינק Shine On You Crazy Diamond Uriah Heep -Demons and Wizards יופי של אלבום פשוט צריך להיות ברשימה הזאת Queensryche - Operation Mindcrime עוד להקת פוגרסיב מטאל שאני מאוד אוהב בחרתי את האלבום הזה מ 2 סיבות א.היה לי כתובת של ביקורת שעשו על האלבום הזה :) ב. הרעיון של האלבום (כבר אמרתי שאלבומים שבנויים כסיפור אחד עושים לי את זה?) ולא פחות חשוב הביצוע של הרעיון http://www.hasharat.co.il/queensryche_operation.html Mike Oldfield -Tubular Bells 30 כלים שונים????. בן אדם אחד תזמורת שלמה ויצירה אחת גאונית זה כל הסיפור http://mitkadem3.homestead.com/files/Reviews/Oldfield_Tubular.html
 

סיקסטיז

New member
לא בדיוק הצד החזק שלי אבל (חלק א)

יש יוצאי דופן !!! פינק פלויד - DARK SIDE OF THE MOON , אלבום נפלא בעל סאונד רך ומרגיע , פשוט מושלם. פינק פלויד - ATOM HEART MOTHER , בהתחלה לא הצלחתי לעכל את שיר הנושא , אבל אחרי שהאוזן התרגלה ונכנסתי לעניינים , זהו פשוט אלבום מושלם , היצירה האהובה עלי היא דווקא SUMMER 69 , שהיא בעצם הצד הפסיכדלי של האלבום (והאהוב עליי) ג'טרו טול - THICK AS A BRICK , שמעתי בהתחלה רק את הגירסה המקוצרת של השיר וכל כך התלהבתי שתוך יומיים השגתי את האלבום עצמו , ללא אכזבה , איאן ושותפיו מצליחים להחזיק אותך לארבעים וכמה דקות בלי שתשים לב לכמה זמן עבר ... (פרט להפסקה בין הצדדים שהיו...) ג'טרו טול - AQUALUNG , אלבום די שונה (אבל בעצם כמעט לכל אלבומי ג'טרו יש הרגשה שונה) , אבל שווה ביופיו , הגיטרות הנשכניות בMY GOD , והקול המחוספס והגס של שיר הנושא ,כמו כמובן גם הליריקה הבועטת עושים את האלבום ליצירת מופת. פינק פלויד - WISH YOU WERE HERE , יש החושבים שזהו המשך לא מוצלח של הצד האפל , אבל אני מאוד נדלקתי על האלבום , בעיקר בזכות הדרמה של SHINE ON על כל חלקיו .
 

סיקסטיז

New member
טוב נו עוד קצת ג'טרו ופינק ...:)

מה לעשות הם הרוק המתקדם שאני מתחבר אליו ... ! ג'טרו טול - BENEFIT , אלבום לא מוערך , הראשון של ג'טרו ששמעתי , ועזר לי להעביר לילות של שמירה בצבא ... עשיר במוטיבים מוזיקלים מיוחדים (מקצבים , סגנונות נגינה וכמובן החליל..) שעושים אותו לאלבום מיוחד. פינק פלויד - MEDDLE , בגלל ON OF THESE DAYS ושותפיו המוכשרים (איך סימפלו את האוהדים לFEARLESS?), יצירות שממשיכות להלהיב גם לאחר הרבה האזנות (כן כן אפילו SEAMUS החמוד), שווה לראות לפחות פעם אחת את ההופעה בפומפי שם יש חלק מהשירים. פינק פלויד - ANIMALS , אלבום קונספט מושלם מתחיל ונגמר בPIGS ON THE WING הגניב , ובאמצע פילוח האנושות (וכמובן שרק במובן מטאפורי הרי כולנו שונים ...) לשלושה שירים מושלמים , הלחן והמילים , השיוף של המוזיקה באולפן פשוט קנו אותי מהרגע הראשון. אוריה היפ - סלסבורי , ראיתי שמישהי בחרה את זה , אני לא יודע אם זה מתקדם אבל שיר הנושא בטח מתקדם וזהו שיר מושלם , בדרמטיות של כלי התזמורת , ובסולואים של הגיטרה החשמלית וברכות השירה של דיויד בירון ובקלידים של הנסלי , פשוט מושלם !
 

dagropp

New member
ה15 שלי

1 - Genesis - Wind & Wuthering האלבום השני של ג'נסיס בהנהגת פיל קולינס הוא גם הכי מגובש שלהם והכי מעניין. אז אין בו את הרמה הלירית של גבריאל אבל הוא בכל זאת האלבום הכי טוב שלהם ובכלל (לא רק ברוק המתקדם). מאוד נפגעתי מזה שאף אחד לא הזכיר אותו. כולל את האופוס הגאוני באורך כמעט 10 דקות - one for the vine. 2 - King Crimson - In The Court Of... האלבום הראשון והמעולה של הלהקה הגדולה הזאת. מומלץ גם בתור הכרות עם רוק מתקדם. פחות נועז מהאלבומים האחרים שלהם אבל בכל זאת... חוצמזה כתבו פה כבר הכל. 3 - Yes - Relayer מהרגע שראיתי את העטיפה המדהימה שלו לפני שלוש שנים הייתי אובססיבי לגביו (למרות שקניתי אותו רק השנה). בשמיעה ראשונה הוא לא משהו משהו, אבל מאז השמיעה הראשונה הוא לא יורד מהפטיפון. אלבום יפיפה, מלודי ובמיוחד יש לציין את היצירת מופת - In the gates of delirium שאורכה 20 דקות. בלעדיה האלבום הזה כלום. 4 - Camel - Snow Goose אלבום מלודי, מרגש ומורכב. אני לא יכול להגיד אם זה הכי טוב של קאמל כי בשום אופן לא הצלחתי להשיג אחרים שלהם, אבל זה בכל זאת אחד מהאלבומים הגדולים ביותר. אין רגע אחד משעמם ואין בן אדם אחד שיכול לא לזמזם את נעימת הפתיחה אחרי ששמע אותה אפילו פעם אחת (אפילו אמא שלי זמזמה את זה). 5 - Gentle Giant - Octopus כמו באווז השלג, גם אוקטופוס הוא האלבום היחיד שאני מכיר של הענק העדין (מאותה סיבה). שירים קצרים, מצחיקים (כשקוראים את המילים) ומיוחדים. חוצמזה העטיפה מדהימה (אני גם אובססיבי לתמנונים). 6 - Genesis - Foxtrot אלבום מעולה, אולי לא הכי טוב שלהם אבל אף פעם לא מתתי על selling וbroadway, לא יודע למה ועדיף לא לשאול. המילים עמוקות, הלחנים מעולים והביצועים ממש ממש ממש טובים - אני אוהב את איך שגבריאל אומר רי"ש. אנשים במיוחד אוהבים את הצד השני (supper's ready) אבל אני מעדיף את הראשון ובמיוחד get them out by friday (או משהו כזה). 7 - Yes - Going For The One החזרה של וויקמן ללהקה מסתמנת בתקליט הכי נגיש שלהם. שירים מדהימים ובמיוחד השיר בן ה-15 דקות - awaken - שהוא לדעתי הכי טוב של יס מאז ומעולם. 8 - Queen - Queen II מאוד הופתעתי לראות שאנשים פה הכניסו אותו לרשימה שלהם. בתור ילד שגדל על קווין (מאז סוף כתה א') ומחזיק את כל האלבומים שלהם כולל אוספים וקלטות וידאו (חוץ מ-The miracle שמעולם לא הצלחתי להשיג), אני חייב להגיד שזה הקווין האהוב עלי. אולי אין בו את בוהמין רפסודי - אבל מה זה שיר בלי אלבום. במיוחד אהוב עלי השיר היחסית ארוך ללהקה (6 דקות) - march of the black queen. 9 - Focus - In And Out Of Focus הרכישה האחרונה שלי - האלבום הראשון של להקת פרוג הולנדית. שילוב ביזארי של ג'אז, מוסיקה קלאסית (ע"ע פרוג) ורוק. מאוד נחמד ועדיף על שני האלבומים הבאים שלהם שיותר אהובים על הקהל. 10 - תמוז - סוף עונת התפוזים למרות שמקומו קצת למטה יותר הגעתי למסקנה שחייבים להכניס לפה נציגות ישראלית. טקסטים מעניינים, שירים ארוכים ומורכבים וביצועים מרתקים. במיוחד השירים "מה שיותר עמוק יותר כחול", "סוף עונת התפוזים". 11 - Porcupine Tree - Recordings סטיבי וילסון וחבורתו באלבום קטעים נדירים מעולה. עפ"י הרצף ואיכות הקטעים קשה להאמין שזה באמת אלבום כזה, אבל זה ידוע וכתוב - אפילו אני לא האמנתי לזה. 12 - Queen - A Night At The Opera האלבום הראשון שקניתי אי פעם, למרות שמאז (סוף כתה א') ועד כתה ד' לא שמעתי אותו חוץ מאת ארבעת השירים הראשונים (אז נמאס לי). אחלה שירים, במיוחד Death on 2 legs וגם רפסודיה בוהמית שקצת לא שייך לאלבום והיה עדיף בתור סינגל. 13 - Pink Floyd - The Dark Side Of The Moon למרות שלא מאוד רציתי, אני מכניס את הפלוידים. בסך הכל, אלבום מעולה והכל ולא מגיע לו מקום 13 אלא ראשון או שני (ואפילו שלישי), אבל - כבר הרבה זמן לא רציתי לשמוע אותו או אחרים של הפלויד (חוץ מהראשון ואומגומה הפסיכדלים). אפשר להגיד שזה בגלל התקופה שלי עכשיו, אבל אני עכשיו שומע פרוג בלי סוף - אז אם זה בגלל התקופה, כנראה שהפלויד הם לא כ"כ פרוג אלא משהו מיוחד משלהם. 14 - Pink Floyd - Animals בשביל לפצות את הפלויד-פנים אני מכניס את אנימלס. אף פעם לא ממש אהבתי את wish u were here ושאר הפלוידים האהובים עלי הם פסיכדלים - אז הנה לכם האלבום המושמץ יחסית של פלויד (רבים אמרו שהוא תגובה גרועה למהפכת הפאנק) שנותן שירים בסגנון החומה, אבל בלי כל החרא מסביב. 15 - כוורת - סיפורי פוגי אולי לא פרוג בצורה הקלאסית, אבל בהחלט איזשהו סוג של פרוג - ואם לא פשוט תשמיטו את זה. שירים מצחיקים, יפים ומבוצעים יפה. עוד נציגות ישראלית בעולם הפרוג וכמו שנאמר עליהם במכרז ב-אי.ביי - israeli prog band formed in the early seventies. great songs and virtous guitar by guitarist danny sanderson. highly recomended for prog die hard fans. ובנימה אופטימית זאת זהו.
 
טוב

אני אתעלם לרגע מזה שלדעתי תמוז זה לא פרוג (וגם כוורת לא, אבל אולי קצת פחות), הפרוויקט הזה הוא לבחירת מאה אלבומי החובה של הרוק, בשבוע הראשון (לפני שבועיים) בחרנו את עשרת הגדולים של הרוק הישראלי ושני האלבומים הללו קיבלו שם מקום של, כך שהם כבר בתוך הרשימה, ולא ניתן לבחור בהם שוב, אולי תחליף את שני אלה בשניים אחרים?
 

dagropp

New member
שינוי כפוי

10 - Jethro Tull - Thick As A Brick קונספט מעניין, שירים (שניים) מעולים ומורכבים ובסך הכל, למרות שאקווה-לאנג יותר נגיש - עבה כמו חומה זה האלבום הכי טוב של ג'ת'רו טאל. אגב, נתקלתי לאחרונה בגרסת הדיסק של האלבום והיא מאוד לא מומלצת - הוסיפו שם עוד איזה ארבעים דקות של שטויות - התקליט נמכר ב-10 עד 20 ש"ח. גם עדיף וגם זול. 15 - King Crimson - Lizard אחרי שלא הכנסתי אותו לרשימה, הרבצתי לעצמי שעות ועכשיו כשניתן לתקן את העוול - האלבום השלישי של קרימזון בהרכב חדש. צד ראשון טוב עד טוב מאוד עם כמה יציאות לא משהו וצד שני עם שיר הנושא את שם האלבום באורך קצת יותר מ-20 דקות. כולל הופעת אורח של סולן יס ג'ון אנדרסון (עם הכל המשגע) שגורם לחשוב שחבל, ממש חבל שאנדרסון לא היה גם בקינג קרימזון (ובעוד כמה להקות).
 
15 האלבומים שלי

1. Genesis - selling england by the pound. אין כמוהו, לא היה ולא יהיה ולו רק בגלל firth of fifth. 2. king crimson - red בגלל starless בעיקר. 3. yes - close to the edge. איך אפשר לא להכניס אותו. 4. gentle giant - octopus מאחר שאף להקה לא תצליח להפיק מעצמה יותר מבחינת העיבוד ושיתוף הפעולה שבין חברי הלהקה. 5. Caravan - In the land of grey and pink. דיסק שאולי לא מנוגן ב11/8 ואין בו הרבה מאפיינים של פרוג מבחינת מורכבות ולחנים אבל הוא דיסק מושלם מכל בחינה אחרת. המלודיות כובשות הקלידים של סינקלייר מדהימים בסאונד ובאלתורים. בכלל ההומור ובנוסף הקול השמיימי של ריצ'ארד סינקלייר בארבעה מהשירים ובשלושה מהלחנים. 6. P.F.M - Storia di un minuto הראשון שלהם - כי הוא מושלם ופשוט והשפה האיטלקית כובשת. 7. King crimson - in the court of the crimson king כי הוא עיצב ובנה ובגללו מכיתה ז' (די הרבה זמן) אני חולם על מלוטרון. 8. Hatfield and the north - rotters' club - יחד עם בארץ האפור והורוד מהווים לדעתי את שני הקצוות המנוגדים, החשובים והאיכותיים של הקנטרברי, ושוב, ריצ'ארד סינקלייר. 9. camel - snow goose כי זה לקחת את הקטעים היותר פרוגיים של פינק פלויד, לשים בהם מלודיה טובה ולאלתר עליהם עד זוב דם יותר טוב מהפלוידים. 10. jethro tull - thick as a brick פשוט דיסק אהוב.ף 11. VDGG - pawn hearts כל שנייה שווה - אין נפילה אחת וקולו של האמיל לא היה מעולם בעל יותר הבעה. 12. genesis - foxtrot כי הוא כל כך קלאסי ויש בו את supper's ready. 13. King crimson - lizard קצבי, מרתק, מופרע וגאוני ביצירה lizard. 14. gentle giant - gentle giant אמנם רחוק מהתחכום של octopus ואלבומים אחרים אבל נוגה יותר וטיפה פחות מכני בעיקר ביצירה Nothing at all. 15. atmosphera - lady of shalott כי זה ישראלי וזה מופק מדהים למרות הכל וכי הם היו בני 15-16 כשהם כתבו את זה.
 

orbiti

New member
יאללה, נו

1. Transatlantic - Smpte החלטתי שהקטע שלי היום יהיה אלבומים שכנראה שלא יעברו את אחוז החסימה. מה קרה, אסור לי? טראנסאטלנטיק נוסדה כמין "סופרגרופ", עם מייק פורטנוי,(מתופף דרים ת'יאטר) סטיב מורס (סולן ספוק'ס בירד), פיט טרוובס (בסיסט מריליון) ורוין סטולט (גיטריסט הפלאואר קינגס). ההרכב מנגן רוק מתקדם מאד רטרואי, והוא מין שילוב של הרבה מהלהקות הגדולות של הרוק המתקדם בתוך משהו שעדיין נשמע חדש ולא "ישן" או ארכאי. 2. King Crimson - Discipline האלבום המהפכני ביותר שהלהקה הזאת הוציאה, ואולי האלבום המיוחד ביותר שיצא מז'אנר הרוק המתקדם. האלבום מלא במתח אינסופי שלעולם לא נפתר, חזרות ארוכות על תבניות קצביות מורכבות והרמוניות לא מערביות (מאד מזכירות מוזיקה מהמזרח הרחוק לפעמים). אני חושב שזה אחד האלבומים היחידים ברוק המתקדם בהם היתה השפעה כ"כ חזרה של סגנון המינימליזם. 3. Jethro Tull - A Passion Play יצירת המופת של איאן אנדרסון וחבריו. מלודיות עוצמתיות ופיתוחים ארוכים ומעניינים, וגם עיבודים מאד לא שגרתיים. הקלרינט של איאן אנדרסון נותן אפילו תחושה קצת "יהודית" לחלק מהקטעים בצד השני של האלבום. 4. Yes - Relayer אלבום אגרסיבי ורצחני במיוחד (יחסית ליס, כמובן), אבל באותה מידה גם מלא בנושאים הכי טובים שאי פעם יצאו מהגיטרה של האו והקול של ג'ון אנדרסון. 5. Camel - Snow Goose "מוזיקה תכניתית", היו מקטלגים את האלבום הזה, אם היה מבוצע רק ע"י כלים קלאסיים. אלבום מאד עגול ושלם, עם בניה מוצחת והלחנה מוקפדת ויפה. העיבודים מאד מינימליים, ודווקא הכביכול-ריקנות היא זאת שהופכת גם את ההקשבה ה1000 לאלבום למרתקת. 6. Jethro Tull - Thick As a Brick ההתנסות הראשונה של ג'תרו טאל בכתיבת קטע לאורך אלבום שלם, ולעומת הרבה להקות רוק מתקדם אחרות שהתנסו ברעיון הזה, דווקא המבנה כאן משחק תפקיד מאד חשוב. הלהקה הצליחה לכתוב קטע ארוך שנשמע מאד "הגיוני" ובנוי היטב, ואפילו מצליח להתמודד עם נושאים ארוכים לאורך הרבה זמן. למרות שמבחינה הרמונית האלבום מאד פשוט, המלודיות מאד מושקעות, וחלקן אפילו מהטובות ששמעתי ברוק המתקדם. 7. ELP - Tarkus אז נכון שרק חצי מהאלבום הוא באמת מדהים, אבל האפקט שמשאירה היצירה בצד הראשון של האלבום מספיק חזקה כדי לחפות על הכל. 8. Gentle Giant - Octopus האמת שזה לא באופן מובהק האלבום הכי טוב של הלהקה הזאת, אבל קשה להחליט איזה הוא באמת הכי טוב. האלבום הזה מחזיק מעולה תמיד כי אין בו אף קטע חלש (למעט אולי הריף המצחיק בהתחלה של a cry for everyone), והוא מאד רחב ומגוון. 9. Genesis - Selling England By The Pound אין אף אלבום באמת מושלם להרכב הזה, אבל זה האלבום היחיד שמתקרב, אולי כי הקטעים שאינם חלשים (כמעט כל הקטעים, למעשה) פשוט כ"כ טובים... האלבום הזה מאד שונה מאלבומים אחרים של ג'נסיס בכתיבה המאד מדויקת של הקטעים בו, וההשפעה ההולכת וגוברת ממוזיקה עממית בריטית ומוזיקת פולק. King Crimson - Red .10 יאללה, שיהיה, מגיע לו. אלבום מאד אלים ומיוחד, ובהתאם לכל המוזיקה של קרימזון מהשנים האלה, כל הקטעים מבוססים על רעיונות מופשטים ופיתוחים אינטואיטיביים. אין לי כוח לכתוב יותר... אולי אח"כ
 

orbiti

New member
עוד אחד

11. Mike Oldfield - Ommadawn אלבום מאד פולקי, עם הרבה השפעות אתניות, והפיתוחים המינימליסטיים המעולים של אולדפילד הופכים אותו למשהו מאד "אחר" ומהנה.
 

גדי שבת

New member
הבחירות שלי - חלק א'

Pink Floyd - The Dark Side of the Moon אחד משלושת האלבומים שבוודאי יתמקמו גבוה גבוה מעל לכל השאר, ובצדק. מה אפשר לכתוב על אלבום שאין כנראה מישהו שלא מכיר כל שנייה בו, שכמעט כל אחד מאתנו ציין אותו כאחד מהאלבומים האהובים עליו, אלבום שנכתבו עליו אין ספור מילים, הסברים, פרשנויות. פסגת היצירה של פינק פלויד, אחד מאותם אלבומים קלאסיים שחרגו מגבולות הז'אנר והפכו להרבה יותר מ"אלבום חובה" לפריט תרבותי ואומנותי אוניברסאלי. King Crimson – In the Court of Crimson King האלבום שהכיר לי את הפרוג. נדמה לי, מעיון ברשימות הגולשים האחרים, שאני לא היחיד שמצא עצמו קונה אלבומי פרוג בעקבות הביקור בחצרו של מלך הארגמן. מי שנתקל באלבום הזה והאזין לו בסבלנות - לאחר שהתגבר על ההלם הראשוני, לא יכול היה שלא להתאהב בו. מי שהתאהב בו - לא יכול היה שלא להעמיק ולהעמיק את צלילתו אל תוך הפרוג. זה קורה גם היום. זה קרה לכל עולם הרוק כשיצא האלבום הזה ב- 1969, אלבום עם ניחוחות פסיכדליים חזקים שהרחיב את הפסיכדליה לכיוונים מהם לא היתה דרך חזרה. King Crimson – Islands למרות שלא נוטים לציין את האלבום הזה כאחד מהאלבומים הטובים של קינג קרימזון, הוא האהוב עלי מכולם. אלבום מעבר בין התקופה המוקדמת (1969-1971) לתקופה הביניים (1973-1975), וככזה מרמז על שינוי הצליל והסגנון שיבואו לידי ביטוי באלבומים הבאים. פריפ התמחה ביצירת דרמה, בבנייה ושבירה של מתח מוסיקלי. באלבום הזה המומחיות הזו מגיעה לשיאה. אלבום קסום, עצוב מעט, אנושי הרבה יותר מרוב אלבומי הפרוג שאני מכיר. King Crimson – Red קינג קרימזון המגוונות והמעניינת מכל להקות הפרוג, הממציאה עצמה מחדש בכל אלבום ואלבום. האלבום הזה ראוי ולו בשל Starless. כל דבר נוסף הוא בחזקת בונוס, אבל איזה בונוס! Robert Wyatt - Rock Bottom לא ברור לי כיצד האלבום הזה, אחד הטובים ביותר שיצאו אי פעם, לא ממוקם חזק בצמרת. לאחר התאונה הטרגית מקליט אלבום מהכואבים והחזקים ביותר שאני מכיר. אלבום קשה שמצריך מספר רב של האזנות. אחד מהאלבומים שמצליחים ליצור אצל המאזין הזדהות טוטאלית. אני למשל, בכל פעם שהאזנתי לו מצאתי את עצמי ניגש למקרר ומוזג וודקה קפואה כדי להרגיע טיפה את הלחץ שהאלבום הזה מעביר. Frank Zappa - Hot Rats ג'ם מבריק של זאפה והלהקה המעולה שלו. וגם בזכות קפטן בייפהארט שמתארח כאן. Yes - Fragile אני לא רואה עצמי כאחד מאוהדי Yes. את Close to the Edge ו- Relayer אהבתי מאוד פעם, לפני הרבה שנים, אך במהלך השנים הם עניינו אותי פחות. ובכל זאת, בטרם Yes נכנסו למערבולת הזו שדרשה מהם להוציא דברים יותר ויותר מורכבים ומתוחכמים, הם הספיקו להוציא שני אלבומים, שלדעתי היחידים שעומדים יפה במבחן הזמן - Yes Album ו- Fragile. Yes מתפקדת כאן כלהקה מגובשת וטובה, עדיין רזה ורעבה, השואפת פשוט לעשות מוסיקה טובה ולא רק להוכיח שהם מסוגלים לעשות משהו יותר מורכב.
 

גדי שבת

New member
הבחירות שלי - חלק ב'

Genesis – Foxtrot האהוב עלי מבין אלבומי ג'נסיס. לא פעם קורה שדווקא האלבום המקדים את המאסטר פיס, הוא אלבום המעניין והחדשני יותר. לפעמים נמצאים בו אותם אלמנטים שיגובשו במאסר פיס, אך ללא הזוהר והתהילה (אם אתם רוצים דוגמאות: רבולבר וסרג'נט פפר, האנקי דורי וזיגי סטראדאסט, בגארס באנקט ולט איט בליד ואחרים). Foxtrot הוא דוגמא טובה לכך. מלבד Supper’s Ready המופלא, נמצאים כאן גם Time Table האהוב עלי לא פחות. Genesis - Selling England by the Pound אלבום נוסף שכנראה לא זקוק לקול שלי, אך אני עדיין זקוק לו מפעם לפעם. המאפיינים הג'נסיסיים מתגבשים כאן ליצירה שלמה ובשלה, עם אותו הקסם ששיך לאלבומים הגדולים באמת. Genesis – The lamb lies down on Broadway לפני שגבריאל נשבר לגמרי מהלהקה שלו, הוא מספיק להיות אחראי עיקרי לאלבום המרתק הזה. אלבום מגוון שחבויים בו כמה הקטעים הגדולים ביותר של ג'נסיס (in the cage, לדוגמא). Jethro Tull – Aqualung Jethro Tull - Thick as a Brick איאן אנדרסון, דמות ייחודית ברוק בכלל ובפרוג בפרט. הצליל המיוחד של ג'טרו טאל מביא להם שני נציגים ברשימה הזו. Thick as a Brick נמצא כאן פשוט כי זו יצירת המופת שלהם, האלבום הטוב ביותר שהוציאו. Aqualung נבחר משום שבנוסף למוסיקה הנפלאה, השכילו איאן אנדרסון ואשתו ג'יין לכתוב גם טקסטים מעניינים ובעלי מסר (לפחות ב- My God) Traffic - John Barleycorn Must Die בשבוע שעבר הוזכרו האלבומים הראשונים של טראפיק. בהמשך דרכם מתפתחים טראפיק לאחת מהלהקות הפרוג המעניינות ביותר. רוק מתקדם עם השפעות חזקות של ג'אז, פולק. אלבום מורכב ומרתק עם המון אנושיות וחום. Mike Oldfield - Tubular Bells הפתיחה המדהימה של מייק אולדפילד שמפגין מיומנות נדירה בנגינה והלחנה. כשהוציא את האלבום הזה נראה שמדובר באחד ההבטחות הגדולות. בפועל התקשה אולדפילד לשחזר את ההברקה הזו בעתיד (אולי רק באומאדאון). Van Der Graaf Generator - Pawn Hearts פיטר האמיל הוא מוסיקאי רגיש ואהוב עלי במיוחד. התבלטתי רבות מה יהיה האלבום שייצג אותו ברשימה. העובדה שהוא משתף פעולה כאן עם רוברט פריפ בוודאי תרמה להחלטה.
 
למעלה