פקקים (מירין)
הפקקים האלו מטריפים אותי, מטריפים אותי !
מזדחלת לי יחד עם כולם, נוסעת עשרה מטרים עוצרת חצי דקה
נוסעת , עוצרת , נוסעת עוצרת .
שולפת את הטלפון, מצלמה .
אני נראית טוב היום, השיער מסתדר לי מצוין,
האיפור הקל יצא סבבה, ובכלל אני מרגישה קלילה,
אחלה סלפי.
מטה את הראש הצידה לתת עוד תמונה, ואני קולטת את הרכב מצד ימין שלי
הנהג מסתכל עלי מהופנט .
בום , אני נרטבת.
לפעמים אני לא מבינה אותו, את הכוס שלי, מה הקטע ?!
בוקר, אמצע הכביש, פקק, לחץ, נהג מבוגר, נראה טוב אבל לא איזה חתיך עולמי
שניה אחת מסתכל עלי בעיניים המזוגגות האלו, והכוס שלי מתעורר לחיים, שולח קצרים למוח.
זזים עשרה מטרים קדימה ושוב עוצרים, הוא נעצר לידי, יש לו עוד איזה מטר וחצי קדימה כדי להיצמד לרכב שלפניו אבל הוא עוצר לידי, מסתכל עלי.
טוב נו, אם הוא מתעקש, שאני אמנע מהעיניים שלו לצאת ממקומן ?!
אני מתעלמת מנוכחות המבט שלו, וממשיכה עם הסלפי, לוקחת אותו צעד קדימה .
משחקת בשיער, מוציאה את הלשון, מלקקת את השפתיים, פותחת את הפה, מנשקת ...
זזים עוד עשרה מטרים קדימה, אני עוצרת מטר לפני הרכב שלפני, לפניו יש כבר מקום למכונית נוספת לפחות, אבל הוא עוצר לידי ...
הסלפי שלי הופך נועז מרגע לרגע, הראש שלי משחק בלגרות את הנהג לידי, אבל נראה שהכוס שלי כבר לגמרי במשחק משלו.
אני מורידה את הכתפיה של השמלה מעבר לכתף, מצלמת.
מורידה את הכתפיה של החזיה, מצלמת.
אני מושכת את השמלה מעט למטה, חושפת את השדיים כמעט עד לפטמות, מצלמת.
אני מגניבה מבט ימינה, הוא המום, מהופנט, לכוד
זזים עשרה מטרים קדימה, שוב עוצרים.
הוא לידי, צמוד, דבוק .
הכוס שלי בוער, אני מפשילה את השמלה מסיטה את התחתונים, ומסתכלת עלי.
באחורי הראש שלי רודפות שתי מחשבות זו אחר זו,
הוא מסתכל, תראי לו , הוא מסתכל, תראי לו , הוא מסתכל ...
אני מרימה את הטלפון מעל קו השמשה, שיראה, ומצלמת את הכוס שלי.
אני מסתכלת ימינה, והוא שם, מוטרף.
היד שלי נשלחת מעצמה לכוס, לא עוזבת כשאנחנו נוסעים עוד עשרה מטרים קדימה, ועוצרים.
בפעם הבאה כבר נעבור את הרמזור.
אני מתחילה לאונן בפראות, אני יודעת שהוא מסתכל, וזה מתחיל להסתחרר
אני פותחת את החלון, היד שלי לא עוזבת את הכוס, מסתכלת עליו ושואלת עם השפתיים ללא קול,
"רוצה לצלם ? "
הוא מסתכל עלי, מבין, אבל לא מבין ... " מה ?! "
אני מתחילה להתקרב לגמירה, אני פותחת את העיניים, מסתכלת בו ישירות ושואלת שוב ישיר וברור,
"רוצה לצלם ? "
"כן !" הוא אומר לבסוף.
אני מסמנת לו עם הראש, אומרת "בוא", וחוזרת להתרכז בכוס שלי.
הוא פותח את הדלת בסערה, יוצא מהאוטו שלו באמצע הכביש עם הטלפון ביד, שם על מצלמה, ומצלם אותי מהחלון הפתוח.
שתי אצבעות תקועות עמוק בתוך הכוס כשהיד השניה משתוללת על הדגדגן.
הסיטואציה מטריפה אותי, הוא מצלם אותי גומרת בעוצמה מבלי להסתכל עליו.
אני מוציאה את האצבעות הרטובות מהכוס שלי, מניחה אותן על מוט ההילוכים מעבירה ל-DRIVE ומתחילה לנסוע.
במראה האחורית אני רואה אותו עומד שם באמצע הכביש עם הטלפון ביד.
הרכב שלו חוסם את הכביש, הדלת פתוחה. הנהגים האחרים עוקפים אותו חצי עולים על המדרכה, צועקים.
קולות הצפצופים ההיסטריים מתעמעמים כשאני מתרחקת, ורוח קרירה גורמת לי לעור ברווז,
הפקק השתחרר.
הפקקים האלו מטריפים אותי, מטריפים אותי !
מזדחלת לי יחד עם כולם, נוסעת עשרה מטרים עוצרת חצי דקה
נוסעת , עוצרת , נוסעת עוצרת .
שולפת את הטלפון, מצלמה .
אני נראית טוב היום, השיער מסתדר לי מצוין,
האיפור הקל יצא סבבה, ובכלל אני מרגישה קלילה,
אחלה סלפי.
מטה את הראש הצידה לתת עוד תמונה, ואני קולטת את הרכב מצד ימין שלי
הנהג מסתכל עלי מהופנט .
בום , אני נרטבת.
לפעמים אני לא מבינה אותו, את הכוס שלי, מה הקטע ?!
בוקר, אמצע הכביש, פקק, לחץ, נהג מבוגר, נראה טוב אבל לא איזה חתיך עולמי
שניה אחת מסתכל עלי בעיניים המזוגגות האלו, והכוס שלי מתעורר לחיים, שולח קצרים למוח.
זזים עשרה מטרים קדימה ושוב עוצרים, הוא נעצר לידי, יש לו עוד איזה מטר וחצי קדימה כדי להיצמד לרכב שלפניו אבל הוא עוצר לידי, מסתכל עלי.
טוב נו, אם הוא מתעקש, שאני אמנע מהעיניים שלו לצאת ממקומן ?!
אני מתעלמת מנוכחות המבט שלו, וממשיכה עם הסלפי, לוקחת אותו צעד קדימה .
משחקת בשיער, מוציאה את הלשון, מלקקת את השפתיים, פותחת את הפה, מנשקת ...
זזים עוד עשרה מטרים קדימה, אני עוצרת מטר לפני הרכב שלפני, לפניו יש כבר מקום למכונית נוספת לפחות, אבל הוא עוצר לידי ...
הסלפי שלי הופך נועז מרגע לרגע, הראש שלי משחק בלגרות את הנהג לידי, אבל נראה שהכוס שלי כבר לגמרי במשחק משלו.
אני מורידה את הכתפיה של השמלה מעבר לכתף, מצלמת.
מורידה את הכתפיה של החזיה, מצלמת.
אני מושכת את השמלה מעט למטה, חושפת את השדיים כמעט עד לפטמות, מצלמת.
אני מגניבה מבט ימינה, הוא המום, מהופנט, לכוד
זזים עשרה מטרים קדימה, שוב עוצרים.
הוא לידי, צמוד, דבוק .
הכוס שלי בוער, אני מפשילה את השמלה מסיטה את התחתונים, ומסתכלת עלי.
באחורי הראש שלי רודפות שתי מחשבות זו אחר זו,
הוא מסתכל, תראי לו , הוא מסתכל, תראי לו , הוא מסתכל ...
אני מרימה את הטלפון מעל קו השמשה, שיראה, ומצלמת את הכוס שלי.
אני מסתכלת ימינה, והוא שם, מוטרף.
היד שלי נשלחת מעצמה לכוס, לא עוזבת כשאנחנו נוסעים עוד עשרה מטרים קדימה, ועוצרים.
בפעם הבאה כבר נעבור את הרמזור.
אני מתחילה לאונן בפראות, אני יודעת שהוא מסתכל, וזה מתחיל להסתחרר
אני פותחת את החלון, היד שלי לא עוזבת את הכוס, מסתכלת עליו ושואלת עם השפתיים ללא קול,
"רוצה לצלם ? "
הוא מסתכל עלי, מבין, אבל לא מבין ... " מה ?! "
אני מתחילה להתקרב לגמירה, אני פותחת את העיניים, מסתכלת בו ישירות ושואלת שוב ישיר וברור,
"רוצה לצלם ? "
"כן !" הוא אומר לבסוף.
אני מסמנת לו עם הראש, אומרת "בוא", וחוזרת להתרכז בכוס שלי.
הוא פותח את הדלת בסערה, יוצא מהאוטו שלו באמצע הכביש עם הטלפון ביד, שם על מצלמה, ומצלם אותי מהחלון הפתוח.
שתי אצבעות תקועות עמוק בתוך הכוס כשהיד השניה משתוללת על הדגדגן.
הסיטואציה מטריפה אותי, הוא מצלם אותי גומרת בעוצמה מבלי להסתכל עליו.
אני מוציאה את האצבעות הרטובות מהכוס שלי, מניחה אותן על מוט ההילוכים מעבירה ל-DRIVE ומתחילה לנסוע.
במראה האחורית אני רואה אותו עומד שם באמצע הכביש עם הטלפון ביד.
הרכב שלו חוסם את הכביש, הדלת פתוחה. הנהגים האחרים עוקפים אותו חצי עולים על המדרכה, צועקים.
קולות הצפצופים ההיסטריים מתעמעמים כשאני מתרחקת, ורוח קרירה גורמת לי לעור ברווז,
הפקק השתחרר.