פרדוכס האהבה

  • פותח הנושא maof
  • פורסם בתאריך

antigone

New member
אוי לנשמתנו אם נפתח אדישות.....

כלפי האהובים שלנו או בכלל הסובבים אותנו, אנחנו אכן רגישים ופגיעים יותר כלפי אנשים שאנחנו אוהבים כי זה ברור למה , אכפת לנו וחשוב מה דעתם ורגשותיהם כלפינו , ולפעמים אנו פוגעים בהם לא בזדון, אוליי כי עמוק בפנים אנו יודעים שהם יסלחו לנו ויתחשבו בנו בשם "האהבה" אבל לפתח אדישות???!! זה סימן שמשהו בתוכנו מת..... אנטיגונה
 
רגשות והגנות

מי שיכול לפגוע בי זה רק מי שיש לי רגשות כלפיו. זה לא בגלל שההגנות הוסרו כי אני לא בהכרח מסירה אותם, זה כי אכפת לי.
 
ניסוח מאד מדויק בעיני. כי אכפת לי.

ועוד רוצה להוסיף לשאלותיו של מעוף "האם נוכל לפתח אדישות לאדם הקרוב אלינו? האם יש אפשרות להיתעלם מהאדם הקרוב אלינו? האם אדישות תוביל אותנו למקום הנכון?" כן - לשאלה הראשונה - אלא שאז הוא כבר לא יהיה קרוב אלינו..... כן - לשאלה השניה - אותו דבר..... לשאלה השלישית - הגדר: מהו המקום הנכון? יתכן שאדישות, כמו במקרה שהעלתה אסתי, היא המפתח ליציאה ממקום לא נכון... יתכן שבירור מעמיק וכנה הוא המפתח להשארות במקום שנדמה כנכון.
 

maof

New member
קופצת יקרה../images/Emo39.gif

את קופצת רחוק
"המקום הנכון" זה דבר שכל אחד יראה עבור עצמו היכן נימצא "המקום הנכון" עבורו מעוף
 
בדיוק בגלל זה שאלתך כללית מדי

כדי להפסיק להפגע ממישהו שאני אוהבת (ואולי לא בהכרח מחזיר לי אהבה) כנראה יש צורך לחתוך שם משהו, אז אני צריכה לפתח אדישות כלפיו. כשהוא לא יהיה חשוב וקרוב יותר אז גם לא אפגע ממנו. רק אפשרות אחת מתוך הרבה.
 

maof

New member
ליפתוח את הלב מבלי להיפגע../images/Emo9.gif

לפתוח את הלב מבלי להיפגע מתוך MSN.COM כולנו פגענו או נפגענו, בצורה זו או אחרת, ממישהו שאיתו היינו בקשר רומנטי. אחרי שנפגעים קשה מאוד להתחיל מחדש, למרות שאנו מאוד חפצים בכך. איך עושים זאת בכל זאת? אם אי פעם נשבר לבכם כתוצאה ממערכת יחסים, זה מקשה עליכם לפתוח את ליבכם למישהו חדש מחשש ששוב תיפגעו. אותו דבר נכון לגבי בן זוג שפגע ואחר כך קשה מאוד להחזיר את האמון ואת רמת הקשר שהייתה לפני הפגיעה. אך בכל זאת אתם רוצים לאהוב, אתם רוצים לבטוח ואתם רוצים לתת את ליבכם למשהו שיאהב באמת, וכך ברוב המקרים גם קורה. אבל ככל שעובר הזמן והניסיון שצברתם, גורם לכם לפתח אמצעי הגנה מפני פגיעות כאלה בעתיד. אך עדיין אתם מוצאים את עצמכם נפגעים שוב ושוב. רבים מאיתנו נתקלים בדילמה הזו במהלך חייהם. אז איך לפתוח את הלב ולהישאר חסינים מפני שיברון לב? הצעדים הבאים יכולים לעזור בנושא: 1. הניחו שכל מי שקרוב אליכם יכול לפגוע בכם האם אי פעם פגעתם במישהו שאהבתם? האם בכוונה תחילה ובזדון? האם הצטערתם אחר כך? האם הייתה לכם בעיה להודות בטעותכם? כשאחרים פוגעים בכם עליכם להבין שהם בדיוק כמוכם. סביר להניח שהם לא התכוונו לפגוע בכם ומתחרטים על המעשה. אי לכך עליכם להניח שמה שנעשה לא היה בכוונה לפגוע בכם אלא בצורה תמימה וידיעת עובדה זו תקל על הכאב. 2. אל תניחו שהעובדה שאתם מכירים מישהו ממש טוב או שאתם מאוהבים בהם ימנע מכם להיפגע בעתיד לא משנות הנסיבות, הזמן או הבטחות שקיבלתם, הצעד הראשון שפורט כאן עדיין תקף. להכיר מישהו כמו שצריך יכול מאוד לעזור לכם למנוע כאבי לב בעתיד וזאת משום שאתם יודעים מה מצפה לכם. בכל זאת, זה עדיין לא מבטיח לחלוטין שלא תיפגעו. 3. אם אתם בכל זאת נפגעים, הניחו שזה לא בגללכם אם הפרטנר שלכם עשה משהו ששבא את לבכם היזכרו בפעם בה אתם הייתם הפוגעים. אתם לא פגעתם בכוונה להרע, פשוט פחדתם או כעסתם או שהייתם חסרי רגישות. אותו דבר אפשר לומר על מי שפגע בכם. 4. תלמדו להציב גבולות כדי למצוא את הגבולות, עליכם לשאול את עצמכם כמה שאלות: - מה אתם רוצים ממערכת יחסים ומהחיים בכלל? - אילו דברים יפגעו בכם בקשר? - אילו דברים בקשר יגרמו לכם ליהנות? ערכו רשימת תשובות לשאלות הללו ואלה יהיו הגבולות שתציבו לעצמכם, ועל האנשים שאיתם תהיו לכבד גבולות אלו. הציבו לעצמכם גבולות גדולים מספיק כדי שתוכלו להיות בטוחים. הסבירו לאנשים הקרובים אליכם שאלו הם הגבולות שלכם ולא כדאי לעבור אותם. עשו זאת בעדינות, ככל האפשר. 5. אם בכל זאת נפגעתם, לימדו לדאוג לעצמכם. אל תריבו מיד, תבקשו זמן להירגע. לדוגמא, אם הפרטנר שלכם מרים עליכם את הקול, הגידו "עצור" ו- "אני לא מוכן או מוכנה לדבר על זה, אם אתה מרים את הקול" ואז עשו משהו שגורם לכם להרגיש טוב כמו אמבטיה ארוכה, טיול או סתם לראות סרט. 6. תדאגו קודם לעצמכם זה נשמע מאוד אנוכי, אבל הכרחי. אם אתם מציבים את עצמכם במקום הראשון ודואגים קודם כל לרגשות ולצרכים שלכם יהיה לכם יותר קל להיכנס למערכת יחסים וגם, לא עלינו, לצאת ממנה. לדאוג לעצמכם הכוונה לסיום ריב בשנייה שהוא מתחיל כי זה לא נוח לכם, להביע דאגה לגבי משהו שלא נוח לכם איתו ולבקש בחופשיות כל מה שאתם צריכים. 7. לימדו לתקשר בצורה יעילה ותקיפה אך עם זאת עדינה אתם רוצים לגרום למישהו להפסיק להתנהג בצורה פוגעת אך עם זאת לא לפגוע ברגשותיו. למשל אם מישהו צועק עליכם, ענו לו בשקט שיפסיק לצעוק כי כך יותר קשה לכם להבין מה הוא אומר. תשאלו אותו או אותה אם הם יכולים לדבר בשקט עכשיו או שילכו להירגע ותמשיכו את השיחה אחר כך. 8. לימדו לבטוח בעצמכם. המעשים שלכם והדעה שלכם לגבי עצמכם יותר חשובה מהדעה של אחרים עליכם. פעמים רבות במערכות יחסים, נאמרות מילים בלהט הרגע. האמינו בעצמכם מספיק בשביל לדעת שמה שנאמר פשוט לא נכון. 9. לימדו מתי לסלוח ומתי זה זמן לומר די כל פרטנר שיהיה לכם יפגע בכם בצורה זו או אחרת. השאלה היא עד כמה גדולה הפגיעה ובאיזו תדירות הפרטנר פוגע. אם זה קורה מדי פעם והדברים לא מהותיים אפשר לסלוח ולפתור את הדברים בתוך הקשר, פתרון כזה רק מחזק את הקשר בסופו של דבר. אך אם אתם מוצאים את עצמכם נפגעים כל הזמן מתחילת הקשר, אולי כדאי שתשקלו החלפת פרטנר. החדשות הטובות הן שכשתלמדו לדאוג לעצמכם, יימשכו אלכם בני זוג שיעדיפו לפגוע פחות ולאהוב יותר. מעוף
 
פרדוקס ממבט עייני...

תחילה , הבהרה: הפגיעה עלולה להיווצר לאו דווקא מאיש שאנו אוהבים, כי נשואות כלפיו רגשות המתעלות ומתעוררות להבדיל מאחרים. פגיעה יכולה להתקיים גם באם אין אנו חשים את אותן התחושות למישהו, אך הוא "נוגע" בנקודות רגישות לנו, זורה מלח על פצעינו...מוסיף שמן למדורה ועוד.... יתרה מזאת, אני בספק, באם אנו מקבלים בזאת ההכנעה, מעלימים ומשכיחים את אומרם של אהובינו עלינו..ההיפך הנכון, אנו בודקים בציציות עצמינו לאור ההערות או ההארות שזוכים אנו להן מפי אותם אהובים. נקודה אחרונה היא המושג...:"אדישות"-האם אכן מפתחים אנו אדישות? ואולי אין זה המושג המתאים? אנו מקבלים אהובינו ללא תנאים, ישנה השלמה עם קבלה זו...וזהו הפרדוקס: יש בנו היכולת לקבל התנהגויות מכיוון אנשים אהובים וללא תנאים בעוד ש...אם אחרים "לא אהובים " היו עושים כן...הרי ש...לא היינו מהססים להוכיחם או להוקיע מעשיהם. ואולי זה מה שיפה באותה ה"אהבה הפרדוקסאלית", שהיא אמורה הרי להסתמך על ההיגיון ונראית כה הגיונית.. אולם כשנכנס הרגש..ובתוספת נקודות החולשה שלנו..הרי שתוצאות האהבה הפרדוקסאלית שלנו..מובילה להיסק הסותר את הנחותיו מלכתחילה..ומכאן יש בנו היכולת לקבל את אהובינו באשר הם , באשר אומרם, באשר עשייתם... ו..רגעעעעעעעע.....עם היד על "דופק האהבה"..<תרתי משמע..>גם ל"קבלה" ..גבולות טעם הטוב ... איריס.
 
למעלה