פצעי נפש...
"לפעמים פצע הוא המפגש הראשון שלנו עם החיים זהו המקום בו אנו לומדים להכיר בכוחם של החיים ומשמעותם. כשאנו פצועים אנו מוצאים חוכמה המלמדת אותנו לחיות טוב יותר.."(נעמי רמן) לפעמים אני שואלת את עצמי למה הלמידה חייבת להיות כל כך כואבת לפעמים אני מרגישה שמרוב פצעים שהותירו אצלי צלקות אני לא נושמת כל עוד הצלקות שקטות הכל זורם אבל לצלקות הנפש יש נטייה להתעורר ואז הן פשוט כואבות כאב שקוף שלא ניתן לתאר במילים כלל... מצד שני כשאני בוחנת את הדברים מהראש לא מהלב אני יכולה בהחלט לזהות את הפצעים האלו הצלקות האלה כנקודות צמיחה הרבה יכולות הקיימות בי כיום נרכשו בזכות הכאב הזה... אני רק חושבת לעצמי האם זה היה שווה או עדיין שווה את הכאב שמתרוצץ אצלי בלב בכל פעם שצלקת "מתעוררת".. אני מרגישה לא פעם שצלקות הנפש בי מקשות עליי להגיע לשלווה או לשלמות ביני לבין עצמי....
"לפעמים פצע הוא המפגש הראשון שלנו עם החיים זהו המקום בו אנו לומדים להכיר בכוחם של החיים ומשמעותם. כשאנו פצועים אנו מוצאים חוכמה המלמדת אותנו לחיות טוב יותר.."(נעמי רמן) לפעמים אני שואלת את עצמי למה הלמידה חייבת להיות כל כך כואבת לפעמים אני מרגישה שמרוב פצעים שהותירו אצלי צלקות אני לא נושמת כל עוד הצלקות שקטות הכל זורם אבל לצלקות הנפש יש נטייה להתעורר ואז הן פשוט כואבות כאב שקוף שלא ניתן לתאר במילים כלל... מצד שני כשאני בוחנת את הדברים מהראש לא מהלב אני יכולה בהחלט לזהות את הפצעים האלו הצלקות האלה כנקודות צמיחה הרבה יכולות הקיימות בי כיום נרכשו בזכות הכאב הזה... אני רק חושבת לעצמי האם זה היה שווה או עדיין שווה את הכאב שמתרוצץ אצלי בלב בכל פעם שצלקת "מתעוררת".. אני מרגישה לא פעם שצלקות הנפש בי מקשות עליי להגיע לשלווה או לשלמות ביני לבין עצמי....