פרוג איטלקי

[jonbirion]

פרוג איטלקי

נתבקשתי לפתוח שרשור בנושא. אינני רואה עצמי כמומחה הכי גדול אך מה שכן החלק הזה של הפרוג מאד מעניין אותי. נתוודעתי לפרוג האיטלקי בצורה מסיבית רק בשנים האחרונות. בשנות ה70 כאשר פרוג היה לגיטימי במחוזותינו שלט בעיקר פרוג מאנגליה. את איטליה ייצגו pfm וזהו פחות או יותר. pfm היו חריגים מעבר להיותם טובים בזה שהיה להם קשרים עם elp ועל כן תקליטים שלהם הגיעו לארץ. בעיקרון כמעט לא הגיע פרוג ממדינות אחרות. זכור לי קצת מהולנד - פוקוס, אקספשן trace גרמניה tangerine dream. הפריחה כאמור אצלי החלה בשנים האחרונות עם פריצת האינטרנט , או אז גיליתי עולם מלא. ולמה אני אוהב את הפרוג האיטלקי. הפרוג האיטלקי שואב את שורשיו ממוסיקה קלאסית ועל כן רובו הוא סימפוני. כמו כן ממה ששמעתי ושמעתי מס רב של אלבומים הוא מושתת על קלידים יותר מאשר על גיטרות ולכן אני אוהב אותו. למרות שאינני מבין את השפה איטלקית היא שפה ציורית מלאת פתוס והיא משמשת ככלי נוסף באוזני. מס' אלבומים שאני אוהב וממליץ לשמוע: museo rosenbach zarathustra celest same pfm הראשונים metamorfosi panna freda ועוד רבים וטובים שכרגע אינני זוכר. עוד דבר שניתן לציין הוא שהרבה להקות איטלקיות הוציאו אלבום אחד ונמוגו. קיימים המון אלבומי מופת של להקות של אלבום אחד. אשמח לשמוע עוד דעות וגם להרחיב בנושא. יונתן

 

[psychodoodle]

כמה דברים

אי ידיעת השפה האיטלקית היא ככל הנראה יתרון ,משום שמרבית הטקסטים של להקות הפרוג שפעלו בשנות השבעים לפחות( כךׁלפי דעות ששמעתי מאנשים הדוברים את השפה ) הם מטופשים ומגוכחים ,ולכן ההתיחסות לקול כעוד כלי נגינה מתאימה כאן במיוחד . האיטלקית היא שהופכת כאן את העסק למענין (לפחות מבחינתי) מכיוון שהמוסיקה מאד מזכירה ברובה את מה שנעשה בבריטניה ע"י להקות הפרוג המקומיות (כלומר ניתן לשמוע השפעות ברורות של ג'טרו טול ,יס ,ג'נסיס ,ELP ,קרימזו וכו' ) בהוסיפה עוד מימד מסוים של "רומנטיקה" נקרא לזה, לכל העסק .יש גם נטיה מסוימת ליצור "פסטורליה " מוסיקלית מסוימת ,ולערב גם השפעות מהפולקלור המקומי . ובקיצור אותה הפיצה רק עם אקסטרה אנשובי מלמעלה ! בקשר להמלצות..יש אתר שלם שמתמחה בנושא שנותן 20 המלצות שמקובלות עלי בהחלט בתמונה המצ"ב הראשון של BANCO

 

[melancholy man]

כנראה שזו השפעה של אופרה

גם בהדר של המוסיקה אני מזהה המון השפעות אופראיות, גם באופרה, בעצם, המילים חסרות חשיבות, והעלילות הן בסך הכל סוג של טלהנובלה, והקול שם הוא עוד כלי נגינה, אישית, זה אף פעם לא באמת עשה לי את זה, אבל אני שמח על השירשור ותודה ליונתן על השרשור, מקווה ללמוד הרבה.

 

[Barmelai]

לכל כלל יש יוצא מן הכלל

פרנקו בטיאטו Franco Battiato הוא מוסיקאי וזמר פופ-פולק-רוק שהיתה לו גם תקופה פרוגרסיבית בשנות השבעים. גם אז המוסיקה שלו התבססה על המילה המושרת והליריקה שלו היתה חריפה מאוד, חזקה ונוקבת, והכילה גם סאטירה ומחאה חברתית. אלבומיו הגדולים הם מהטובים שיצאו באיטליה ובטיאטו עצמו זכה לפופולריות אדירה, בעיקר בגלל שידע לעזוב את הפרוג בזמן. הטובים בתקליטי בטיאטו: Sulle Corde di Aries Pollution Fetus שלושתם יצאו בין 1972-73. בתמונה אחד מהם, בחיים לא תנחשו איזה.

 

[Mr Mustard]

מנאוד אוהב חלק מהלהקות

למרות שלצערי מעולם לא הספקתי להתעמק בזה. את השניים הראשונים של PFM יש לי ואני מאוד אוהב אותם. את האלבום של Le Orme שנקרא Felona E Sorona קניתי ואני לא ממש אוהב אותו, קורא אצלו מה שקורה בהרבה מהלהקות הללו- בגלל מחסור בהפקה מקצועית המוזיקה נשמעת מצועצעת להחריד. בגאראז' זה נשמע מגניב בד"כ, אבל בפרוג האיטלקי שלרוב הוא רציני במיוחד זה פשוט נשמע יומרני. גם את האלבום Ys של Il Balletto di Bronzo אני מאוד אוהב. מוזיקה עוצמתית במיוחד...

 

[Barmelai]

חם, מלודי וגדול מהחיים

ככה האיטלקים אוהבים את הפרוג שלהם. מומלץ להיכנס לעובי הפרוג האיטלקי רק למי שכבר התגלח על הפרוג הבריטי, התאהב עד שורשי שערותיו בז'אנר ומתאים לו בשלב זה של חייו לחקור בעיקר הרכבי ולהקות פרוג. ים של אלבומי פרוג מזמרי איטלקית קיימים, אם תגיעו לאיטליה ותכנסו לחנות דיסקים אף מוכר לא יבין על מה אתם מדברים לכל הרוחות. הרכבים שהוציאו שורה ארוכה של אלבומים שאני אוהב הם: Banco del Mutuo Soccorso - פרוג סימפוני. להתחיל עם שלושת הראשונים. הגדול שבהם: Darwin! ושני האחרים מתקרבים אליו מאוד. PFM - המלודית מכולן, חוצה ז'אנרים מבחינת מעריצים ואהובה גם על אוהבי מוסיקה סתם. שלושת אלבומיה הראשונים מושלמים והם בגדר חובה. AREA - האורגינלית מכולן. לא סימפונית, משלבת ג'אז, אבנגרד וטרוף כללי. אין להרכב הזה מקבילה נוספת. האלבום האהוב עלי הוא CRAC! מי שנדלק יעבור אחד אחד על 5 הראשונים לפחות. הרכבי אלבום אחד מופתי וגמרנו: Il Balletto di Bronzo - יש להם למעשה אלבום רוק מעולה מוקדם יותר, אבל אלבום הפרוג היחיד שלהם - YS הוא בין הטובים באלבומי איטליה. מוסיקה כוחנית, סוחפת ומקורית מאין כמוה. לא סימפונית כמובן. Locanda delle Fate - יציאה מרהיבה של פרוג סימפוני באלבום יחיד: Forse Le Lucciole Non Si Amano Piu. חובה לכל אוהב פרוג. Museo Rosenbach - Zarathustra - האמא של הפרוג האיטלקי. זרטוסטרה היא יצירה על צד שלם של תקליט - שפתיים ישקו. זה הצנטרום של המרכז האיטלקי. פרוג עכשוי: Deus Ex Machina - הרכב שממשיך לטעמי את המוסיקה החופשית של AREA. מי שאוהב אחד צריך גם את השני. ל DEM יש 5 אלבומים מעולים, אני קשור במיוחד ל De Republica, אלבום שיכול לנחם אותי במצבים קשים. D.F.A. - קיצור של DUTY FREE AREA גם זה פרוג נותן בראש, פחות קיצוני מ DEM ועדיין חייב ל AREA חוב כבד. המומלץ: ה S/T. FINISTERRE - הרכב פרוג עכשוי שנשען בכבדות על ענקי הפרוג הסמפוני האיטלקי משנות השבעים. המומלצים - האלבום הראשון והשני - IN LIMINE. מנהיג ההרכב הוא בסיסט בשם FABIO ZUFFANTI שפיניסטרה היא רק אחת מקרוב לעשרה פרוייקטים שהוא מנהיג. אני די שפוט של המוסיקאי הזה שמצליח פעם אחר פעם לקלוע בול לטעמי ברוב ההרכבים והאלבומים שהוא הוציא, מספר שעבר את העשרים מתחילת שנות התשעים עד היום. זה ממש על קצה המזלג. השארתי המון מקום לתוספות. בתמונה אלבום כמעט אלמוני, אחד מעשרות שבלעדיהם חיי אינם חיים

 

[melancholy man]

אתה יודע מה מדהים אותי

שירשור של פרוג איטלקי, ושום מילה מ jfly, יכול להיות שיואל כבר לא אוהב אותנו?

 

[Barmelai]

אולי לא דיגדגנו אותו מספיק? ../images/Emo13.gif

 

[jonbirion]

the return of italian pop

ספר מסכם של הפרוג האיטלקי. המלצותיו alluminogeni- scolopendra alphataurus-same balletto di bronzo-ys banco del mutuo soccorso-same battiato-pollution biglietto per l'inferno-same califfi-fiore di metallo capitolo 6-frutti per kagua corte di miracoli-same de de lind- io non so da dove vengo delerium- dolce aqua edgar allan poe -generazioni garybaldi-nuda i giganti-terra in bocca ibis -same jumbo-dna metamorfosi-inferno museo rosenbach-zarathustra new trolls-concerto grosso 1 le orme-collage osage tribe- arrow head osanna-l'uomo pierrot lunaire-same pfm-storia di un minuto quella vecchia locanda-same il rovescio della medaglia-contaminazione samadhi-same trip-caronte l'uovo di colombo-same il volo-same

 

[pasteran]

בלונדינית לקבלה

יש פה איזה Buon Vecchio Charlie שלך.... אלבום חביב ומלא אנרגיות חיוביות כולל עיבוד חופשי לפר גינט. ושכחתם את היחידי שאני מכיר וממליץ עליו בחום בעיקר לחובבי פיוז'ן tilt - arti & something

 

[מאיה מבולבלת]

../images/Emo46.gif הוא אצלך???

 

[HelterSkelter1]

איטליאנו

ובכן, אני עדיין לא ממש החלטתי לגבי הפרוג האיטלקי. יש אלבום מסויימים שממש אהבתי, כמו הראשונים של Area - שילוב של רוק, ג'אז, אוונגארד ומוזיקה מזרחית משהו. אני במיוחד אוהב את ההופעה שלהם מהשנים הללו, Are(A)zione. מבחינת פרוג סימפוני, אני מפציר בכם לשמוע את זאראטוסטרה של מוזיאו רוזנבאך. אלבום גדול מהחיים, חובה. מלודיות מהמרגשות ביותר ששמעתי. Per Un Amico של PFM הוא גם אלבום חובה, מאוד צבעוני ומלודי. זה שבא אחריו, Storia Di Un Minuto פחות טוב, אם כי גם שווה האזנה. כמו שערן אמר פה, גם Tilt של arti & Mestieri הוא אלבום מצויין, אם כי יותר פיוז'ן בסגנון מהווישנו אורקסטרה, אך עדיין אפשר לשייך אותו לפרוג. לשים לב במיוחד למתופף ההיפר-אקטיבי, קית' מון קטן עליו

עוד להקה היא Capsicum Red, באלבום Appunti Per Un Idea Fissa, שאני משייך אותו ללהקות שסובלות מהפקה גרועה, כך שקשה להינות ממש מהמוזיקה. לא חובה, אבל כולל ספק קאבר ספק העתקה ל"אני ואתה נשנה את העולם" של גבריאלוב. להקה נוספת בז'אנר של ה"סובלות מהפקה גרועה" היא Semiramis, באלבום Dedicato A Frazz. פה תמצאו את כל המאפיינים של הפרוג האיטלקי - זמר אופראי משהו, הרבה גיטרות אקוסטיות, קלידים וגיטרות חשמליות, ומלודיות מעניינות. אלבום מצויין, רק שוב, ההפקה מפריעה קצת. עוד להקה "סימפונית" היא Banco, באלבום שלה שאני מכיר, Io Sono Nato Libero. פה ההפקה מצויינת, רק המוזיקה לא מאוזנת - קטעים מעולים לצד קטעים יותר חלשים. בשטח הפרוג הטיפה יותר מאוחר, מסוף הסבנטיז על גבול האייטיז יש את סטורמי סיקס, חברה מקורית בכנופיית ה"ריו". אני אישית לא שמעי אלבומים שלמים שלה, אלא רק קטעים בודדים, וזה נשמע כל כך טוב, שקשה להאמין שהלהקה הזאת כל כך נידחת יחסית לשאר הלהקות שהזכרתי למעלה, בעיקר מבחינת ההפצה שלה. עוד מסוף הסבנטיז, Picchio Dal Pozzo, להקת קאנטרברי איטלקי (כן, יש דבר כזה). הלחנה ג'אז-רוקית מצויינת, יופי של מוזיקה. אני מכיר את האלבום המצויין Camere, Zimmer, Rooms. מדאוס אקס מכינה, הלהקה הצעירה יחסית, אני מכיר את האלבום Cinque - יש פה רפרנס לArea, אבל זה נשמע טיפה שונה, יותר מהודק, ויותר מושפע מהרוק של שנות התשעים, בעיקר מבחינת הסאונד. משהו כמו "Area ומהווישנו אורקסטרה נפגשים באולפן של הרד הוט צ'ילי פפרז"

אני רחוק מלהכיר את רוב הסצינה, ומכיוון שאני מחפש באמת רק את אלבומי הקצפת, אשמח להמלצה על אלבום חובה שאני לא מכיר.

 

[Barmelai]

כל מי שהשתתף בשרשור הזה

הזכיר רק את הקצפת של הקרם. אין באמת טעם להיכנס לכל הדברים המעולים שנעשו באיטליה בפורום שלא מכוון מראש לנושא. מהרשימות שהבאנו אפשר להרכיב יופי של ספריונת פרוג איטלקי שתכלול 20-30 אלבומים מהמיטב. ולגבי מיקי גבריאלוב ו Capsicum Red. האמת היא שאף אחד לא יודע וכנראה לא יידע בעתיד מי גנב ממי. אין שום הבדל בין השירים חוץ מהשפות השונות. שני האלבומים הוקלטו באותו זמן ושני הצדדים טוענים בתוקף שהשני הוא הגנב. הסיפור מאחורי אני ואתה נשנה את העולם הוא שהצ'רצ'ילים וקפיסקום רד חיממו את DEEP PURPLE באותו סיבוב הופעות. הלהקות כמובן ניגנו את השירים החדשים שהם כתבו במהלך השעות הפנויות וככה הן נחשפו זו לשירים החדשים של השניה. אין מחלוקת על זה שמישהו גנב את השיר לתקליט שלו, רק שכל אחד נשבע שהוא כותב השיר. אני רק יכול לציין כמי שמכיר את שני האלבומים, שב Appunti Per Un Idea Fissa השיר השנוי במחלוקת בולט כנטע זר. שאר השירים באופי אחר, הרבה יותר פרוגרסיבים. לעומת זאת על גבריאלוב אני ואתה מתלבש כמו כפפה.

 

[LEATHER REBEL]

גבריאלוב דווקא סובר ש...

מכיוון שהצ'רצ'ילים היו חתומים עם RED BUS גם מבחינת מו"לות, הרי שקפסיקום רד לא גנבו את השיר כי אם קיבלו רשות מ RED BUS להשתמש בו... מבלי ש RED BUS שאלו אותו (את מיקי). לדברי גבריאלוב, הפעם הראשונה בה שמע את קפסיקום רד מבצעים את השיר היתה בתחילת שנות ה 90. והוא היה המום בהחלט.

 

[HelterSkelter1]

זה נכון (לגבי "אני ואתה")

אבל הסיום ה"קרימזוני" עושה את ההבדל

 

[almogi]

New Trolls

פרוג איטלקי משובח שלא זכה להצלחה מחוץ לגבולות איטליה (אולי כיון שהלהקה התפרקה והתאחדה כמה פעמים תוך שינוי שם והתקופות הארוכות בין האלבומים). הנה סקירה קצרה שכתבתי עליהם בפורום השכן.

 

[יאיר יונה1]

יש תקליט גדול מנגזרת הפרוג האיטלקי

אבל הוא איננו פרוג כי אם תקליט פסיכדליה פולקית בן בן זונה. מדובר על Electric Franknstein - What Me Worry של גיטריסט להקת Area, מהלהקות האיטלקיות הטובות ביותר. יצא באקרמה, קצת קשה להשיג אבל שווה להתאמץ, תקליט מעולה ונסתר.

 

[bibi50]

אכן שמעתי ש....

area היתה נהדרת ! אולם הם לא נתנים להשגה לצערי

 

[יאיר יונה1]

ניתנים גם ניתנים

באוזן השלישית